יתרו- איך צוונו להאמין?

התורה מצווה עלינו להאמין במציאות ה'. מה הרציונאל? הרי אם אני מאמין אינני נצרך לציווי, ואם אינני מאמין מה יועיל הציווי?

הרב אלדד יונה הרב אלדד יונה 25/01/19 11:52 יט בשבט התשעט

יתרו- איך צוונו להאמין?
הר סיני, צילום: pixabay

השבת אנו קוראים על עשרת הדיברות. את הרציונאל של מרבית הדיברות אנו יכולים להבין. רציחה, ניאוף, גנבה, שקר וחמדת מה ששייך לזולת הם מעשים מכוערים מבחינה חברתית או מוסרית. גם את הציווי לכבד הורים ניתן להבין כהכרת הטוב למי שגידל אותך וסייע לך. אפילו את מצוות שמירת שבת, שהיא מצווה שבין אדם למקום, ניתן להבין, משום שהיא מסתמכת על זה שהאדם כבר מאמין שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת ממלאכתו ביום השביעי, ויש לעשות לזה זכר שישריש אמונה זו. אפילו איסור נשיאת שם ה' לשווא ניתן להבין, שאם אני מאמין שה' הוא הישות העליונה, עלי להיזהר בכל אזכור של שמו.

אולם ישנן שתי מצוות שלכאורה לא ברור הרציונאל של הציווי בהן- "אנכי ה' אלוקיך" ו"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". הרמב"ם בספר המצוות (עשה א', תרגום אבן תיבון) מתאר את המצווה "אנכי ה' אלוקיך" כך- "היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלקות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים. והוא אמרו:'אנכי ה' אלהיך' ".

לכאורה ניתן לשאול הכיצד יכולה לצוות עלינו התורה להאמין במציאות ה'? הרי אם אני מאמין אינני צריך ציווי, ואין אינני מאמין מה יועיל הציווי? הרי אינני מאמין שהציווי תקף.

אולם, אם נסתכל בתחילת משנה תורה לרמב"ם, שם הוא מבאר את פרטי מצווה זו, נשים לב לשינוי בלשון תיאור המצווה. כך כותב הרמב"ם בפרק ראשון מהלכות יסודי התורה (הלכות א'- ו'):

"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו. ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות. ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל הוא לבטולם שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם. הוא שהנביא אומר וה' אלקים אמת הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו. המצוי הזה הוא אלקי העולם, אדון כל הארץ והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית בכח שאין לו הפסק שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב והוא ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף. וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ה' אלהיך וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וכופר בעיקר שזהו העיקר הגדול שהכל תלוי בו".

אם נשים לב, הרמב"ם לא טוען שיש מצווה להאמין במציאות ה' אלא לידע שיש ה' ושהוא אלוקים יחיד. למעשה, התורה עצמה משתמשת לגבי זה בלשון ידיעה. אנו אומרים כל יום ב"עלינו לשבח" את הפסוק בפרשת "ואתחנן" (דברים ד', ל"ט) " וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד".  

ברגע שאנו מבינים שהמצווה היא לדעת שיש ה' ושהוא אלוקים יחיד ולא להאמין, הכל משתנה. בעצם בא הציווי ואומר לך- תהיה ישר אינטלקטואלית. אל תיתן לתאוות שלך להכחיש את האמת. אם תהיה ישר אינטלקטואלית- תגיע למסקנה שיש אלוקים, ושיש רק אחד כזה. ציווי כזה תקף גם עוד לפני שאתה יודע שיש אלוקים. הוא ציווי מוסרי רציונאלי.

למעשה, גם בעשרת הדיברות, מדובר על ידיעה. "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". ה' אומר, כבר ראיתם את כוחי וגדולתי, אתם יודעים שאני האלוקים. אם כן מה הציווי כאן? שתישאר עם הידיעה הרציונאלית שה' הוא האלוקים. שלא תיתן לחושים לבלבל אותך.

הרבה אנשים שואלים, כיצד יתכן שדור המדבר, שראה כאלו ניסים על טבעיים, חטא בעגל ובמרגלים ובכלל כמה וכמה חטאים. האדם בטוח שלו הוא יראה ניסים כאלו מובטח לו שהוא לא יחטא לעולם. אולם, כולנו שמענו אפילו על אנשים שהעידו על עצמם קבל עם ועולם שעברו מוות קליני והיו בעולם האמת וראו שיש עולם הבא ושכר ועונש, ואף על פי כן לא תיקנו דרכיהם. מדוע? כי העולם הזה מפתה. קל לאדם לשקוע במה שהוא רואה בחושים, ולשכוח מה שהוא יודע בשכלו, גם אם הוא יודע בוודאות או כמעט בוודאות. מצווה התורה- את הידיעה שהבנת, באמצעות יציאת מצרים, שה' הוא האלוקים, תשמור, ואל תיתן לרגש, המושפע מהחושים, לבלבל אותך.  

אכן, אם נתבונן בסוף הפסוק שהבאנו מפרשת ואתחנן, אנו רואים במפורש שזה העניין העיקרי בציווי- "וידעת היום והשבותך אל לבבך כי ה' הוא האלוקים". אחרי שקיבלתם אינסוף הוכחות שכליות ובשכל אתה יודע שיש אלוקים, תזכיר זאת יום יום לרגש שלך, ואל תיתן לו להטעות אותך.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן