"ויאמר אברהם אל לוט אל נא תהי מריבה בינינו"
כשם ששותף מעולה יזניק את העסק, ככה שותף לא טוב עשוי להחריב אותו. מצד שני – אם יצאת לדרך עם שותף גרוע, נראה שאתה קצת כבול: האם אתה מחויב לשמר את החברות לאורך זמן, גם במחיר של פגיעה בעסק – או שטובת החברה צריכה להיות לנגד עיניך?
פרשת השבוע מתחקה אחר דרכו של אבי האומה היהודית, אברהם, כשהוא יוצא מדיקטטורת הפגאניזם – אור כשדים. באותו שלב אברהם היה "עברי", הוא היה מצד אחד של האנושות, כשהאנושות כולה – אבל כולה – עמדה מהעבר השני.
אדם אחד האזין לקריאה ויצא למסע עם אברהם – אחיינו היתום, לוט. לאברהם יש לכאורה הכרת הטוב עצומה לאיש שהיה מוכן ליטול יחד איתו את מקל הנדודים ולעזוב את החברה החשוכה בה הם גדלו, ולצאת לחיים חדשים במקום אחר. אולם בשלב מסויים בדרך – משהו השתבש. לוט הוכיח כי אין לו את הנכונות המוסרית המלאה להחזיק בדרכו של אברהם. כשהם מסתובבים בארץ כנען, אותה ארץ שהובטחה לאברהם, לוט כבר מרגיש בבית ומניח לרועי הצאן שלו לנשנש מעט מהעשב בשדות הפרטיים של הכנענים.
ההיפרדות הייתה הכרחית
אברהם נחרד, והוא מבין שעם כל הכאב עליו להיפרד מלוט. וכאן ניתן להתחקות אחר דרכו של אברהם וללמוד ממנו כיצד נפרדים נכון, כפי ששם את הדגשים רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, בפירושו לתורה. ראשית – הוא לא התנשא על לוט. הוא פונה אליו בגובה העיניים, כשווה אל שווה, ואומר לו "אנשים אחים אנחנו, אל נא תהי מריבה בינינו". יתירה מכך, הוא מציע ללוט עצמו לבחור לאן פניו מועדות.
לוט, אגב, מאושש בבחירתו את חששותיו של אברהם – ובוחר לרדת לסדום, שייצגה את פסגת ההידרדרות המוסרית באותה תקופה. ניתן גם לראות את הצלחתו של אברהם ברגע שלוט עוזב אותו. אולם אברהם לא שומר טינה ללוט, וברגע שהוא שומע כי לוט נפל בשבי, הוא מסכן את עצמו ואת הבחורים שלו, ויוצא לקרב מול ארבעה מלכים חזקים שהרגע ניצחו בקרב חמישה מלכים אחרים וכבשו חלקים רחבים.
ההיפרדות הייתה הכרחית, אך לא היו בה כל משקעים. כך אברהם הבטיח הן שמירה על מטרת פועלו הרוחני העצום, והן שמירה על כבודו של הזולת, בוודאי כזה שיש כלפיו הכרת הטוב. גם אנחנו צריכים לשים לב מיהם האנשים שאנחנו יושבים איתם סביב לשולחן, ולהבין כי השותפות הזו צריכה לבוא למבחן בכל רגע נתון. החברה משתנה ואיתה הצרכים, לכן מבחן הרלוונטיות חייב להתקיים כל הזמן בין השותפים. אם השותפות הזו מזיקה לחברה ויכולה לשתק את הארגון עלינו לפרק אותה מתוך ענווה, כבוד הדדי, ושמירה על הזכויות של השותף לא פחות מהזכויות שלנו.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Periapt ומחבר הספר ״אבות הניהול״