(יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: (יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: (יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: (טו) הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: (פרק כו)
לאחר ביעור המעשרות באה ההכרזה על נתינתם לנזקקים, ועל שמירתם בטהרה, ולאחר מכן באה הבקשה מהקב"ה שישקיף ממעון קדשו מן השמים ויברך את ישראל ואת ארץ ישראל.
לשם מה אנו מציינים את הביטוי "מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ"? מה חשיבות הציון של המדור המיוחד בשמים שממנו אנו מבקשים שה' ישקיף עלינו לברכה?
כותב רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה":
"הענין, כי כתוב (תהלים סח, ו) "אבי יתומים ודיין אלמנות, אלקים במעון קדשו". דיש מרחמים על יתומים, אבל אינם בביתו רק בבית פחות. לא כן השי"ת, הוא מגדלם כבנים ב"מעון קדשו". לכן אמר "נתתיו לגר ליתום לאלמנה (ככל מצותך אשר ציויתני"), לכן "השקיפה ממעון קדשך".
הבקשה להשקפה לטובה דווקא "מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ" קשורה קשר ישיר למעשה שבשלו אנו מבקשים בקשה זו – נתינת המעשרות לנזקקים להם, "לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה". הקב"ה דואג לנזקקים אלו ו"מגדלם כבנים במעון קדשו", כפי שמשמע מהפסוק בתהלים "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ". בעקבות הדאגה לנזקקים הגדלים במעון קדשו של הקב"ה אנו מבקשים שממעון זה תושפע לנו ברכה.
על חשיבותו של המדור ברקיע הקרוי "מעון" ניתן ללמוד מהגמרא במסכת חגיגה (יב, ב) המונה את שבעת מדורי הרקיע מלמטה למעלה: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות.
"וילון - אינו משמש כלום, אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית, ומחדש בכל יום מעשה בראשית... רקיע - שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין... שחקים - שבו רחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים... זבול - שבו ירושלים ובית המקדש, ומזבח בנוי, ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן... מעון - שבו כיתות של מלאכי השרת, שאומרות שירה בלילה וחשות ביום, מפני כבודן של ישראל..."
לפי סדר זה מתברר שה'מעון' הוא מקום גבוה יותר וחשוב יותר ברקיע ממקום הקרבנות, שהוא ה'זבול'. על פי זה יובן באופן עמוק יותר פישרה של הגמרא במסכת סוכה (מט, ב) האומרת:
"אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר 'עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה' מִזָּבַח (משלי כא, ג)". חשיבותה של הדאגה לנזקקים גדולה וחשובה יותר מן הקרבנות, ולפיכך מדורם של הנזקקים ב'מעון' גבוה מן הקרבנות ב'זבול'. אנו מבקשים ברכה מהקב"ה מן ה'מעון' בזכות דאגתנו לנזקקים המצויים במעון קדשו של הקב"ה.