האם להבנתך המדע סותר את האמונה הדתית או דווקא תומך בה?
ישנה "הנחה עממית" הגורסת שקיימת סתירה (מלאה או חלקית) בין הדת היהודית לבין המדע. הנחה זו נובעת כנראה ממספר תיאוריות מדעיות מפורסמות (לדוגמא: המפץ הגדול , גיל העולם, האביוגנזה), שבמבט ראשון מנוגדות לאמונה הדתית. אני סובר שהנחה זו מוטעית ולמעשה לא רק שהמדע אינו סותר את האמונה הדתית אלא ייתכן שאף תומך בה, וזאת בתנאי שמתייחסים לנתונים שהוא מספק בצורה ביקורתית ולא בצורה שטחית.
הסבר בבקשה את כוונתך...
ראשית, עלינו להבחין בין "השיטה המדעית" בכללותה לבין "תיאוריה מדעית" ספציפית זו או אחרת. לצורך הדיון, נגדיר את השיטה המדעית כ"חיפוש שיטתי ומסודר אחרי האמת". זוהי גם מטרתה של התורה. מי שיצא לו ללמוד תלמוד למשל, לא יכל שלא לשים לב שעיקרו של התלמוד הוא חקירה ודיון שמטרתם ללבן את הסוגיה הנידונה ולהגיע לאמת, תוך שימת לב לפרטים הקטנים ביותר. אמנם עיקר עיסוקו של המדע הוא חיפוש האמת ה"פיזיקלית" בעוד עיסוקה של התורה הוא חיפוש האמת ה"הלכתית" (כלומר, מה ההלכה בנושא מסוים), אבל הנקודה החשובה לענייננו היא שחשיבה לוגית שיטתית וביקורתית לא רק שאינה זרה לתורת ישראל, אלא חלק מהותי ממנה. אגב, בקורס "פילוסופיה של החינוך" שלמדתי בזמנו באוניברסיטה הפתוחה, צוינה העובדה שבקוריאה הדרומית שולבו לימודי תלמוד בתכנית הלימודים הרשמית וכמעט בכל בית שם יש תלמוד מתורגם לקוריאנית. שגריר דרום קוריאה הסביר זאת בכך שהקוריאנים ניסו להבין כיצד היהודים כל כך גאונים וזכו בכל כך הרבה פרסי נובל וכד' והגיעו למסקנה שלימוד התלמוד סייע ליהודים לפתח יכולות גבוהות.
אם הן המדע והן תורת ישראל חותרים להבנת האמת, ואמת הרי יש רק אחת, מדוע בענינים מסוימים התיאוריות המדעיות המקובלות אינם תואמות את התיאוריה של תורת ישראל?
אפילו בתוך עולם המדע עצמו שני חוקרים שונים עשויים לפתח תיאוריות שונות לחלוטין במטרה לפרש נתונים אמפיריים דומים וזאת למרות ששניהם נחשפו פחות או יותר לאותם נתונים ושניהם חותרים להבנת אותה אמת. מדוע זה קורה? יתכן שהאקסיומות שלהם בתהליך המחקרי שונות, וגם יתכן שמכלול הנתונים שהם נחשפו אליהם אינו זהה לחלוטין.
תוכל להדגים כיצד הבדלים באקסיומות יכולים להסביר את ההבדל בין תיאוריות מדעיות לתיאוריה של תורת ישראל לגבי גיל העולם, למשל?
האקסיומה שמאחורי חלק נכבד מהתיאוריות המדעיות היא שאם ניתן להסביר את הממצאים באמצעות גורמים וחוקים שכבר מוכרים למדע, אין לנו סיבה להניח קיומו של כוח או חוק נוסף. נתייחס לסוגיית גיל העולם- כתוצאה מהאקסיומה שצוינה לעיל, המדע מסביר את תהליך הבריאה באמצעות כוחות המוכרים למדע בלבד. מהסבר כזה המסקנה היא שגיל העולם הוא כמה מליארדים. אולם- לתיאוריות אלו אין כל הוכחה שלא התערבו כאן כוחות נוספים שהמדע אינו מכיר (כגון בורא כל יכול) אלא שהן טוענות שאין סיבה להניח את התערבותם. לעומת זאת ע"פ התיאוריה של תורת ישראל, שכבר מופיעה בתלמוד הבבלי (מסכת חולין דף ס' עמוד א') כאשר העולם נברא הוא לא נברא בצורה של עולם חדש, אלא בצורה של עולם "מבוגר". כך העצים הראשונים לא נבראו כמו זרע באדמה, אלא כמו עץ גדול, והאדם הראשון לא נברא כתינוק אלא כאדם בשנות העשרים לחייו. אם היה מדען חוזר אחורה בזמן ליום עצמו של בריאת אדם הראשון, הוא היה מסיק שמדובר באדם שנולד לפני 20 שנה ולא באדם שנברא לפני כמה שעות, ושמדובר בעולם שקיים כבר כמה מליארדי שנים ולא עולם שנברא לפני כמה ימים...
אמת שניתן להסביר את הממצאים גם ע"פ התיאוריה של תורת ישראל, אבל מדוע הסבר זה סביר יותר מאשר ההסבר הפשוט יותר, זה של התיאוריות המדעיות?
נתייחס תחילה לשני הנושאים הנוספים ומהם נחזור לנושא גיל העולם. בקשר לתיאורית המפץ הגדול, הרי שמבחינת המדע מדובר בתיאוריה שהתפתחה במאה ה20 ופיתוחה התאפשר אך ורק לאחר המהפכות המרשימות שחלו במאה זו בהבנת הפיסיקה. מדהים להביא את פירושו של הרמב"ן (שחי במאה ה13!) שהסביר את הפסוק הראשון בספר בראשית שבהתחלה האלוקים ברא יש מאין "נקודה דקה קטנה ואין בה ממש (=קטנה עד כדי שאינה מורגשת)", רק נקודה זו נבראה יש מאין, ואח"כ האלוקים פיתח מנקודה קטנה זו את כל המציאות הקיימת. אנו רואים שבמאה ה13 מציג רב יהודי תיאוריה על בריאת העולם שהייתה נחשבת להזויה בתקופתו (שהרי מי העלה בדעתו במאה ה13 שכל החומר שביקום העצום יכול להיות מרוכז בנקודה כ"כ קטנה), אולם מתאים לתגליות המדעיות שהתגלו 700 שנה לאחר מכן. האם זו הנחה סבירה שבמקרה הרמב"ן ניסח תיאוריה מדעית נכונה 700 שנה לפני המדע? או שאולי סביר יותר שישנם נתונים מסוימים שהיו זמינים לחכמי ישראל ולא היו זמינים למדענים, ולו היו המדענים יודעים אותם היו משתנות מסקנותיהם? האין זה גורם לשקול ברצינות רבה יותר את האפשרות שדווקא התיאוריה של תורת ישראל בנושא המפץ הגדול, שגורסת כמובן שהתהליך קרה ע"י בורא תבוני ולא במקרה, סבירה יותר?
נתייחס לתיאוריית האביוגנזה. תיאוריה זו, בניגוד לתיאורית המפץ הגדול, כמובן שאינה מקובלת על תורת ישראל. נשתמש בחשיבה ביקורתית לגבי תיאוריה זו. האם התיאוריה הזו כשלעצמה סבירה והגיונית? מה הסבירות שהתא הראשון של החיים שהיה בעולם התפתח במקרה? מה הסבירות שתא זה התפתח לייצור שיש לו מחזור דם, מערכת נשימה ומערכת עיכול והכל באופן מקרי? גם אם נשתכנע שהתפתחות מקרית כזו היא סבירה, תישאר עדיין השאלה הכי מעניינת- אם האדם, כמו הנחת התיאוריה, הוא בסך הכל מולקולות כימיות מורכבות, מנין מולקולות מורכבות אלו, שסביר שלא הייתה להן תודעה סובייקטיבית קיבלו תודעה סובייקטיבית כשהם הפכו לאדם?
ניתן לטעון ע"פ תיאוריית האביוגנזה/אבולוציה שהתפתחות המוח ומערכת העצבים היא שהקנתה לאדם (ולבעלי החיים) את התודעה הסובייקטיבית.
נניח שאנשי היי-טק מצליחים לייצר תוכנה של "בינה מלאכותית" שתחקה ממש את המורכבות והיכולות של המוח האנושי, כולל היכולת ללמוד וכד'. הצופה מן הצד יכול אולי להרגיש או אפילו לחשוב שהוא מדבר עם אדם אמיתי. אבל- האם המחשב מרגיש או "חושב" במובן הסובייקטיבי של המילה? סביר להניח שלא. בסכ"ה מדובר באוסף של חלקים המורכבים באופן וצורה מסוימים ועם תוכנה מסוימת שביחד מניבים "פלט" מסוים כתוצאה מה"קלט" שהם מקבלים. התפתחות המוח ומערכת העצבים יכולה להסביר את הקשר בין ה"קלט" וה"פלט" של ה"רובוט המשוכלל" הנקרא אדם, אבל לא מניין הגיעה התודעה הסובייקטיבית שלו. קיומה של התודעה הסובייקטיבית היא נתון שתיאוריות האביוגנזה והאבולוציה אינן יכולות להסביר ואילו התיאוריה של תורת ישראל מסבירה. התיאוריה של תורת ישראל בנושא, הכתובה כבר בספר בראשית, היא שהאלוקים נפח נשמה בתוך גופו הפיסי של האדם. בהיות שהתיאוריה של תורת ישראל מצליחה להסביר את מורכבות האדם מגוף ותודעה סובייקטיבית ואילו תורת האבולוציה לא, הרי שהתיאוריה של תורת ישראל סבירה יותר בקשר לסוגיית מוצא ומהות האדם.
נחזור לדיון בסוגית "גיל העולם".
ברגע שקיבלנו את הסבירות לנכונות התיאוריות של תורת ישראל לגבי המפץ הגדול ולגבי מוצא ומהות האדם, ממילא אנו מניחים כבר בורא תבוני לעולם. כלומר- הגורם הנקרא "בורא תבוני" כבר אינו זר להבנה המדעית שלנו את העולם. אם כן- מדוע להעדיף תיאוריה שאינה משקללת גם את השפעתו (המכרעת!) של גורם זה?
חשוב לציין שהמאמר הנוכחי, מחמת היקפו המצומצם נגע רק "בקצה המזלג" וסיפק רק "טעימה ראשונית" לגבי סוגיות מרתקות אלו.
המאמר פורסם לראשונה במגזין "אופ"ס" של אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה.