לדעת רבי עובדיה ספורנו, התורה היא כמטר והתורה היא כטל.
ראב"ע הבין שמשה דימה את דברי השירה שיאמר למטר ולטל "שלא ישובו ריקם, כי אם הרוו את הארץ... והטעם שיכנסו דבריו בלבות השומעים כמעשה הגשם על הארץ להולידה ולהצמיחה". כלומר, בפתיחת השירה משה מתפלל שדבריו יועילו לישראל וישאו פרי.
רש"י לעומת זאת הבין שהמטר והטל הם דימויים לתורה; ומדוע נמשלה התורה בדימויים אלו? כותב רש"י (בעקבות הספרי פסקא שו):
"תורה נתתי לישראל שהיא חיים לעולם כמטר זה שהוא חיים לעולם... תזל כטל - שהכל שמחים בו, לפי שהמטר יש שהן עצבים, כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין".
המטר והטל הם דימויים לתכונותיה של התורה. התורה נותנת חיים לעולם כמטר, אך היא גם שונה מן המטר שלא הכל שמחים בו. היא לעומת זאת נמשלה גם לטל שהכל שמחים בו. ובכן, המטר והטל מבטאים את החיים והשמחה שמשפיעה התורה לעולם.
גם רבי עובדיה ספורנו הבין שהמטר והטל הם דימויים לתורה, אך את ההבדל בין המטר לטל לא ראה כשתי תכונות של התורה אלא כשני סוגי אנשים בישראל מקבלי התורה; כך כתב:
"יערוף כמטר לקחי. הנה תורתי היא תערוף ותבא בשטף כמטר למבינים המוכנים לקבל מבוע מקור חכמה. תזל כטל אמרתי. ונותנת גם כן כפי הנגלה ממנה איזו ידיעה להדיוטות שעם היותה מועטת היא טובה מאד כטל. באופן שהיא כשעירים עלי דשא שהמשכילים יביטו נפלאות ממנה, וכרביבים עלי עשב שגם ההדיוטות יקנו בה איזה מדע להכיר בו בוראם באופן מה".
הכל תלוי במקבלים. התורה באה בשטף כמטר אך רק המשכילים "יביטו נפלאות ממנה" באופן שלם, כיון שהם "מוכנים לקבל מבוע מקור חכמה". אבל אין זה אומר שאלו שאינם משכילים ואינם מסוגלים ליהנות משטף המטר לא תהיה להם תועלת כלל מלימוד התורה. התורה נמשלה גם לטל, כלומר "גם ההדיוטות יקנו בה איזה מדע, להכיר בו בוראם באופן מה". אמנם הידיעה שיקבלו מן התורה היא מועטת כמו טל, אך היא גם "טובה מאד כטל".
נמצא שבפתח שירתו מציין משה את התועלת שיש בתורה לכל ישראל, לאיש כפי מעלתו.