פרשת ויצא: וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ

לבן חוזר למקומו אשר בחרן, ויעקב הולך לדרכו ארצה כנען. כך אמנם מתוארים הדברים בפשטות, אך רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" רואה בביטויי הפרידה משמעויות רוחניות עמוקות מאד

חדשות כיפה הרב כרמיאל כהן 25/11/20 20:30 ט בכסלו התשפא

פרשת ויצא: וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ
ללכת בדרכו, צילום: shutterstock

(א) וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ: (ב) וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים: (ג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱ-לֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם:  (פרק לב)

הפגישה בין לבן ליעקב בהר הגלעד, פגישה שבישרה רעות בתחילתה ואף באמצעה, הסתיימה תודה לאל בשלום. ברית נכרתה, מצבה הורמה וגל נעשה, וכעת הם נפרדים. "וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" – לבן חוזר למקומו אשר בחרן, ויעקב הולך לדרכו ארצה כנען. כך אמנם מתוארים הדברים בפשטות, אך רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" רואה בביטויי הפרידה משמעויות רוחניות עמוקות מאד; כך הוא כותב:

"וישב לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו – פירוש, כי מי שיש לו איש קדוש כיעקב בתוך ביתו, הלא ראוי להתבסם ממעשיו ומחכמתו ולקיים בו "הולך את חכמים יחכם" (משלי יג, כ), ולא כן היה! וכאשר הלך יעקב שב לבן "למקומו" הראשון, היינו מצבו הרע בדיעות ובמידות, רמאי ואוהב ממון. "ויעקב הלך לדרכו", שהצדיק ותלמיד חכם האמיתי, הוא הולך ממקום הראשון למעלות גדולות, וכמו שאמרו (ברכות סד, א): תלמידי חכמים אין להם מנוחה בעולם הזה ובעולם הבא – שמתוספים מעלה ומעלה מיום ליום – ומיד, "ויפגעו בו מלאכי א-להים", והבן".

אוי לו ללבן שהוא שב "למקומו". עשרים שנה "יש לו איש קדוש כיעקב בתוך ביתו", ולא זכה "להתבסם ממעשיו ומחכמתו". אך הלך יעקב ונמחק הכל, וחזר לבן ל"מצבו הרע בדיעות ובמידות", חזר לבן "למקומו".

לעומתו, יעקב, לעולם אינו שב "למקומו". ולא רק שאינו שב "למקומו", אלא אף אינו עומד על עמדו; יעקב תמיד הולך לדרכו, יעקב תמיד מצוי בהליכה, בהתקדמות – "תלמידי חכמים אין להם מנוחה בעולם הזה ובעולם הבא – שמתוספים מעלה ומעלה מיום ליום". ואכן, רק עזב יעקב את לבן "רמאי ואוהב ממון", רק הלך יעקב "לדרכו", וכבר הוא פוגש מלאכי א-להים.