פרשת ויקהל| להיכנס לראש של השני

בוויכוחים ומחלוקות שונים, ניתן לזהות שהטעות נגרמת מכך שכל אחד חושב לפי התפיסה שלו את המקרה שעליו הדיון. הפרשה שלנו מלמדת אותנו להיות חכמים כמו בצלאל

הרב הלל מרצבך 23/02/22 13:17 כב באדר א'

פרשת ויקהל| להיכנס לראש של השני
הרב הלל מרצבך, צילום: יואל אליוה

תיאור מעלתו של בצלאל

התורה מתארת את האדריכל ומנהל המבצע של בניית המשכן (שמות פרק לה, ל-לג): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת:"

ננסה להבין מה פירוש התואר שזכה לו בצלאל: "לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת"?

בצלאל משנה את הסדר

הגמרא מספרת לנו שבצלאל שינה את סדר בניית המשכן (ברכות דף נה ע"א): "בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: 'לך אמור לו לבצלאל עשה לי משכן ארון וכלים'. הלך משה והפך, ואמר לו: 'עשה ארון וכלים ומשכן'.  אמר לו בצלאל: 'משה רבינו, מנהגו של עולם - אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר: עשה לי ארון וכלים ומשכן! כלים שאני עושה - להיכן אכניסם?! שמא כך אמר לך הקדוש ברוך הוא: עשה משכן ארון וכלים?'. אמר לו: 'שמא בצל א-ל היית וידעת!' סברתו של בצלאל יפה ונכונה. ועל דברי חז"ל הללו עולה שאלה גדולה: אם ה' ציווה את משה לבנות באופן מסוים, למה משה רבנו שינה ממה שה' ציווה אותו?

ה' ציווה את משה פעמיים- בעל התורה תמימה (הערות שמות לא ד) ענה על השאלה כך: "ויתכן דכיון שפעם אחת צוה ה' אותו על הארון מקודם ואחר כך כלים ומשכן, ופעם סידר משכן קודם, לא הוי ידע משה להכריע איזה סדר קדים, והיה דן ע"פ הסברא דכיון דעיקר תכלית המשכן היתה להשראת השכינה ועיקר מקום השראת השכינה היתה על הארון וכו', סבר שהעיקר הוא הקדמת הארון וכמו שמסודר בפרשת תרומה, ובצלאל חשב שעיקר כסדר שבפרשה זו משכן ארון וכלים... משום דבאמת אין מן הכבוד שיבנו ארון ויעמוד בחוץ".

להיכנס לראש של אנשים

מדברי התורת תמימה עולה שה' ציווה את משה פעם כך ופעם הפוך. ולכן משה חשב שיותר טוב להקדים את התכלית, שזה כלי המשכן. לכבד כראוי את בניית המשכן וכליו. לעומתו, בצלאל ניסה להיכנס לחשיבה של האנשים. כיצד אנשים יסתכלו על כך. מה יקרה כשיסתכלו על הכלים טרם בנייתם, הכלים עשויים להתבזות. חשיבה פרקטית.

אולי זו משמעות התואר שזכה "לחשוב מחשבות". אצל בצלאל היה משהו מעבר, הוא ידע לזהות מה יחשבו האנשים. אלו רגשות ימלאו את ליבם. כשהתורה מצווה להשרות שכינה, נבחר דווקא בצלאל לבנות את הבית, משום שחלק מהיכולת להשרות שכינה בישראל, זה לא רק מה צריך, אלא מה חשים האנשים. להיות בעל לב שמרגיש מה בליבותיהם של בני אדם.

להרגיש את האנשים

מספרים, שבא אדם לרב בערב פסח, ושאל האם אפשר לקיים את מצוות 4 כוסות בחלב. הרב הושיט לו סכום מכובד של כסף ואמר לו: 'קח ותקנה יין'. אחרי שהוא הלך שאלה אותו אשתו הרבנית מדוע הוא שילם לאותו עני כל כך הרבה כסף? ענה לה הרב: "אם הוא שואל אם אפשר לצאת ידי חובה בחלב, כנראה שהוא לא יהיה בשרי באותו לילה. אז גם כסף לבשר ולשאר הוצאות החג אין לו".

סיפור נוסף שמתאים לכך, מספרים, שאחד מראשי ישיבת מיר עוצר אותו עובר אורח ושואל אותו כיצד מגיעים ליעד מסוים. הרב ליווה את האיש לאותו מקום. שאל אחד התלמידים: מדוע הרב ליווה אותו עד לאותו מקום, היה אפשר להסביר לו את הכיוון והוא כבר יסתדר. אמר לו הרב: הבחנתי שיש לו לקות קלה בדיבור והתבייש לפנות אליי. הערכתי שהוא יתבייש להיעזר בעוד אנשים ולכן ליוויתי אותו למקום שחפץ.

איך מתגברים על וויכוחים ומחלוקות?

פעם מישהו אמר לי שהוא מאוד נפגע מפלוני שלא הזמין אותו לחתונה. אמרתי לו: בוא ננסה לחשוב רגע מהמקום של מי שפגע בך. את מי הוא היה חייב להזמין, ולמה הוא לא התאפשר לו להזמין אותך. לאט לאט האדם נרגע והבין שלא הייתה לו ברירה.

בוויכוחים ומחלוקות שונים, ניתן לזהות שהטעות נגרמת מכך שכל אחד חושב לפי התפיסה שלו את המקרה שעליו הדיון. הפרשה שלנו מלמדת אותנו להיות חכם כמו בצלאל. לחשוב מחשבות דהיינו לחשוב מה קיים במחשבות הזולת. באופן הזה, אפשר גם להצליח להימנע ממחלוקות מיותרות.

לסיום- "לחשוב מחשבות" פירושו להיכנס לראש של האנשים. בפעם הבאה שיעלה לנו כעס על מישהו, נעצור רגע, וננסה לחשוב ממה הגיעה המחשבה שלו. זה המפתח והדרך להשראת שכינה בישראל.

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר