עד לפני כ-550 שנה הבעיה העיקרית שעמדה בפני ציבור מבקשי התורה הייתה חוסר הנגישות. הדפוס עוד לא הומצא, הספרים כולם, ובתוכם ספרי הקודש, היו מצויים רק בכתבי יד אשר עלות העתקתם הייתה גבוה ביותר, והם היו שייכים בעיקר לבני המעמד הגבוה.
התרחשותה של מהפכת הדפוס אפשרה הדפסה המונית ומהירה של ספרים, דבר שהוזיל את עלות הספרים אבל אז התגלתה בעיה אחרת- יכולת הקריאה של ההמון הייתה מועטת, משום שרבים מבני העיירות והכפרים לא ידעו קרוא וכתוב.
חלפו שנים נוספות וגם בעיית הקריאה נפתרה. מזה שנים, ב"ה, בסוף כיתה א' מתקיימת "מסיבת הסידור" בה מתגאים הילדים על כך שיש להם סידור אישי בו הם יכולים לקרוא ולהתפלל. והיום, שהמידע מונגש ומוצף מכל כיוון, ויכולת ההגעה אליו קלה ומהירה, מה האתגר שעומד בפנינו?
אתגר ההגשה הוא האתגר המרכזי של דורנו
נראה שבפנינו עומד אתגר גדול, שפרשת השבוע שלנו יכולה לשפוך אור וללמדנו רבות עליו. האתגר של דורנו הוא- אתגר "ההגשה".יש קשר ישיר בין הצורה בה הדברים מוגשים, נערכים ומועברים, לבין היכולת שלהם להיכנס ולחדור לתוך ליבנו פנימה.
אדם שיניחו בפניו מנה של מאכלים טריים וטעימים מאוד, אך צורת ההגשה שלהם תלקה בחסר הצלחת תהיה מבולגנת, וכל המאכלים שבה יהיו מעורבבים זה בזה- לא יהיה מעוניין לאוכלה. הסירוב לאכול לא נובע בשל המאכל עצמו כי אם משום הצורה שבה הדברים הוגשו בפניו. ואם באוכל- כך ויותר בעולם התורה והקודש.
צורת ההגשה של התורה חייבת להיות משמעותית, שייכת ונוגעת. התורה צריכה להיות ערבה, מתוקה ומתחברת לשכלם וליבם של כלל לומדיה ושומעיה. היא מוכרחת להיות מוגשת בצורה הכי מתאימה ושייכת לכולנו, לא פחות משאר תחומי החיים- בהם ההגשה היא משמעותית וחשובה.
נאומו של יהודה ליוסף מלמד אותנו את אומנות ההגשה
אחד המומחים הראשונים ב"אומנות ההגשה" היה יהודה אשר בתחילת פרשתנו "ניגש", לא רק פיזית, אלא יותר מכך- הוא נערך לשאת נאום שכל כולו הוא צורת הגשה גאונית שמטרתה מצד אחד לחדור לליבו של המנהיג המצרי(יוסף) ומצד שני להיתפס בעיניו כבעל עמוד שידרה.
צורת הגשה זו הצליחה לחדור לליבו של יוסף שבסופו של דבר מרחם ומתגלה אל אחיו. דווקא בדורנו בו המידע מצוי בכל פינה, ותחומי עניין רבים מונגשים ומוגשים בצורה הכי "קוראת" ורלוונטית, נדרשים אנו לעמול על כך שגם בעולם הקודש ההגשה תהיה נכונה.
הרב אסף הר-נוי- רב קהילת אדרת אליהו וראש בית מדרש מבקשי פניך, גילה, ירושלים.