סגור

וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד | פרשת בראשית

מדוע על בריאת האדם לא נאמר "וירא א-להים כי טוב"? רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה" עונה וגם מבאר מהו צלם א-להים ומה ההבדל בין "טוב" ל"טוב מאד"

הרב כרמיאל כהן
כו בתשרי התשפא
,
14 באוקטובר, 2020 12:41
פרשת השבוע

פרשת השבועצילום: pixabay

(כו) וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: (כז) וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: (כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: (כט) וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: (ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן: (לא) וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי:  (פרק א)

הפסוק המסיים את פרק א הוא "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"; סיום זה מצטרף לביטוי החוזר בפרשת הבריאה כמעט בכל יום: "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב". אלא שכאן מתעוררת שאלה: כיון שהביטוי הוא כללי "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד", מסתבר שביטוי זה מתייחס לכל הבריאה ולא רק לבריאת האדם שכתוב קודם לכן. אם כן, יוצא, שביחס לבריאת האדם לא נאמר "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב", והדבר טעון הסבר. מאידך, מה צורך יש בהערכה נוספת כללית על כל מעשה הבריאה, כשהערכה כעין זו הובאה ביחס לכל אחד מהברואים בפני עצמו.

לכל הטורים של הרב כרמיאל כהן

טרם נשיב לשאלות אלו נעיין בבריאתו של האדם. ביחס לביטוי "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" כותב רבי מאיר שמחה מדווינסק בפירושו "משך חכמה":

"הצלם האלקי הוא הבחירה החפשית בלי טבע מכריח רק מרצון ושכל חפשי. והנה ידיעתו יתברך אינה מכרעת הבחירה, כי אין ידיעתו באה נוספת כידיעה של בשר ודם הבאה מהחושים, רק היא עצמותו יתברך, וכמו שכתב הרמב"ם (ה' תשובה ספ"ה). והנה, אם כי אין ביכולת בנו להבין איך היא - כי אילו ידעתיו הייתיו - רק זאת אנו יודעים שלהבחירה החפשית הוא מצמצום האלקות, שהשי"ת מניח מקום לברואיו לעשות כפי מה שיבחרו ושלל ממפעליהם הגזירה וההחלטה בפרטיות, ולכן אמר אל לבו (בראשית רבה ח, ג) נעשה אדם בצלמנו... "

"נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" פירושו נעשה אדם "שלא יהא מוכרח במפעליו ומחויב במחשבותיו" (לשון ה"משך חכמה" בהמשך), נעשה אדם בעל בחירה חופשית.

רעיון הבחירה החופשית מלווה בשאלת היחס בין ידיעת ה' לבין הבחירה, שהרי לכאורה ידיעת ה' שוללת את הבחירה (מה משמעותה של בחירה שתוצאתה ידועה מראש?). בשאלה זו נוקט ה"משך חכמה" שיטתו של הרמב"ם שעיקרון הבחירה החופשית הוא מוחלט וודאי, ובאשר לידיעת ה' - אין ביכולת האדם להבין את מהותה וממילא שאלת היחס אינה משמעותית.                   

הוכחה לכך שאין ידיעת ה' מכריחה את הבחירה החופשית לומד ה"משך חכמה" מהיעדרו של הביטוי "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב" מתיאור בריאת האדם, וכך הוא כותב:

"לא כתב "וירא אלקים" על האדם בפרט כמו בכל הנבראים, רק כללו ב"כל אשר עשה". בזה רמז סוד הבחירה, שאין הידיעה מכרחת הבחירה. לכן בכל הנבראים כתוב "וירא אלקים", כי המה טבעיים, והראיה היא כפי מה שהוא, וכן יהיה לעולם. אבל האדם אינו בטבעו, רק בבחירתו, ובחירתו מתחלפת, והראיה לא תכריחנו".  

הראיה המבוטאת בביטוי "וירא א-להים" מציינת דבר קבוע שאינו משתנה ("והראיה היא כפי מה שהוא, וכן יהיה לעולם"). אילו היה כתוב ביחס לבריאת האדם "וירא א-להים כי טוב" היה בכך כדי להעיד שמהותו של האדם היא קבועה וידועה מראש. אך כיון שהאדם תלוי בבחירתו "ובחירתו מתחלפת" הרי שאין לדבר על ראיה אלוקית ביחס אליו, והתשובה לשאלה אם האדם הוא טוב משתנה בהתאם לבחירתו. האדם יכול להיות טוב ויכול להיות לא טוב, והדבר תלוי בו. לכן לא שייך לציין ביחס לאדם ביטוי קבוע שאינו משתנה ("וירא א-להים כי טוב").

אמנם עדיין נותר לברר מה טעם לציין "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" לאחר שכבר פורט לאורך מעשה הבריאה "וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב". גם לשאלה זו נדרש ה"משך חכמה" תוך שהוא עומד על ההבדל שבין "טוב" ל"טוב מאד"; ואלו דבריו:

"והגם כי כבר כתוב "וירא" בכל הנבראים בפרט, כתב "וירא" על הכל אחר בריאת האדם שעל ידי האדם מתעלין כולן, שכשעושה רצונו של המקום יתברכו כולם בגללו, עד שאמרו (איכה רבה א, לה) שמוסיפין כח בפמליא של מעלה, והכוונה, בכל הנבראים כולם. ואז על ידי האדם המה "טוב מאוד", שנתוסף בהן מעלה וזוהר יתר מכפי בריאתם, ודו"ק".  

המצב הטבעי של כל הנבראים הוא "טוב", טוב קבוע ואינו משתנה. אמנם למרות זאת ביד האדם לשנות מצב זה ולהעלותו מ"טוב" ל"טוב מאד". הבחירה של האדם אינה משמעותית רק לקביעת מצבו אלא לקביעת מצבם של כל הנבראים, "על ידי האדם המה "טוב מאוד", שנתוסף בהן מעלה וזוהר יתר מכפי בריאתם". לכן נוספה הערכה כללית גבוהה יותר ("טוב מאד") לכל הנבראים לאחר תיאור בריאת האדם כיון "שעל ידי האדם מתעלין כולן".    

15.10.2020

1. הפוטנציאל = "כי טוב". מימוש הפוטנציאל על ידי האדם = "טוב מאד". שגם אותיות "מאד" = אותיות אדם (משה אהרון )

דווח על תגובה לא ראויה
15.10.2020

2. "בצלמנו ובדמותינו" = מציאות טבעית ושממית כאחד (משה אהרון )

דווח על תגובה לא ראויה
15.10.2020

3. "וירא אלוהים" = מציאות טבעית . "והנה טוב מאד" = הערך המוסף של האדם המשכלל את המציאות הטבעית בקורטוב של אלוהיות (משה אהרון )

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

השבעת הכנסת תצומצם למינימום צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

לאחר העימות עם המפגינים: ועדת החוקה אישרה את הגבלת המחאות

קרא עוד