על כלי הנשק הישן והוותיק בעולם, זה שמתאים כנגד כל פגע רע, אנו קוראים בפרשתנו. כלי נשק זה היה הקטורת אותה היו מקריבים בבית המקדש בכל יום, והיא גם שהייתה לכלי המלחמה במצבים הקשים ביותר, כנגד מגפות וצרות. אהרון ומשה הכירו בכלי נשק זה ולכן כאשר המשחית התהלך בקרב המחנה, הם ידעו להשתמש בקטורת, וגם ברגעי השיא של יום הכיפור, היה מקטיר הכהן הגדול את הקטורת בקודש הקודשים.
גם אלו שלא ידעו ללכת יחד, התאחדו בקטורת, אחדות שלמה והרמונית
מה יש בה בקטורת שהופך אותה לנשק הסודי והנצחי של עם ישראל? הקטורת הייתה מורכבת מ-11 צמחים ועשבים שונים, שהיו נטחנים היטב ואז מתערבבים ועולים באש. לכל צמח ולכל עשב היה ריח מיוחד משלו, לפעמים הריחות היו סותרים, חלקים חזקים וחלקם חלשים, אך דווקא שילובם של כל הריחות יחדיו הוביל להרמוניה השלמה של ריח הקטורת שהיה יוצא מבית המקדש ומבשם העולם כולו.
חז"ל עמדו על החובה בכך שכל אחד מן הסממנים יהיו בקטורת, עד שאמרו שאם היא הוקטרה כשאחד מסממניה חסר- המקטיר אותה חייב מיתה. וכאן טמון סודה של הקטורת, בחובה ובהכרח שישולבו בה כל הכוחות וכל הצדדים. גם אלו שלא ידעו ללכת יחד, התאחדו בקטורת, אחדות שלמה והרמונית.
פרשיית הקטורת ומזכירה לנו מה כוחנו הגדול, מה סוד הצלחתנו
בימים אלו, בהם אנו שומעים קריאות שונות על חרמות, ועל מחנות שלא מסוגלים לחיות זה לצד זה ומדברים על פרודיות, על מי "אח" ומי איננו, מגיעה פרשיית הקטורת ומזכירה לנו מה כוחנו הגדול, מה סוד הצלחתנו.
איננו נדרשים להיות זהים, לחשוב את אותם מחשבות ולחלוק יחד את אותן דעות, כשם שלכל אחד ממרכיבי הקטורת היה שם, ריח ומראה שונה, כך גם בין כולנו יש חילוקים ושינויים, המייחדים כל אחד מאיתנו. אך בסוף הקטורת לקחה וקשרה את כולם ביחד, היא לא הסכימה להחסיר אף אחד מהם, והדגישה זאת בעונש החמור ביותר של מיתה, למי שיחסיר אחד מכל סממניה. ואם כך בעשבים וצמחים המוקטרים במקדש, כך בוודאי בעם ישראל המורכב מגוונים שונים ומיוחדים, אך זוכר בסוף כי אחדותנו היא הרבה יותר עמוקה ושורשית מריבוי הדעות והמחשבות המחלקות ומבדילות את כולנו.