וַיִּגַּשׁ יְהוּדָה אֶל יוֹסֵף וַיֹּאמַר:
יְדַבֶּר עַבְדְּךָ בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי,
כִּי שָׁאַלְתָּ אִם אָב לנו, אָח אִם נוֹתָר,
וְאָכֵן לָנוּ אָב וְלוֹ יֶלֶד זְקֻנִים,
אַךְ הִנֵּה מֵת אָחִיו, וְאָבִיו אֲהֵבוֹ,
וַתֹּאמַר לָנוּ גַּם: הוֹרִידֻהוּ אֵלָי,
וְאָבִינוּ הֲרֵי לֹא יוּכַל לְעוֹזְבוֹ,
וַתּוֹסֶף: בִּלְעָדָיו לֹא תִּרְאוּ אֶת פָּנָי...
וְהִנֵּה עַבְדְּךָ הִתְחַיֵּב לְאָבִיו,
כִּי בְּשֶׁל הָרָעָב שֶׁבִּכְנַעַן שׂוֹרֵר,
אֶת הַנַּעַר לָקַחַת וְגַם לְהָשִׁיב,
וְאִם לָאו, חַטָּאתִי לְעוֹלָם תִּשָּׁאֵר...
וְעַתָּה, אִם אֶחְזֹר אֶל אָבִי בִּלְעָדָיו,
בְּיָגוֹן אֶל הַשְּׁאוֹל גַּם אוֹרִיד שֵׂיבָתוֹ,
לוּ יִקַּח אֲדוֹנִי עַבְדְּךָ לְפָנָיו,
וְאֶת בֵּן הַזְקֻנִים לוּ יָשִׁיב אֶל בֵּיתוֹ...
וְיוֹסֵף מִתְאַפֵּק בְּיוֹשְׁבוֹ אֶל מוּלָם,
וּמַקְשִׁיב לַדְּבָרִים בְּפָנִים חֲתוּמוֹת,
וַיְהִי כְּשֶׁנּוֹתְרוּ לְבַדָּם בָּאוּלָם,
הִתְוַדֵּעַ יוֹסֵף אֶל אֶחָיו בִּדְמָעוֹת...
זֶה אֲנִי, אֲחִיכֶם, הַאֻמְנָם אָבִי חָי?
אַךְ אֶחָיו נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו בְּדַבְּרוֹ,
וַיֹּסֶף וַיֹּאמַר לָהֶם: גְּשׁוּ-נָא אֵלַי,
וַיַרְאֶה לָהֶם אָז אֶת הַבְּרִית בִּבְשָׂרוֹ...
וַיֹּאמַר אָז יוֹסֵף: אַל יִפֹּל לְבַבְכֶם,
לֹא אַתֶּם מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה לָבוֹא,
לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי הָאֵל לִפְנֵיכֶם,
וַיְשִׂימֵנִי לְאָב וּמוֹשֵׁל לְפַרְעֹה...
וְעַתָּה מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי,
וְאִמְרוּ לוֹ לָבוֹא עִם צֹאנוֹ וּבְקָרוֹ,
וְסַפְּרוּ כִּי רְאִיתֶם פֹּה אֶת כֹּל כְּבוֹדִי,
וַיִּשַּׁק לְאֶחָיו, כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ...
וַיִּשְׁמַע אָז פַּרְעֹה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו,
וַיְצַו אוֹתָם עִם אֲבִיהֶם עוֹד לָשׁוּב,
וְאִתָּם גַּם שָׁלַח חֲמוֹרָיו וּגְמַלָּיו,
עֲמוּסֵי מַתָּנוֹת וּמָזוֹן מִכָּל טּוּב...
וַיָּשֻׁבוּ אֶל כְּנָעַן, אֶל בֵּית אֲבִיהֶם,
וַיֹּאמְרוּ לוֹ כִּי חַי יוֹסֵף, וְלֹא טֹרַף,
וַיְסַפְּרוּ גַּם אֶת כֹּל שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם,
וַיִּשְׂמַח יַעֲקֹב כִּי לִבּוֹ לוֹ נִכְסָף...
(בראשית מ"ד, י"ח, עד מ"ה, כ"ח)