מחקר של כלכלנים בכירים מאוניברסיטת הארוורד, שנעשה לפני כעשור, בחן מה כוחה של התאספות והתקהלות המונית שמטרתה למחות או לתמוך במדיניות מסוימת? האם בכוחה של התקהלות המונית שכזו להשפיע ולהוביל לשינוי, או שמא מדובר בהתלהמות מיותרת שלא באמת פועלת ומועילה. תוצאות מחקר זה היו חד־משמעויות, וגילו כי ככל שיותר אנשים נאספו והתקהלו יחד, כך הייתה השפעה גדולה ומשמעותית יותר על המדיניות שלמענה הם נלחמו.
משה רבינו לימד אותנו על כוחה של ההתקהלות
הרבה לפני שחוקרי הארוורד "גילו" את כוחה והשפעתה של התאספות ההמונים, לימד אותנו משה רבנו, להבדיל, על כוחה של ההתקהלות, כשהוא בוחר בפרשתנו להקהיל את בני ישראל כולם יחד ולצוות אותם על השבת. השבת היא אחת האותות והבריתות המחברות ומקשרות בין ישראל לאביהם שבשמים, ומשה רבנו מבין שהציווי עליה לא יכול להימסר בצורה הרגילה של איש מפי איש. דווקא התקהלות גדולה תייצר מה שרק היאספות של רבבות אנשים יכולה לעשות, ותפעל באופן רחב ומעמיק על עם ישראל כולו, גם לדורות הבאים.
אולם, חז"ל לא הסתפקו והביטו על ההתקהלות שמייצר משה בפרשתנו מצד עצמה. חז"ל רואים ב"ויקהל משה" תיקון להתקהלות אחרת, עליה קראנו ממש לא מזמן- בחטא העגל- בה גם נקהל העם- "ויקהל העם על אהרן", וכלשון המדרש: "תבוא קהלת משה ... ותכפר על קהלת אהרן".
ישנן התקהלויות טובות וישנן גם התקהלויות שליליות
השוואה וקישור זה בין שתי התקהלויות סמוכות אלו מובילה אותנו להבין כי ישנן התקהלויות טובות, כאלו שמתקנות, בונות ומשפיעות ברכה, וישנן גם התקהלויות שליליות, כאלו שהורסות ומחריבות, ושם כוח ההמון עלול דווקא לפגוע ולקלקל.
מהו כלל האצבע? מתי ניתן לדעת אם התקהלות היא טובה ובונה ומתי היא שלילית והרסנית? ההבחנה הראשונה תלויה כמובן בשאלה מה מטרת ההתקהלות, האם היא למען ערך חיובי ונעלה או שמא לדבר מקולקל ואסור. ואולם, בדרך כלל שאלת מטרת ההתקהלות עומדת בגוף המחלוקת, שכן יש הרואים בכך תיקון גדול ומנגד יש הרואים בה חורבן.
התקהלות בריאה היא כזו המצדדת ותומכת או מתנגדת ומוחה בעקרון, באג'נדה או בתפיסת עולם מסוימת
לכן נדרשת הבחנה נוספת שיכולה ללמד על עקרון יסודי בדרך הנכונה להתקהל ולהתאסף. התקהלות בריאה היא כזו המצדדת ותומכת או מתנגדת ומוחה בעקרון, באג'נדה או בתפיסת עולם מסוימת. אולם, כאשר ההתקהלות יורדת לעולמות אישיים ומופנית כנגד פרסונה או אדם מסוים- כאן כבר מתחילה הבעיה.
מלבד עצם האיסור החמור שבבניית העגל, הבעיה הנוספת שהייתה בהתקהלות ההיא היה משום שהיא כוונה כנגד אהרון "ויקהל העם על אהרן". אהרון היה הנושא, והשאלה האם הוא ישתף פעולה או לא כבר היא לכשעצמה שגויה ומחריבה. לכן בא משה בפשרתנו ומקהיל את העם בשנית, אך הפעם למען ערך עליון, למען מצווה גדולה וברית ש בין ישראל לקב"ה. לא התקהלות על מישהו אלא התקהלות למען משהו.
הרב אסף הר-נוי, רב קהילת "אדרת אליהו", וראש בימ"ד "מבקשי פניך", גילה, ירושלים.