הלחץ אינו מיותר בסביבת העבודה, אבל צריך לדעת איך למנף אותו נכון

כמנהלים עלינו לדאוג לאינטנסיביות בעבודה, להבין כיצד פועל המנגנון האנושי ולהתאים את עצמינו אליו, כשהכי חשוב זה ליצור לחץ חיובי מבלי ליצור לחץ נפשי משתק | זיו אלול עם דבר תורה חדש על פרשת בראשית

חדשות כיפה זיו אלול 20/10/22 19:59 כה בתשרי התשפג

הלחץ אינו מיותר בסביבת העבודה, אבל צריך לדעת איך למנף אותו נכון
זיו אלול, צילום: טל שחר

וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.

האם הייתם רוצים לעבוד בחברה שבה יש מנהל מלחיץ, סר וזועף, קשוח שתופס את העובדים קצר? אם עניתם לעצמכם לא, כפי שאני מניח שעניתם, האם אכן מנהלים צריכים לשנות את גישת הניהול לדפוס פעולה רך יותר, גמיש, נותן אמון ולא נוקשה, או במילים אחרות: האם כמנהלים אנחנו צריכים להתייחס אל העובדים שלנו כפי שהיינו רוצים שינהלו אותנו?

צריך להתבונן על ראשיתו של האדם

אנחנו בעידן של ניהול שטוח, של מתן אמון, של העצמת עובד, של שקיפות אבל כל אלה אינם יכולים למלא את תפקידו של “הלחץ” בעבודה. הלחץ הוא מפרה, בונה, מדרבן, ממריץ וממקסם את התוצאות של כולנו. כולל המנהלים עצמם. למה? רבי יצחק עראמה, מגדולי היהדות בתקופת גירוש ספרד, מסביר כי צריך להתבונן על ראשיתו של האדם. והאדם, כך מתואר בפרשה, מורכב משני חלקים, גוף ונפש, עפר ורוח.

בפרשת השבוע, בראשית, מתואר כי "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". החלק החומרי שבאדם, הגוף, מורכב מחומר. לגוף הפיסי אין תשוקה, אין לו חזון ואין לו דרייב לנוע קדימה. להפך. העפר תמיד שואף ללכת למטה, לרבוץ, להתעצל, לשכב ולא לעשות כלום. התכונה של עצלות ודחיינות נגזרות מהמימד החומרי של האדם, שהוא תמיד יישאר דומיננטי. אין מה לעשות, וחשוב להיות מודעים לזה.

התמודדות מנהלים עם הדבר המורכב בעולם: האדם

מנהלים עוסקים בהתמודדות עם מה שהכי מורכב ביקום: האדם. ולכן הם צריכים להיות מודעים לסטטוס הכל כך בסיסי הזה. זו הסיבה שצריך לדבר עם המימד האחר, הגבוה, של האדם: עם הנפש שלו. מנהלים צריכים ליצור אצל העובד תחושת אינטנסיביות, דחיפה, שאיפות, חזון, רצון לתרום, להגשים את עצמם, לשנות את האנושות. חלק מהמילים שמשקפים לחץ זרים לחלוטין למימד הפיזי של האדם, שרוצה רק לספק את עצמו ולנוח, אבל מצד שני הם בדיוק השפה של המימד הרוחני שבנו.

וכאן אני מסכים בדבר אחד, חשוב מאוד: הלחץ לא אמור להיות בצעקות וגערות, אפשר לתרגם את זה ללחץ שלילי. קיימים מגוון כלים למנהל ליצור אווירה של דחיפות וקצב עבודה גבוה, מבלי לפגוע באווירת הנינוחות בחברה. כדי לייצר לחץ חיובי ודירבון אנחנו לא צריכים להשתמש בכוחנות ודורסנות, אנחנו צריכים למצוא את הנתיב שמשפיע על רוח האדם ואותו ולחבר לערכי החברה. לחץ חיובי כמו שנכתב בספר הוא לחלוטין מנוף להצלחה למנהל ולחברה.

הכותב הוא יזם ומשקיע, מנכ"ל Periapt  ומחבר הספר "אבות הניהול"