פרשת וישלח: וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה

אונס דינה היה אירוע חריג ולא מקובל. "נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" אבל לא רק בישראל, אלא גם באומות. אבל הבעיה הגדולה יותר היא במי שראה ולא סיפר

הרב כרמיאל כהן
יב בכסלו התשעח
,
30 בנובמבר, 2017 20:07
לחזור לארץ

לחזור לארץצילום: shutterstock

(ז) וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה:  (פרק לד)

בפירושו לביטוי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" כתב רש"י:

וכן לא יֵעשה - לענות את הבתולות, שהאומות גדרו עצמן מן העריות על ידי המבול.

אונס דינה היה אירוע חריג ולא מקובל. "נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" אבל לא רק בישראל, אלא גם באומות "וכן לא יֵעשה לענות את הבתולות". בעקבות המבול האומות גדרו עצמם מן העריות, ושכם בן חמור פרץ גדר זו.

רמב"ן אינו מקבל את דברי רש"י: ולא ידעתי זה, כי הכנענים שטופים בעריות ובבהמה ובזכור, דכתיב (ויקרא יח, כז) "כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם", ולא התחילו בהן באותו הדור.

לדעת רמב"ן, עדות התורה על הכנענים שהם "שטופים בעריות ובבהמה ובזכור" אינה מלמדת רק על הדור שהיה בזמן כניסת ישראל לארץ, אלא היא מלמדת שהאומות לא גדרו עצמם כלל מן העריות גם אחרי המבול. ומה פשר "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה"? ממשיך הרמב"ן:

אבל "וכן לא יֵעשה" נמשך עם "בישראל", כי נבלה עשה בישראל וכן לא יֵעשה בהם. על כן אמר "בישראל", כי איננה נבלה בין הכנענים.   

לדעת רמב"ן, הביטוי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" אינו בא להוסיף על הביטוי "נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל" אלא הוא ממשיך אותו: נבלה עשה בישראל וכן לא יֵעשה בהם (=בישראל). אבל בין הכנענים "איננה נבלה". על פי אמות המידה הכנעניות מעשה שכם בדינה לא היה חריג.

הכתב והקבלה הביא פירושים אלה, אך הציע הצעה אחרת בפירוש הביטוי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה", הצעה שמאירה זווית מעניינת באירוע הנורא:

ולי נראה מלת "וכן" ענין נכון אמת וישר, כמו "כן בנות צלפחד דוברות" (במדבר כז, ז)... והודיע הכתוב שלא היה חרון אפם על שכם לבדו פועל הרע בידים, כי אמנם על כל האנשים הנעשה בפניהם לקחת אותה בחזקה לעיניהם, ולא קם ולא זע אחד מהם לעשות על פי האמת למחות בידו לבלי עשות חציפות הגדולה לתפוס בנערה מתוך הרחוב, וזהו "וכן לא יעשה" – אין אחד עושה לפי הנכון והיושר, ומטעם זה אמר על אנשי העיר "אשר טמאו אחותם" (פסוק כז).

לדעת הכתב והקבלה הביטוי "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" מציין שלא נעשה "כן", כלומר "ענין נכון אמת וישר". שכם עשה נבלה בישראל ושכב עם בת יעקב, אבל מה עשו שאר האנשים שראו את המעשה? שתקו! "ולא קם ולא זע אחד מהם לעשות על פי האמת למחות בידו לבלי עשות חציפות הגדולה לתפוס בנערה מתוך הרחוב". זוהי משמעות התוספת "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" – "אין אחד עושה לפי הנכון והיושר". שכם פעל רע בידיים, אבל גם כל שאר האנשים שראו ולא מחו הם שותפים לפשע. שותפותם של שאר האנשים מובעת בדברי הכתוב בפסוק כא: "בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם". לא רק שכם טימא את אחותם אלא גם כל העדים לאונס.

חרון אפם של בני יעקב היה על שכם ש"נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב" אבל לא רק עליו אלא גם על כך ש"וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" – אין אחד מהעדים לאונס עושה לפי הנכון והיושר, אין אחד שמוחה בידו "לבלי עשות חציפות הגדולה לתפוס בנערה מתוך הרחוב".     

01.12.2017

1. אין לך מקרה נבלה לא צריך לזקק ממנו לקח (משה אהרון)

משנאמר כי נעשתה נבלה בישראל וניתן הפירוט - לשכב את בת יעקב.
כל תוספת היא במישור נוסף אחר שבכל מקרה קשה מעין זה
יש לזקק ולחדד לעם ישראל לדורות את הלקח . כי כך לעולם לא יעשה גם אצלנו.
ולא בכדי לשון "יעשה" מכוון גם לעתיד.
.
ואם פירוש חדש זה הבזיק זיק בנפש .
אנא חמישה לצדקה כי ממנה ואליה הכל

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

השר סמוטריץ' צילום: פלאש 90

סמוטריץ' דורש: לנצל את דיון החסינות ולהחיל ריבונות בבקעת הירדן

קרא עוד