פרשת ויצא: לפעמים צריך גם לישון

יעקב אבינו לא אהב לישון. לכן בפעם הראשונה שבה אנחנו מוצאים אותו ישן, לא פלא שהוא קצת מתוסכל מהעניין. מה הבעיה בלישון קצת?

הרב אברהם סתיו
ה בכסלו התשפ
,
03 בדצמבר, 2019 11:57

צילום: shutterstock

יעקב אבינו לא אהב לישון. הוא עצמו העיד שבעשרים השנים שרעה את צאן לבן נדדה שינה מעיניו, וחז"ל הוסיפו שגם כששהה באוהלם של שם ועבר לא עצם עין ארבע-עשרה שנה.

לכן בפעם הראשונה שבה אנחנו מוצאים אותו ישן, לא פלא שהוא קצת מתוסכל מהעניין: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי". ומסביר רש"י: "ואנכי לא ידעתי - שאילו ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה". אפשר שיעקב הוטרד מקדושת בית-הכנסת שקיימת במקום, כפי שנמצא באחד ממדרשי האגדה, אך מסתבר יותר שהוא פשוט הרגיש שזה לא הדבר הנכון לעשות עד שכבר מגיעים לבית אלוקים.

ואני תמיד חושב שכל-כך חבל שיעקב לא הכיר את הגמרא במסכת סנהדרין, שמתארת את המתרחש כביכול בלבו של הקב"ה אחרי תפילת יעקב בבית-אל: "אמר הקדוש ברוך הוא: צדיק זה בא לבית מלוני, יפטר בלא לינה? מיד בא השמש". אותה 'לינה', שיעקב כל-כך נרתע ממנה, רצויה בעיני ה' עד כדי כך ששינה עבורה סדרי בראשית ושקעה החמה שלא בזמנה.

מה פשר הפער בין הגישה של יעקב לזו של הקדוש ברוך הוא? נדמה לי שהם מייצגים שתי תפיסות של מפגש בין אדם לאלוהיו. התפיסה של יעקב היא שמפגש עם הא-ל הוא אקט תובעני, שאמור להדיר שינה מעיני. כמו שנשבע דוד המלך  'לאביר יעקב': "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי, אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה, עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב". להיות עובד ה' פירושו להיות אדם שלא ישן. לא כל עוד יש עוד משהו לתקן. כפי שמסופר על רבן גמליאל במשנה במסכת כריתות: "מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינרי זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהו בדינרין". גם אצל רבן גמליאל הקשר אל בית האלוקים, אל 'המעון הזה', לא מניח לו לישון כל עוד יש עוול בעולם.

אבל הקדוש ברוך הוא מבקש ללמד את יעקב שקיים גם סוג אחר של מפגש, כזה שבו דווקא בית אלוהים הוא המקום שבו אפשר קצת לישון.

כששאלו את היהודי הקדוש מפשיסחא מה למד אצל החוזה מלובלין, השיב שכאשר מניח עצמו לישון הוא תיכף נרדם.

יש ערוץ של מפגש שבו "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן". דווקא הנוכחות של הקב"ה משרה תחושה של בטחון ומרגוע. היא מאפשרת לך לוותר קצת על האקטיביות, על המחויבות לפעול ולשנות כל הזמן, וקוראת לך לפנות מקום לקולות אחרים, תת-מודעים. להאמין שתרדמת התבונה יכולה גם להוליד מלאכים.

ולפעמים, אולי אחרי ארבע-עשרה שנה ללא שינה, אדם צריך גם סוג כזה של מפגש כדי שיוכל סוף-סוף לחלום.

03.12.2019

1. דרכו הפתלתלה של הפילפול (משה אהרון עו"ד)

בס"ד..
עד מתי נמשיך להתחמם לאורם המופרך של הגוזמאות.
מה באמת יעקב לא עצם עין ארבע עשרה שנה במקום הקרוי : אוהלם של שם ועבר.
ראו כמה פשוט ומתוק הפשט:
אברהם בדרך מבאר שבע לחרן עשה לו לוז.
וסימן מקומות חניה ולינה ככל האפשר.
ואכן המלצה ראשונה הייתה מקום הידוע בקדושתו, ליד העיר לוז.
והנה לא בכדי כשהגיע יעקב לשם נאמר "ויפגע במקום".
כלומר פגע בו כמטרה שלכתחילה.
והנה כשישן שם קם בהתפעלות ותמיהה כי לא ידע כי יש ה' במקום הזה.
כלומר לא שיער וידע עד כמה קדוש המקום.
על כל פנים סוף סוף האמין בכך.
המילה "אכן" היא מילת מפתח
ואשר מרמזת כי ידע משהו לכתחילה. אך לא בהיקף ובעומק כפי שנוכח.
במילה "אכן" באה לאשר ויותר את אשר סופר לו
והוא לא ידע
על כל פנים מה בין זה לבין כך כי אכן צדיק לא יכול להירדם על עוול.
אצלנו אנשים רעבים . רנשים מתים בחוסר תרופה או פרוסה והצדיקים שבתור דומה ישנים טוב

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

זדורוב צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

רצח תאיר ראדה - החשודה תחשוף את תיקה הרפואי לפרקליטות

קרא עוד