פרשת בשלח | האם איבדנו את המצפן בבהלה לזהב?

למה אנחנו קמים בבוקר ויוצאים לעבוד ומהי מטרת העל שלנו בעבודה היצרנית. האם היא הישרדותית, פשוט לחיות, או שיש לנו מטרה נעלה ונאצלת יותר? | זיו אלול עם דבר תורה חדש על פרשת בשלח

חדשות כיפה זיו אלול 02/02/23 10:08 יא בשבט התשפג

פרשת בשלח | האם איבדנו את המצפן בבהלה לזהב?
זיו אלול, צילום: טל שחר

אם יש לנו מטרה, למשל, להעניק יותר לילדים, לבעל, לרעיה - האם אנחנו אכן דואגים לכך שהקריירה אכן תהיה באופן התואם את מטרות העל שלנו ולא על חשבונם של מטרות העל שלמענם יצאנו לעבוד?

זוהי שאלה שכל אדם נדרש לשאול את עצמו  ובכל שלב של הקריירה. לי עצמי יצא לפגוש עובד שהיה יכול לקבל קידום, אך הוא הבין שהמשמעות היא שהקידום יפגע בזמן האיכות שיש לו עם ילדיו, והוא ביכר משרה רגועה יותר, פחות נוצצת ועם הכנסה נמוכה יותר, אבל עם יותר זמן בבית.

חסידי הקריירה ודאי ירימו גבה ויתמהו על כך שהאיש לא ממש את עצמו לכאורה, אולם מדובר באדם עם מטרות על ברורות, ועם ערכים שמנחים אותו.

את המיקוד לכך מזכיר רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, בפירושו לפרשת השבוע. הפרשה מתמקדת במאכל ה"מן", אותו מאכל שמיימי שירד מהשמיים ופרנס את אבות אבותנו במדבר במשך ארבעים שנה. אוכלי המן יצאו מידי בוקר ללקוט את המן, אבל במשך כל אותה התקופה, כך התברר, לא משנה כמה האדם אסף ואגר מזון, בסופו של דבר הוא חזר הביתה עם אותה הכמות.

המסר לעם ישראל היה ברור: יום יבוא ותיכנסו לארץ. שם תעסקו במלאכה יצרנית, והעבודה תכניס לכם כסף. אבל תזכרו דבר אחד, לא משנה כמה תעבדו קשה, בסופו של דבר אתם חוזרים הביתה, למשפחה, לערכים או למטרות העל שלכם, ואם תעבוד יותר מידי, אתם עלולים לגלות שאיבדתם אותם.

לא משנה מה הפתרון שתמצאו. ניתן לשלב בין עבודה למשפחה, תחביבים וחברים, כפי שהראנו בספרנו "אבות הניהול". ניתן לשלב בין ערכים לרווחים, אבל דבר אחד חשוב: לזכור מהי מטרת העל, ולא לזוז ממנה. לא לאבד אותה. זהו כלל ברזל.

במרוץ החיים ובבהלה לזהב לא תמיד קל לזכור את זה. לעיתים אנחנו רוצים לטרוף את העולם ולהותיר אבק מאחורינו. אבל תמיד חשוב שנזכור מהיכן יצאנו, מדוע יצאנו, ונוודא שיש לנו מקום חם ובטוח לחזור אליו, לא לחכות לעתיד הרחוק שבו ניישם את זה אלא כדאי לשלב בדרך וזה האתגר המשמעותי.

הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע ומנכ"ל Periapt ומחבר הספר "אבות הניהול".