פרשת וירא: מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת

(ו) וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: (פרק יח)

ממשפט קצר זה שאמר אברהם לשרה אשתו בעת ביקורם של ה'אורחים', למד מהר"ם אלשיך שני עקרונות חשובים בקיום מצוות: 

במעשיו של אברהם בולטת מידת הזריזות: "וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם", "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם", "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם", "וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ" (לדעת מהר"ם אלשיך גם ביטוי זה מתייחס לאברהם ולא לנער). אולם בדבריו לשרה יש היבט נוסף למידת הזריזות; כותב מהר"ם אלשיך:

"... וגם בדברו אליה לא אמר לושי כו' במהרה, כי אם טרם גלותו הצווי אמר 'מהרי', לומר כי קודם כל דבר תשים נגד פניה הזריזות והמהירות, אחר כך אמר הציווי". 

אכן צריך לקיים כל מצוה בזריזות כפי שנהג אברהם, וברור שצריך להתכונן למעשה המצוה; אך אברהם לימד שצריך גם להתכונן לאופן שבו תיעשה המצוה. כיון שמעשה המצוה צריך שיֵעשה בזריזות – יש להתכונן לזריזות זו. עוד בטרם התחילה שרה במעשה המצוה, או אפילו בטרם ידעה מהי המצווה, נדרשה ש"תשים נגד פניה הזריזות והמהירות". לכן לא אמר אברהם לשרה: לושי במהרה (או כעין זה), אלא פתח את דבריו לשרה במילה "מַהֲרִי", כלומר התכונני לקיום זריז של המצוה שאומר לך. לאחר הכנה זו לקיום בזריזות המשיך אברהם ואמר את המצוה שיש לקיימה בזריזות – "שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת".

אמנם, דברי אברהם לשרה "שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת" מעוררים תמיהה: וכי בא אברהם לתת לשרה מתכון להכנת עוגות?! וכי שרה אינה יודעת שצריך ללוש את הבצק כדי להכין עוגות?! אלא אומר מהר"ם אלשיך, שזהו העיקרון השני בקיום מצוות שיש ללמוד מדברי אברהם; וכך ביאר: 

"ועל השנית אמר לושי כו' והוא בשום לב אל אומרו 'לושי', כי האם ללמדה סדר עשיית הפת בא אברהם, כי מי לא ידע שעל ידי לישה יעשה העוגות. אך כיוון אל תאמרי הנה שפחתי הגר וחברותיה הן יעזרוני ותהיה אחת לשה ואחת מקטפת ועושה העוגות, על כן אמר אליה אוחזי במצוה על ידי עצמך כי אַתְּ לושי וגם עשי העוגות". 

אברהם הוסיף את המילה "לוּשִׁי" לא כדי ללמד את שרה כיצד מכינים עוגות, אלא כדי להורות לה שהיא בעצמה תלוש. לא פעולת הלישה היא עיקר דבריו של אברהם אלא עושה הפעולה – שרה. אמנם לשרה היתה שפחה שהיתה יכולה ללוש את הבצק, אך אברהם הדריך את שרה "אוחזי במצוה זו על ידי עצמך כי אַתְּ לושי וגם עשי העוגות".

שלוחים רבים יכול למצוא לו האדם על מנת שיקיימו בעבורו מצוות שהוא מצווה בהן, אך ההדרכה היא – אחוז במצוה על ידי עצמך. 

נמצא, ששתי הדרכות למדנו מאברהם (בלשונו של מהר"ם אלשיך):

הורנו שתי הדרכות טובות אשר יעשה אותו האדם בעשותו כל מצוה: 

א. הזריזות. 

ב. שכל מה שיכול לעשות בכבודו בעצמו יעשה, ולא יניח למשרתיו עושי רצונו.