פרשת וארא: בחירה חופשית

במכות הראשונות פרעה מקשה את ליבו. במכות האחרונות ה' כבר שולל ממנו את הבחירה החופשית. כיצד זה יתכן?

הרב אלדד יונה 03/01/19 14:12 כו בטבת התשעט

מצרים, צילום: שאטרסטוק
מצרים, צילום: שאטרסטוק

בפרשתנו אנו קוראים על המכות הראשונות במסגרת מכות מצרים. מי ששם לב, במכות הראשונות נאמר שפרעה חיזק את ליבו, אבל במכות האחרונות נאמר שה' כבר חיזק את לב פרעה, כלומר מנע ממנו את הבחירה החופשית אם להחליט לשחרר את עם ישראל.  

מה הטעם לחזק את לב פרעה ואז לתת מכות? מדוע לא לאפשר לו גם במכות האחרונות בחירה חופשית, שבה אם הוא יבחר שלא להקשות את ליבו, לא יהיה צורך בעוד מכות?
על זה עונה התורה כבר בתחילת פרק ז' (פסוקים ג'-ה'): "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת-לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת-אֹתֹתַי וְאֶת-מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:  וְלֹא-יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת-יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאֹתַי אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:  וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת-יָדִי עַל-מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם". כלומר, המכות נצרכו בכדי שהמצרים ועם ישראל יראו את כוחו העצום של ה', כהכנה לזה שעם ישראל יהיו מוכנים לקבל עליהם את התורה.

אף על פי כן, נשאלת השאלה היכן הצדק כאן. נכון, היה צורך שפרעה יקשה את ליבו ואז יקבל מכות בשביל שיראו כל העולם את כוחו של ה', אבל, מה אשם פרעה ועמו ומדוע עליהם לסבול? אם היתה לפרעה בחירה חופשית והוא בחר לחזק את ליבו, הרי שזה הוגן שיענש, הוא הביא את זה על עצמו. אבל- אם לא הייתה בידיו האופציה לבחור לשחרר את עם ישראל, על מה הוא נענש?

השאלה הזו איננה רק שאלה מסברא והגיון, אלא התורה עצמה מלמדת אותנו שאדם שעבר עבירה ולא יכל כלל להימנע ממנה, אינו נענש. בספר דברים (פרק כ"ב, פסוקים כ"ג-כ"ז) מלמדת אותנו התורה: כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ: וְהוֹצֵאתֶם אֶת-שְׁנֵיהֶם אֶל-שַׁעַר הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת-הַנַּעֲרָה עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת-הָאִישׁ עַל-דְּבַר אֲשֶׁר-עִנָּה אֶת-אֵשֶׁת רֵעֵהוּ וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:  וְאִם-בַּשָּׂדֶה יִמְצָא הָאִישׁ אֶת-הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְהֶחֱזִיק-בָּהּ הָאִישׁ וְשָׁכַב עִמָּהּ וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר-שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ: וְלַנַּעֲרה לֹא-תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה: כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הַנַּעֲרָ הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ".

אדם שבא על אשת איש (הכוונה בפסוק לעיל "מאורשה" זה נערה שכבר קידשו אותה, אלא רק לא נכנסה לחופה עדיין, כלומר הלכתית היא אשת איש לגמרי) היה מקבל עונש חמור, הן הנואף והן הנואפת. אולם, נערה שנאנסה בשדה, כך שברור שהעוון לא נעשה ברצונה, איננה נחשבת נואפת ואיננה נענשת (זה חוץ מסוגיית הפיצויים כמובן שהיא תובעת). מכאן למדו חז"ל כלל בסיסי בתורה כולה- "אנוס רחמנא פטריה". מי שעבר עבירה באונס גמור, ולא יכל למנוע אותה, אינו נענש עליה. אם כן, במידה ולפרעה לא היתה בחירה חופשית במכות האחרונות, על מה הוא נענש?

את התשובה לשאלה זו מלמד אותנו הרמב"ם בפרק ו' מהלכות תשובה (הלכות ד'-ט'):

"ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים הרבה, עד שייתן הדין לפני דיין האמת שיהיה הפירעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו, שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו, כדי שימות ויאבד בחטאים שעשה... לפיכך כתוב בתורה 'ואני אחזק את לב פרעה'  לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו, שנאמר 'הבה נתחכמה לו' (שמות, א', י') נתן הדין למנוע ממנו התשובה, עד שנפרעין ממנו, לפיכך חיזק הקדוש ברוך הוא את ליבו. ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר לו שלח ועשה תשובה, וכבר אמר לו הקדוש ברוך הוא שאין אתה משלח? ... כדי להודיע לבאי העולם, שבזמן שמונע הקדוש ברוך הוא התשובה לחוטא, אינו יכול לשוב, אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה ברצונו.
וכן סיחון לפי עוונות שהיו לו נתחייב למונעו התשובה, שנאמר 'כי הקשה ה' אלוהיך את רוחו, ואימץ את לבבו' (דברים, ב', ל') וכן הכנעניים לפי תועבותיהם מנע מהן התשובה עד שעשו מלחמה עם ישראל, שנאמר 'כי מאת ה' הייתה לחזק את ליבם לקראת המלחמה את ישראל, למען החרימם' (יהושע, י"א, כ'). וכן ישראל בימי אליהו לפי שהרבו לפשוע, מנע מאותן המרבים תשובה, שנאמר 'ואתה הסיבות את ליבם אחורנית' (מ"א, י"ח, ל"ז), כלומר מנעת מהן התשובה.
נמצאת אומר שאין הא-ל גוזר על פרעה להרע לישראל, ולא על סיחון לחטוא בארצו, ולא על הכנעניים להתעיב, ולא על ישראל לעבוד עבודה זרה; אלא כולן חטאו מעצמן, ונתחייבו כולן למנוע מהן התשובה.
ובעניין זה שואלין הנביאים והצדיקים בתפילותיהם מה' לעוזרם על דרך האמת, כמו שאמר דוד 'הורני ה' דרכך' (תהילים, פ"ו, י"א) כלומר, אל ימנעוני חטאיי דרך האמת, שממנה אדע דרכך וייחוד שמך.  וכן זה שאמר 'ורוח נדיבה תסמכני' (תהילים, נ"א, י"ד) כלומר, תניח רוחי לעשות חפצה ואל יגרמו לי חטאיי למונעני התשובה, אלא תהיה הרשות בידי, עד שאחזור ואבין ואדע דרך האמת.  ועל דרך זו, כל הדומה לפסוקים אלו".

אומר הרמב"ם, לפעמים אדם חוטא חטאים כל כך גדולים בהתחלה, שחלק מהעונש שלו הוא מניעת הבחירה החופשית בהמשך. זה כמובן רק במקרים מאוד נדירים. אם כן, פרעה נענש במכות האחרונות לא על עצם הקשחת רוחו במכות האחרונות, אלא זה המשך לעונש על הקשחת רוחו במכות הראשונות ולפניהן.

באופן די דומה, אם כי לא זהה לגמרי, קיימת שאלה מרתקת בתפר שבין פסיכולוגיה והגות יהודית. אם אנחנו מניחים שהגנטיקה והסביבה משפיעים על קבלת ההחלטות של האדם, היכן היא הבחירה החופשית?
ההנחה האישית שלי, אם כי, ככל הידוע לי, אין לה ביסוס מדעי, היא שנכון שהסביבה והגנטיקה משפיעים על הנטייה הטבעית הראשונית של האדם, אבל לכאורה יש בכוחו לגבור עליה. לאחד הנטייה הטבעית היא לטוב ונסיונו יותר קל, ולשני היא לרע, ונסיונו יותר קשה, אולם, היכולת עדיין קיימת, ולפום צערא אגרא. לכאורה, אם אכן מדובר באדם שלחלוטין לא אחראי למעשיו, הרי שכבר לימדונו חז"ל ש"שוטה פטור מכל המצוות" והוא הדין לכל אדם שמחמת מחלת נפש קשה ניטלה ממנו לחלוטין הבחירה החופשית.
אולם, מה נאמר על אדם שהיתה לו בחירה חופשית בעברו, אלא שכל כך התרגל לעשות רע עשרות שנים עד שקשה לו להיגמל מזה? כאן ניתן אולי לשאוב השראה מדברי הרמב"ם על פרעה, סיחון והכנענים, ולומר שאדם זה כל כך הרשיע עד שניטלה ממנו הבחירה החופשית, ובעצם הוא נענש על זה שהרגיל עצמו למידות רעות בעבר. אולם, כאמור, למעט מקרים מאוד חריגים, הבחירה החופשית עדיין קיימת. לאדם זה יהיה יותר קשה להשתפר, אבל עדיין זה אפשרי. ואם זכה ועשה תשובה שלימה למרות הכל- הרי שכבר אמרו חז"ל שאין דבר העומד בפני התשובה.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר