פרשת ויצא: לפעמים צריך גם לישון

יעקב אבינו לא אהב לישון. לכן בפעם הראשונה שבה אנחנו מוצאים אותו ישן, לא פלא שהוא קצת מתוסכל מהעניין. מה הבעיה בלישון קצת?

חדשות כיפה הרב אברהם סתיו 03/12/19 11:57 ה בכסלו התשפ

פרשת ויצא: לפעמים צריך גם לישון
צילום: shutterstock

יעקב אבינו לא אהב לישון. הוא עצמו העיד שבעשרים השנים שרעה את צאן לבן נדדה שינה מעיניו, וחז"ל הוסיפו שגם כששהה באוהלם של שם ועבר לא עצם עין ארבע-עשרה שנה.

לכן בפעם הראשונה שבה אנחנו מוצאים אותו ישן, לא פלא שהוא קצת מתוסכל מהעניין: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי". ומסביר רש"י: "ואנכי לא ידעתי - שאילו ידעתי לא ישנתי במקום קדוש כזה". אפשר שיעקב הוטרד מקדושת בית-הכנסת שקיימת במקום, כפי שנמצא באחד ממדרשי האגדה, אך מסתבר יותר שהוא פשוט הרגיש שזה לא הדבר הנכון לעשות עד שכבר מגיעים לבית אלוקים.

ואני תמיד חושב שכל-כך חבל שיעקב לא הכיר את הגמרא במסכת סנהדרין, שמתארת את המתרחש כביכול בלבו של הקב"ה אחרי תפילת יעקב בבית-אל: "אמר הקדוש ברוך הוא: צדיק זה בא לבית מלוני, יפטר בלא לינה? מיד בא השמש". אותה 'לינה', שיעקב כל-כך נרתע ממנה, רצויה בעיני ה' עד כדי כך ששינה עבורה סדרי בראשית ושקעה החמה שלא בזמנה.

מה פשר הפער בין הגישה של יעקב לזו של הקדוש ברוך הוא? נדמה לי שהם מייצגים שתי תפיסות של מפגש בין אדם לאלוהיו. התפיסה של יעקב היא שמפגש עם הא-ל הוא אקט תובעני, שאמור להדיר שינה מעיני. כמו שנשבע דוד המלך  'לאביר יעקב': "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי, אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה, עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב". להיות עובד ה' פירושו להיות אדם שלא ישן. לא כל עוד יש עוד משהו לתקן. כפי שמסופר על רבן גמליאל במשנה במסכת כריתות: "מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינרי זהב אמר רבן שמעון בן גמליאל המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהו בדינרין". גם אצל רבן גמליאל הקשר אל בית האלוקים, אל 'המעון הזה', לא מניח לו לישון כל עוד יש עוול בעולם.

אבל הקדוש ברוך הוא מבקש ללמד את יעקב שקיים גם סוג אחר של מפגש, כזה שבו דווקא בית אלוהים הוא המקום שבו אפשר קצת לישון.

כששאלו את היהודי הקדוש מפשיסחא מה למד אצל החוזה מלובלין, השיב שכאשר מניח עצמו לישון הוא תיכף נרדם.

יש ערוץ של מפגש שבו "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן". דווקא הנוכחות של הקב"ה משרה תחושה של בטחון ומרגוע. היא מאפשרת לך לוותר קצת על האקטיביות, על המחויבות לפעול ולשנות כל הזמן, וקוראת לך לפנות מקום לקולות אחרים, תת-מודעים. להאמין שתרדמת התבונה יכולה גם להוליד מלאכים.

ולפעמים, אולי אחרי ארבע-עשרה שנה ללא שינה, אדם צריך גם סוג כזה של מפגש כדי שיוכל סוף-סוף לחלום.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן