בפרק ד' פסוק ד' נאמר: "זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים". מתוך המשך הפרשה משמע שקדש הקדשים כאן אינו קדש הקדשים שבמשכן, אלא הכלים המקודשים ביותר והם הארון, המנורה, השלחן, מזבח הזהב ומזבח העולה וכלי השרת כפירוש רש"י. וכן משמע מפסוק ט"ו "וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת ולא יגעו ומתו..." לאחר שאהרון ובניו מכסים את כלי הקדש באים בני קהת ונושאים את כלי המשכן וכל זה כדי שלא יגעו בכלים וימותו.
לאחר פרשה זו מוסיף הקב"ה ציווי נוסף למשה ואהרון, והוא הציווי לשים את בני קהת על עבודתם ומשאם, פסוק י"ט "וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו ובאו ושמו אתם איש איש על עבדתו ועל משאו". וטעם הדבר פסוק כ' "ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו" כלומר אם השימה של בני קהת על עבודתם ומשאם לא תהיה על ידי אהרון ובניו יש חשש שהם יכנסו כדי לראות את כיסוי הכלים על ידי אהרון ובניו, ויש חשש שיגעו בכלים וימותו. ויש כאן קיצור הנסמך על האמירה לעיל שאם יגעו בכלי הקודש ימותו. וכך מבאר הספורנו.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.