פרשת יתרו: מדרש "קדוש קדוש קדוש"

במאמר זה מתפרסם לראשונה נוסח של מדרש חדש המעלה זיקות שונות בין מילות הכתוב "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג), הנקראות במסגרת הפטרת פרשת יתרו, לבין דמויות נשים מקראיות צדקניות אחדות. כך "מדרש 'קדוש קדוש קדוש'" מעלה קישורים עם דמויותיהן של חנה הנביאה, מרים הנביאה ואסתר המלכה, אשר עשו שימוש במילה "קָדוֹשׁ", או בצורה לשונית כיוצא בזו, בהתייחסות לקב"ה. כן מוזכרת השונמית שעשתה שימוש במילה "קָדוֹשׁ" בהקשר לאלישע הנביא, המתואר כאיש א-להים.

במהלך המדרש החדש משולבת התביעה המוזכרת במקורות לפיה על האדם להידמות לבוראו, ובכלל זה להיות קדוש אף הוא, ומוזכר כי אדם הפרוץ בערווה איננו יכול להיכלל בקטגוריה זו (ראו בהמשך).

המדרש כתוב בסגנון מדרשי האגדה והוא מסתמך על מגוון מקורות בעיקר מספרות חז"ל. למרות שהוא מוסב על דמויות נשים, אין הוא פמיניסטי במהותו אלא מתייחס לדמויות הוד ומופת של נשים מאימהות האומה.

ראוי לציין כי קיימים במקורות קישורים אחדים בין הכתוב "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" לבין מרים הנביאה. כך בתנחומא (יתרו, י) מצויה הידרשות לעניינים משולשים, ובכלל זה נמנים ומוזכרים שלושת האחים מרים אהרן ומשה וכן ההופעה המשולשת של המילים "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ראו להלן). כן חשוב להזכיר זיקה בין התיבות "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" לבין מרים הנביאה המועלית בפירוש ראבי"ה לבבלי ברכות (ספר ראבי"ה, מהדורת אפטוביצר, חלק ראשון, סימן סו, עמ' 41–42). המחבר נוטל בין היתר ראיה מהלשון "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" (שמות טו, כא) כדי לבאר את המושג של ענייה עם המברך המוזכר בתוספתא ברכות (מהדורת ליברמן, א, ט, עמ' 3–4): "אילו ברכות שפותחין בהן בברוך [כל הברכות כלן פותחין בברוך] חוץ מברכה הסמוכה לשמע וברכה הסמוכה לברכה אחרת, שאין פותחין בהן בברוך, ואין עונין עם המברך. ר' יהודה היה עונה עם המברך ק' ק' ק' [=קדוש קדוש קדוש] וגו' וברוך וגו' [הכוונה ל"בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג, יב) - י"ל] כל אילו היה קורא ר' יהודה עם המברך". לדברי ראבי"ה המונח ענייה מתייחס לאמירה בקול רם, בדומה ללשונות "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" ו"וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם" (דברים כז, יד).

 
נוסח המדרש

בשנת מות המלך עוזיהו ראה הנביא ישעיהו את ה' "ישֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל, שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ... וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, א-ג).

ואף חנה הנביאה קראה לה' "קָדוֹשׁ", כמו שנאמר: "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּא-לֹהֵינוּ" (שמואל א' ב, ב). וכן חנה קראתו "ה' צְבָאוֹת", כנאמר: "וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ" (שם א, יא). ואף על אלקנה אישהּ אומר הכתוב: "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַה' צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה" (שם שם, ג).

מהו "אֵין קָדוֹשׁ כַּה'", אמרה חנה: התפללתי בבית מקדשו ונעניתי ונשמעה תפילתי.

וברכות תפילת העמידה של שחרית של חול הן כנגד תפילת חנה, ו"אֵין קָדוֹשׁ כַּה'" הוא כנגד "הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ".

וכן משה ובני ישראל, ומרים ונשי ישראל, אשר כמוהם אמרו את השירה, שוררו: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא" (שמות טו, יא). ובית המקדש הוא מקום קודשו, כנאמר: "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ... תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ" (שם שם, יג, יז).

ואומר הכתוב: "קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, ב), וכן מצינו כתוב: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט), מה הוא נקרא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום, מה הוא נקרא קדוש אף אתה היה קדוש.

ועוד נאמר: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (במדבר כ, א-ב). מהו "וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ", שישבו בקדושה. "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם", מיתתה בקדושה ובטהרה והמקום קדוש. "וַתִּקָּבֵר שָׁם" המקום ראוי לה.

וכן דבורה הנביאה וברק בן אבינועם אספו את העם למלחמה נגד יבין מלך חצור בְּקֶדֶשׁ נפתלי, כמו שנאמר: "וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֵדְשָׁה. וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת זְבוּלֻן וְאֶת נַפְתָּלִי קֵדְשָׁה וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה" (שופטים ד, ט-י).

ועוד דרשו את הכתוב "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי... וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, א-ב) ואמרו: התורה משולשת תורה נביאים וכתובים, המשנה משולשת תלמוד הלכות ואגדות, הסרסור (המתווך בין העם לבין ה' - י"ל) משולש מרים אהרן ומשה, תפילה משולשת ערב ובוקר וצהריים, קדושה משולשת "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ", ישראל משולשים כוהנים לווים וישראלים, בחודש משולש ניסן אייר וסיוון.  

וכן אסתר קראתו לה' "קָדוֹשׁ", שדוד המלך סידר עליה את מזמור "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד" (תהילים, מזמור כב), ובו נאמר: "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל" (שם שם, ד). ואמר רבי שמואל ברבי חנינא: כל קילוס וקילוס שישראל מקלסים לקדוש ברוך הוא, כבודו יושב ביניהם, שנאמר: "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל". אמרה אסתר: אם אין אתה עונה אותנו, הם מאבדים אותנו, וכיצד יתקיים הכתוב: "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל", אלא אם תושיענו יתקיים בנו מקרא זה.

וכן השונמית קראה לאלישע הנביא "אִישׁ אֱ-לֹהִים קָדוֹשׁ", כמו שנאמר: "וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם. וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱ-לֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד" (מלכים ב' ד, ח-ט).

ואלישע נקרא "קָדוֹשׁ" על שהיה גדור מן הערווה, וכל הגודר עצמו מן הערווה נקרא קדוש. אמר רבי יהודה בן פזי: מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים, ללמדך שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה. ורבי יהושע דסיכנין בשם רבי לוי לומד מפרשת השונמית שכל הגודר עצמו מן הערווה נקרא קדוש, שנאמר: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱ-לֹהִים קָדוֹשׁ הוּא", ואמר רבי יונה: הוא קדוש ואין משרתיו קדושים, שנאמר: "וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ" (שם שם, כז).

וכן אהרן הכהן נקרא "קָדוֹשׁ", כמו שנאמר: "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה'" (שם קו, טז).

וזהו שנאמר "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ".

מראי מקום למקורות המדרש

חנה – מהו...ונשמעה תפילתי – רד"ק, שמואל א' ב, ב; וברכות תפילת העמידה...כנגד הָאֵ-ל הַקָּדוֹשׁ – ראו בהרחבה המאמר פרי עטי: "'ותתפלל חנה': על פרשת חנה ותפילתה בליטורגייה", מסכת ד (תשס"ו), עמ' 93–100.

מרים – ומרים ונשי ישראל...את השירה – ראו פירושי רב סעדיה גאון לספר שמות, מהדורת יהודה רצהבי, ירושלים תשנ"ח, טו, כא, עמ' סד. ובית המקדש...יָדֶיךָ – ראו הרב מנחם מ' כשר, תורה שלמה, חלק ארבעה עשר, עמ' קמ-קמא, קמז-קנב. ואומר הכתוב: קְדשִׁים תִּהְיוּ...היה קדוש – ראו רמב"ם, הלכות דעות, מהדורת פרקנל, א, ה-ו, עמ' סו-סז; ספרי דברים, מהדורת פינקלשטין, עקב, מט, עמ' 114; ספר המצוות לרמב"ם, מהדורת שוול, מצות עשה, המצווה הח', עמ' קנח. מהו וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ...ראוי לה – ר' מרדכי הכהן, שפתי כהן, ויניצייא השס"ה, במדבר כ, א, רלו ע"ד; ועוד דרשו...וסיוון – תנחומא, יתרו, י.

אסתר – וכן אסתר...תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – מדרש תהלים, מהדורת בובר, כב, ז, עמ' 184. ואמר רבי שמואל...מקרא זה – ראו שם, כב, יט, עמ' 189.

השונמית – ואלישע נקרא קָדוֹשׁ...לְהָדְפָהּ – ויקרא רבה, מהדורת מרגליות, כד, ו, עמ' תקנט-תקס. וראו שם דעות נוספות בדבר היותו של אלישע איש קדוש. מקבילות ראו שם. ועיינו עוד דברים כג, טו. וכן אהרן הכהן...קְדוֹשׁ ה' – מדרש תהלים, מהדורת בובר, כב, יט, עמ' 189–190