פרשת וירא: המיעוט כן קובע

תהיות ותשובות על הסנגור של אברהם אבינו על אנשי סדום ומה יש ללמוד מכך לדור שלנו. הרב הלל מרצבך על פרשת השבוע וירא

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 30/10/17 17:42 י בחשון התשעח

פרשת וירא: המיעוט כן קובע
הרב הלל מרצבך, צילום: באדיבות המצלם

טענותיו של אברהם כלפי ה'

בפרשתנו ישנו דיון נוקב בין ה' לאברהם אבינו לגבי העיר סדום. אברהם טוען כלפי ה' (בראשית יח, כג-כה):

"הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע: אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע: חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט:"

 אם ננסה להתבונן בטענות של אברהם כלפי ה', יש לו שלוש טענות שהוא טוען כלפי שמיא:

  • "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע" - אולי יש כמה צדיקים בעיר, ואין זה הוגן להמית אותם עם כל העיר!
  • "הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם" - אולי יש כמה צדיקים בעיר שראויים להציל את כל העיר!
  • "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?"- יש לעשות דין הוגן!

 

שאלות על טענותיו של אברהם

על טענותיו של אברהם יש לשאול מספר שאלות:

  1. טענתו של אברהם לא מובנת: גם אם יש 50 צדיקים בעיר, מדוע ש-50 צדיקים יצילו את כל העיר, הרי הוא מודה שהרוב בוודאי רשעים? אם כן, יותר הגיוני שהצדיקים יאלצו לקבל את העונש הקולקטיבי של כל העיר. כפי שקרה במשך כל ההיסטוריה שהמיעוט סבל בגלל הרוב (כן היה בזמן חורבן בית המקדש הראשון, השני ועוד), וכפי שכתוב בגמרא (בבלי בבא קמא דף ס עמוד א): "כיון שניתן רשות למשחית - אינו מבחין בין צדיקים לרשעים"?
  2. מדוע אברהם לא מנסה לדון לכף זכות את כלל אנשי סדום, למצוא בהם איזה מעט טוב (כפי שכותב ר' נחמן (ליקוטי מוהר"ן תורה רפב): "דע שצריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור")? מדוע העיסוק של אברהם הוא רק במספר הצדיקים: 50, 45, 40, 30, 20, 10?
  3. "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע: חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט". לכאורה אברהם אבינו כאן סותר את עצמו, משום שאם לכל אחד מגיע דין נפרד, הרשעים צריכים להיענש והצדיקים לא צריכים להיענש, ואם כן מדוע הצדיקים יכולים להועיל להצלת הרשעים, הרי הוא מסכים שלרשעים מגיע עונש?
  4. מדוע אברהם עוצר את הדיון מול ה' כשהוא מגיע לעשרה אנשים. הרי גם אם יש צדיק אחד בסדום, מדוע הוא צריך להיענש? ומדוע שצדיקותו של אותו אחד לא תועיל לכלל העיר?

 

שתי הנחות כדי ליישב את השאלות

ושמעתי מפי הרב שמואל טל שליט"א, שכדי לענות על השאלות הללו צריך להניח מספר הנחות:

  • אברהם אבינו יודע שאנשי סדום הם רשעים. עליהם כבר נאמר בפרשה הקודמת (בראשית יג, יג): "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד", ולכן אין בכוחם של כלל אנשי העיר להציל את העיר מצד עצמם, ואברהם כלל מתעסק בהם מצד עצמם.
  • אברהם אבינו יודע מה המשמעות של ציבור של צדיקים. שבזכותם ניתן להציל את כל העולם כולו.

 

כוחם של צדיקים להציל את הכלל

לצדיקים יש כוח להציל את כלל הציבור, כפי שמוכח ממספר מקורות בחז"ל:

המדרש (שיר השירים רבה פרשה ב) כותב שבזכות הצדיקים עם ישראל נגאלו ממצרים:

"בשעה שאמר משה לישראל "בחדש הזה אתם נגאלין" אמרו לו: 'משה רבינו היאך אנו נגאלין, והלא אין בידינו מעשים טובים?', אמר להם: 'הואיל וחפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם ובמעשיהם כגון עמרם ובית דינו'."

 

וכן משמע מדברי הגמרא (תלמוד בבלי מסכת ברכות ו עמוד ב) שאדם שהוא ירא אלוקים הוא משמש כמטרת הבריאה, וכל העולם כולו שקול כנגדו:

"(קהלת יב) "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"'. מאי: "כי זה כל האדם"? אמר רבי אלעזר: אמר הקדוש ברוך הוא: כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה. רבי אבא בר כהנא אמר: שקול זה כנגד כל העולם כולו".

 

וכן נאמר לגבי ר' חנינא בן דוסא (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יז עמוד ב, שבזכותו כל העולם ניזון:  

"בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו נזונין בשביל חנינא בני, וחנינא בני - די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת".

נמצאנו למדים שבכוחם של הצדיקים, כלל הציבור כולו זוכה לשפע, ומכוחם יש לכל העולם את זכות הקיום.

 

להצלת סדום זקוקים לציבור של צדיקים

כעת ניתן ליישב את טענותיו של אברהם כלפי ה'. אברהם מבין שאין סיכוי להציל את העיר מצד האנשים שבתוכה, שהרי הם רשעים. אך אברהם טוען שאולי ישנו ציבור של צדיקים בתוך סדום. ציבור של צדיקים עשוי להציל את הכלל. וממילא כל הדיון הוא האם יש ציבור כזה או אין ציבור כזה.

זו הסיבה שאברהם עוצר את הדיון בעשרה צדיקים. המספר 10 מבטא כוח ציבורי כדברי הגמרא (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כא עמוד ב): "כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה".  צריך ציבור של צדיקים כדי להציל את כלל העיר.

 

עונש קולקטיבי מול כללי הנהגת העולם

אברהם יודע שהנהגת ה' בארץ היא פעמים רבות בעונש קולקטיבי, אך הוא דורש מ-ה' הנהגה אחרת: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט". בכללים של הנהגת העולם ישנו כלל (משלי י, כה): "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", בכוח הצדיקים לייסד את העולם, ולהחזיק את העולם. ולכן מבקש אברהם מ-ה' שיעשה משפט, כפי איך שהעולם בנוי, שהעולם נברא עבור הצדיקים, כפי שכתב הרמב"ם (הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה): "שהכוונה בבריאת כל מה שיש בתוך העולם ההווה והנפסד, אינו אלא איש שלם".

 

המשמעות לדורנו...

פעמים רבות נוצר ייאוש כשמביטים על הדור. איך תבוא הגאולה בכזה מצב? רואים שיש הרבה כפירה, הרבה רוע מסביב, וקשה להבין איך ה' יגאל את עם ישראל? באלו זכויות נוכל להיגאל כשרוב עם ישראל לצערנו לא מקיים את מצוות ה', ורבים לא נוהגים במוסר אנושי בסיסי?

והנה יש לנו כאן זריקת עידוד גדולה מאוד. אברהם אבינו מלמד אותנו, ש-ה' לא מחפש את כלל הציבור, אלא מחפש את הצדיקים. אם יהיו מספר צדיקים מסוים, הם יכולים להועיל לכל הציבור כולו.

אם אנו נתחזק בעבודת ה', ובתפילות על כלל ישראל, נוכל לרומם את הדור כולו. אנו יכולים לשנות את התמונה כולה. זה דבר כל כך משמח, שגם ציבור קטן של צדיקים יכול לשנות את פני כל עם ישראל.

 

לסיום

שנזכה לבנות ציבור של צדיקים עם הסתכלות חיובית על כלל ישראל, ובזכות אותם צדיקים יזכו כל עם ישראל לגאולה שלימה בקרוב.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן