פרשת ויקרא: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'

לדעת ר"ע ספורנו כוונת המלה "מִכֶּם" היא לציין שההקרבה צריכה להיות פעולה עם משמעות פנימית עמוקה.

הרב כרמיאל כהן
כט באדר התשפ
,
25 במרץ, 2020 23:43

צילום: מאור קינסבורסקי, פלאש 90

(א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם:  (פרק א)

 

כבר העירו המפרשים על מיקומה הבעייתי לכאורה של המלה "מִכֶּם" בפתיחת פרשתנו, פרשת ויקרא. ראב"ע הציע שלושה פירושים:

"מכם - מאוחר, וכן הוא: אדם מכם כי יקריב קרבן, וכמוהו רבים. או יהיה מכם מממונכם, או יהיה מכם רמז להוציא את הגזול, כי כן כתוב: "שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה" (ישעיהו סא, ח)".

 

לפי הפירוש הראשון המלה "מִכֶּם" כתובה אמנם לאחר "כִּי יַקְרִיב" אבל מבחינת המשמעות היא אינה מתייחסת לפועל זה, אלא היא מתייחסת למלה "אָדָם" וצריכה להיות מיד לאחריה, כאילו כתוב: אדם מכם כי יקריב קרבן לה'. ראב"ע טוען שזוהי דרך כתיבה מקובלת במקרא ("וכמוהו רבים"). כך כתב גם הרמב"ן: "שיעור הכתוב הזה: אדם מכם כי יקריב מן הבהמה קרבן לה' מן הבקר ומן הצאן תקריבו".  

שתי האפשרויות הבאות בדברי ראב"ע הן דומות בזה שעל פי שתיהן המלה "מִכֶּם" מתייחסת לפועל "יַקְרִיב" הסמוך לה. אולם מבחינת המשמעות הן שונות; על פי הראשונה "מִכֶּם" מציינת את החיוב שהקרבן יהיה בבעלותו הממונית של המקריב, ועל פי השנייה יש כאן רמז "להוציא את הגזול".

ר"ע ספורנו ביאר אף הוא את המלה "מִכֶּם" כמתייחסת לפועל "יַקְרִיב" הסמוך לה, אך במשמעות אחרת לגמרי; כך כתב:

"אדם כי יקריב מכם. כי יקריב מעצמכם בוידוי דברים והכנעה, על דרך "ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד, ג) וכאמרו "זבחי אלהים רוח נשברה" (תהלים נא, יט), כי אין חפץ בכסילים המקריבים בלתי הכנעה קודמת, וכבר אמרו ז"ל: מכם ולא כולכם, להוציא את המומר (ספרא, ירושלמי שקלים א, ד)".   

 

לדעת ר"ע ספורנו כוונת המלה "מִכֶּם" היא לציין שההקרבה צריכה להיות פעולה עם משמעות פנימית עמוקה. לא די בפעולה חיצונית של הבאת קרבן – "אין חפץ בכסילים המקריבים בלתי הכנעה קודמת". ההקרבה צריכה להיות מעצמו של אדם, מתוכו, מפנימיותו. פעולת ההקרבה צריך שתלמד על שינוי פנימי שעובר המקריב. ולכן בעת הבאת הקרבן צריך האדם שמביאו להתוודות על מה שעשה ולהיכנע לפני הקב"ה.

על פי ביאור זה של הכתוב מבאר ר"ע ספורנו גם את עומק דרשתם של חז"ל שראו במלה "מִכֶּם" מיעוט ("מכם ולא כולכם"), והכוונה היא "להוציא את המומר". לפי המשמעות "מִכֶּם"=מעצמכם ברור מאד מדוע ראו חז"ל למעט ממלה זו דווקא את המומר, שהרי אצלו פעולת ההקרבה היא חיצונית ו"אין חפץ בכסילים המקריבים".

נמצא שעל פי ביאורו של ר"ע ספורנו יצאנו נשכרים בכפלים, גם ביאור לכתוב על פי סדר מילותיו, וגם ביאור לעומקה של דרשת חז"ל.   

26.03.2020

1. הגיעה השעה להתקדם לימות המשיח : לכווץ את ההיסטוריה לתכליתה להמיר את תורת הקורבנות ב............. (משה אהרון עו"ד)

כי זה כל האדם 2 - בלוג אישי - משה אהרון
לפרשת ויקרא - כשמשה סרב להיות מנוי לדורות על הקורבנות
26/03/2020 05:31:50
בס"ד.

המקרא:

===============

"(א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'

מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: (פרק א)".



הדברים:

==========

בפסוק ראשון זה של חומש ויקרא - חומש הקורבנות, גלומה למעשה כל פילוסופית הקורבנות בתורה.

המשכן הוקם זה מכבר ועמד על תילו.

משה האיש הגדול שחווה ארבעים יום וארבעים לילה אינטרקציה הכי אינטימית עם השכינה

מיאן להתחיל בפולחן הנפסד הזה של הקורבנות .לא רצה שתורה נפסדת זו תיוחס אליו

לפיכך צריך היה הקב"ה לקרוא לו במיוחד תוך הבלעה בקריאה זו את חוסר תוחלתם האיסטרטגית של הקורבנות .

ותוך רמיזה עבה כי כל תורת הקורבנות באה אך כתוצאה מחולשת אותם דורות.

ועל מנת להניעם מהמסורת ששלטה בסביבתם של הקרבת קורבן אדם לאלילהם.

הנה כי כן, הקריאה הייתה :

"אדם כי יקריב מכם " כי אז רק מן הבהמות ומהם בלבד.

ותוך הדגשה שקריאה זו באה "מאוהל מועד".

משל לרמז כאמור על אירעיותה וחוסר תוחלתא לדורות .

שלכתחילה מקומה הוא אירעי - אוהל מועד - אוהל זמני

ואם לא די בכך במילה "מכם" יש דגש על המחיר הכבד של הקורבנות

שכל קורבן מאכל אש [בטיעון מופרך של להאכיל כך את האל]

הוא למעשה גזילה מהמשאב של הכלל [מכם].

שהרי ניתן היה להאכיל בו הרבה רעבים ........

זו גם הסיבה שהקורבן הראשון בגאולת מצרים היה קורבן פסח [קורבן שבעתיד יפסח על כל התורה הנפסדת של הקורבנות]

והכל לרמז כי הקורבן הטוב ביותר עבור האלוהים הוא אותו שהוא נאכל כל כולו על ידי האדם - כמו קורבן פסח.

ואם לא די בכך בהמשך הפרשה התורה עצמה הבדילה בין "אדם" המקריב קורבן בהמה.

לבין ה"נפש" הרגישה והטהורה שמסתפקת אך ב"מנחה" מן המאפה.

הנה כי כן, "נפש" לעומת "אדם"

,הלוואי וכל אותם שמתחילם בשבת לקרוא את פרשת ויקרא

יפנימו את משמעותה רבת הפנים של הפתיחה כאמור.

ואת היותה הבסיס הערכי והפילוסופי של כל תורת הקורבנות

על פי תורת ישראל.

דווח על תגובה לא ראויה
26.03.2020

2. . הגיעה השעה להתקדם לימות המשיח : לכווץ את ההיסטוריה לתכליתה להמיר את תורת הקורבנות ב.............בתורת ההתקרבות בין אדם לאדם. לאחר התקופה של הבידוד (משה אהרון עו"ד)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ממשלת אחדות בדרך. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

המנצחים והמפסידים והמט של נתניהו

קרא עוד