הרבה מנהלים נופלים כבר בשלב הזה, אבל אלו שיודעים את הסוד יהפכו למנהלים נערצים: מנהיגות אמיתית אינה נמדדת ביכולת השליטה שיש למנהיג על בני אדם, היא גם לא נמדדת בתואר כבוד, סמכות, שיניים או חזון. מנהיגות אמיתית היא לפתח אנשים ולהוציא מאנשים רגילים תכונות בלתי רגילות, כפי שהגדיר זאת פרופסור יצחק אדיג'ס.
מנהיג אמיתי הוא זה שמפתח אנשים וגורם להם להיות במקומות אליהם הם לא חלמו להגיע או לא ידעו בכלל שהם יכולים להגיע לשם. זהו מנהיג שבאופן טבעי החברה מתאחדת סביבם, והם יהיו מנהיגים אמיתיים, גם אם ניטול מהם כל תואר, שררה או סמכות. אחד המנהיגים הללו היה אהרן, כהן גדול ואחיו הגדול של משה. אף שבתפקידו ככהן הגדול הוא היה אחראי על פולחן המקדש, אם נסתכל במה שהמשרה שלו כללה בפועל – נדמה שבתחום הסמכות לא היה לו שום דבר. ההנהגה המדינית הייתה בידיים של משה, והרשות השופטת הייתה בידי הזקנים ובתי הדין שהקים יתרו.
בתקופה של אי וודאות נדרשת מנהיגות אחרת
יחד עם זאת, כאשר פרשת השבוע, חוקת, מתארת את פטירתו של אהרן הכהן, היא מציינת אבל קולקטיבי של העם, שנמשך שלושים ימים. עם כך, מה היה סוד כוחו של אהרן, שהפך למנהיג, גם ללא מוסדות או סמכות?
את הסוד מגלה רבי יצחק עראמה, רב, פילוסוף, ראש ישיבה ומגדולי ישראל בזמן גירוש ספרד. אהרן היה "רודף שלום", הוא מגלה. לא רק שהוא השכין שלום בין שני אנשים שהייתה ביניהם מחלוקת או ויכוח, אלא כבר כאשר הוא חש שהמחלוקת עומדת להתפרץ, שהמצע הרגשי בין השניים שברירי, הוא היה ניגש מיוזמתו לכל אחד מהם בנפרד ומנסה לגשר ביניהם.
כך כששני היריבים נפגשו, כל אחד מהם אכן היה בטוח שהשני מעוניין להתפייס וכבר לא היה מקום למריבה. במילים אחרות, בזמן שאהרן חי, העם היהודי כולו, על מגוון הדעות והגוונים שבו, חי בשלום זה עם זה. זוהי מנהיגות חברתית. לקחת אחריות על הסביבה ועל הזולת, לרצות באמת בטוב שלהם, ולקדם אותם צעד אחד קדימה. זהו מנהיג שלא משנה מה – הוא יחשוב צעד קדימה ויחשוב על האחר.
בנוסף, חשוב לשים לב לרובד נוסף, שכל מנהל חייב לדעת: לקרוא את הרגשות של הזולת. להבין מה המניע הפנימי הסמוי שעומד בבסיס ההתנהגות של העובד. להבין את האינטליגנציה הרגשית, כפי שכתבתי על כך בספרי "אבות הניהול". אם אהרון היה פוגש יריב ושואל אותו "על מה אתה מתווכח עם השכן?", כנראה שהתשובה הייתה "הוא גרם לי עוול בביזנס / הוא בנה מרפסת שחוסמת לי את האוויר / הוא חונה בחניה שלי". במבט שטחי, אהרן יכול היה לסדר ביניהם את העניין הכספי, או העילה האחרת שגורמת לסכסוך, אך בחדר לחדור מבעד למעטה הרגשי והבין את המניע הסמוי. לפעמים זו קנאה, לעיתים תחרותיות או תחושת עלבון. הוא ידע להניח את האצבע על הנקודה ולשכך את הכאב. כל השאר לא היה אלא רעש רקע.
כמנהלים ומובילי צוותים, אנחנו עובדים עם בני אדם. העובדים שלנו הם קודם כל אנשים עם דחפים, רצונות, שאיפות וחלומות. ככל שנצליח להשכיל להבין ואולי לספק את זה נקבל עובדים טובים יותר.
בתקופה של אי וודאות או של צמיחה נדרשת מנהיגות אחרת, מנהיגות העוסקת בלהיות "השמן בגלגלים", על מנת לבנות שריר של ארגון מאוחד בין המנהלים והעובדים. שריר מגובש וחזק שיתגבר על כל מכשול. מיומנות של הבנת הרגשות והמניעים היא מיומנות ושאפשר ללמוד ואי אפשר כבר לוותר עליה כי גם מקום העבודה צריך מנהיגות מהסוג של אהרון הכהן.
זיו אלול הוא, יזם, משקיע, מנכ"ל Periapt ומחבר הספר "אבות הניהול".