פרשת בראשית: כשנדע להיות עצמנו

כשמבינים בשביל מה נברא העולם כל השאלות מקבלות הבנה אחרת. כשמפנימים בשביל מה באנו לכאן, התודעה משנה את פניה

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 03/10/18 10:28 כד בתשרי התשעט

פרשת בראשית: כשנדע להיות עצמנו
הרב הלל מרצבך, צילום: באדיבות המצלם

רש"י הראשון על התורה

רש"י בפירושו הראשון על התורה (בראשית א, א) כותב בשם המדרש:

"אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

ברצוני לשאול על דברי רש"י מספר שאלות, שמתוכם נוכל לברר יסוד חשוב בימים המורכבים שעומדים לפנינו: 

א.      מדוע שהגויים יתחשבו בתורה שלנו ובכתוב בה? הגויים לא מאמינים בתורתנו אז לשם מה זה עוזר שכתוב בפרשת בראשית שהארץ שייכת לקב"ה? 

ב.      המדרש מביא ראיה לדבריו מהפסוק: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", אם אכן ה' הגיד לעמו, מכוח מה יאמינו בזה הגויים? מה יעזור שנגיד לגויים, הרי ה' אומר זאת רק לנו בתורה שלנו? 

ג.       כתוב בפסוק (תהלים קטו, טז): "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם", מרגע שה' נתן לנו את הארץ, כעת היא כבר איננה שלו במובן הפשוט, ולכן לא שייכת הטענה כל הארץ של הקב"ה? ובעצם הכל שייך לה' ממילא. 

ד.      הטענה שנבוא ונאמר לגויים: "כל הארץ של ה' הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו" לא מובנת כלל - וכי אם ה' ברא את העולם אז מותר לגזול מהגויים? זה מזכיר טענות של ילדים בגן שאומרים: "גנבתי כי הכול של ה'". 

ה.      גם הטענה שאנו אומרים לגויים: "הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו" אינה ברורה ולא מובנת. אם ה' היה נותן לנו אותה בנס על טבעי ניחא. אך מדובר כאן שבאנו וכבשנו את הגויים שישבו כאן בארץ, האם זה מתאים לטענה "נתנה לאשר ישר בעיניו". זה ממש גזל לכאורה! 

ו.        אם התורה פתחה בבראשית כדי לספר לנו את סיפור הבריאה שנדע שה' ברא את העולם, לשם מה היא צריכה להרחיב את פרשיות נח עד בא. היה ניתן לכתוב מיד אחרי סיפור הבריאה את השתלשלות 26 דורות מאדם עד משה רבנו ולתת לנו את תרי"ג המצוות? 

ז.       הרמב"ן (בראשית א, א) הקשה גם: האם זה הטעם לסיפור הבריאה, והרי: "צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא אלהים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר?" 

ח.      החזקוני הוסיף והקשה עוד על דברי המדרש: "היאך יכולין הכנענים לומר לישראל גזולה מז' אומות: חדא, דאין זו גזולה שמה שקנה עבד קנה רבו וקים לן: דכנען לזרעו של שם עבד הוה, כדכתיב: "ויהי כנען עבד למו"." 

ט.      ועוד הקשה החזקוני: "ועוד אדרבה הם גזלוה מישראל כמו שפירש"י בפרשת לך לך "והכנעני אז בארץ" - היה הולך וכובש את הארץ מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו".  

מהותה של התורה

נראה ליישב את הקושיות הללו על פי רעיון שכתב הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל. הוא ביאר שר' יצחק בא ללמדנו במדרש שהתורה היא לא רק קיצור שלחן ערוך. התורה היא דרך חיים שעם ישראל נבחר לבצע. וכשעם ישראל יבין שיש לו אידאל, ייעוד ותכלית כל העולם יצעד לקבל זאת. זה חלק מחוקי הבריאה. השלמות תבוא כשעם ישראל, יישב בארץ ישראל ויפעל על פי תורת ה'. 

כשמסתכלים על הפלסטיני הבודד, המסכן, שסבא רבה שלו גר כאן, באמת עולות קושיות האם גזלנו את אדמת יפו, חיפה וירושלים מידו? אך כשמבינים בשביל מה נברא העולם כל השאלות מקבלות הבנה אחרת. כשמפנימים בשביל מה באנו לכאן, התודעה משנה את פניה. 

כל המשך ספר בראשית ונסיבותיו רואים שה' בוחר בנו בני אברהם, יצחק ויעקב כעם הנבחר ומגדיר מהי ארץ ישראל, והיכן תחול הברכה. הוא מטיל עלינו משימות כבדות משקל לקדם את העולם לתיקונו. וזהו "כוח מעשיו הגיד לעמו". עם ישראל נבחר לספר את דבר ה' בעולם. היכן? "לתת להם נחלת גויים". וכשאנו נאמין בזה, גם הגויים יאמינו בזה. 

לסיום

כשעם ישראל יבין את הייעוד שלו. כשנדע לעמוד ולומר באמונה שלימה ובפה מלא בפני כל העולם: "זו ארצו של ה', והוא בחר בנו לגלות את שמו, ולכן אנו צריכים לגלות את ייעודנו בארץ ישראל, בירושלים ובהר הבית" כבר כל הרשעה כולה כעשן תכלה. כפי שראינו לאורך ההיסטוריה.

ונזכה לראות בגאולה השלימה בקרוב. אמן.

 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן