לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

מדוע לא שמעו בני ישראל אל משה? ומה הפתרון הא-לוהי לבעיה זו? הרב מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" מסביר את ההבדל בין הבטחות לעתיד קרוב להבטחות לעתיד רחוק

הרב כרמיאל כהן 14/01/21 09:37 א בשבט התשפא

מצרים, צילום: shutterstock
מצרים, צילום: shutterstock

(יג) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (פרק ו)

דבריו הנשגבים של משה בתחילת הפרשה – אני ה' והוצאתי... והצלתי... וגאלתי... ולקחתי... והבאתי..." – לא זכו לתשומת לבם של בני ישראל ("וְא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" – פסוק ט); אבל למרבה הפלא ישנה, כביכול, התעלמות של הקב"ה מעובדה זו, והוא מיד מצווה את משה ללכת שוב לבני ישראל (פסוק יג).

גם חוסר תשומת הלב של ישראל לדבריו של משה מעורר תמיהה: הלא אך לפני זמן קצר העיד עליהם הכתוב שבעקבות דברי משה ואהרן "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (ד, לא), האם הרעת תנאי העבודה שלהם הצליחה עד כדי כך להפוך את לב העם מן הקצה אל הקצה, מאמונה לחוסר נכונות אפילו לשמוע את דברי משה.

פשר הדבר עשוי להתבאר על פי ביאורו של הרב מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" לסיבה שבעטיה לא שמעו בני ישראל למשה:

"וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה – פירוש, ענין הבאה לארץ ישראל, מקוצר רוח ומעבודה קשה. כי דרך קשי-יום אשר יחפוצו לשמוע רק כדי לצאת מצרתם, ולא לשמוע בהבטחות עתידות ובהצלחות נפלאות וכו'. ולכן 'וידבר ה' אל משה ואהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים', כלומר לדבר רק אודות זה, וכמו שנזכר לקמן [דו"ק ותשכח], והבן על דרך צחות". 

הבטחות על יציאה מעבדות לחירות היה בכוחם של ישראל לשמוע, אבל משה עבר לדבר על עתיד רחוק מאד מבחינת מצבם של ישראל בהווה – על הכניסה לארץ. "דרך קשי-יום אשר יחפוצו לשמוע רק כד לצאת מצרתם, ולא לשמוע בהבטחות עתידות ובהצלחות נפלאות"; הבטחות לעתיד רחוק לא היה בכוחם של ישראל לשמוע "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה", ולכן "וְא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה".

לאור זאת, אומר הקב"ה למשה ולאהרן בפסוק יג למקד את דבריהם בעתיד הקרוב "לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", "לדבר רק אודות זה", ולא לדבר עוד על העתיד הרחוק. בני ישראל אינם מסוגלים לשמוע על ההבאה לארץ כנען, הם חפצים לשמוע בעיקר על היציאה וההצלה. זהו פשר הציווי המיידי לשוב לבני ישראל ולדבר אליהם, למרות הכשלון. הכשלון נבע מהתוכן שעדיין לא יכול לעורר את לבם של ישראל, ולכן יש לדבר על עתיד קרוב יותר.

אמנם חשוב להדגיש שאין הכשלון מעיד על טעות בפנייה לישראל בתחילת פרשתנו. משה פנה אל ישראל בהבטחות לעתיד רחוק על פי צו ה', ומטרתו של צו זה עשויה להיות גם כדי לומר דברים נשגבים שאין האוזן יכולה לשמוע בהווה.

ישנה חשיבות לדבר על העתיד הרחוק, אבל המירב צריך לעסוק בעתיד הקרוב יותר, ביציאה מעבדות לחירות

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר