סגור
חדשות כיפה

פרשת בלק: אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה

בלק ידע בחכמתו שעם ישראל הוא עם קדוש ואי אפשר לקלל אותו, ולכן ניסה בדרכים שונות למצוא פתרון לבעיה זו. על נסיונות ועל כשלונות. מפניני רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור".

צילום: shutterstock

(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לְכָה נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם: (פרק כג)

לאחר כשלונו של בלעם בנסיון הקללה הראשון לקח אותו בלק למקום אחר שממנו יוכל לראות את עם ישראל ולנסות לקללם. אכן בלק הודיע לבלעם "אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה". לדעת רבי אברהם סבע בפירושו "צרור המור" (המאות הט"ו-הט"ז) חשוב היה לבלק שבלעם לא יראה את כל העם, והוא מסביר את הסיבה לכך:

"ואמר "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה" לרמוז על חכמת בלק. לפי שידע שישראל בבחינת כללם אי אפשר לחול בהם קללה, לפי שכל העדה כולם קדושים, אבל בבחינת פרטיהם תחול עליהם הקללה לפי שאפשר שימָּצא בהם עון אשר חֵטְא. וכמו שפירשתי באומרו (ויקרא ד, יג) "ואם כל עדת ישראל ישגו", לפי שדבר נמנע הוא שכל העדה בכללה ישגו, אבל בפרט אמר (שם ד, כב) "אשר נשיא יחטא" כי בודאי יחטא. ולכן אמר בלק "אפס קצהו תראה" לחול הקללה, אבל "כולו לא תראה", שאם תראה בבחינת כלל לא תחול הקללה".

בלק ידע בחכמתו שעם ישראל הוא עם קדוש ואי אפשר לקלל אותו. אמנם הוא גם ידע שחוסר האפשרות לקלל את ישראל הוא רק "בבחינת כללם". כאשר מתייחסים לכלל ישראל "אי אפשר לחול בהם הקללה". לכן הבין בלק שצריך לקלל את ישראל "בבחינת פרטיהם". הסיבה להבדל בין הכלל לבין הפרט היא מכיון ש"דבר נמנע הוא שכל העדה בכללה ישגו" אבל בפרטים "אפשר שימָּצא בהם עון אשר חֵטְא (על פי הושע יב, ט)". לכן לא תחול על ישראל קללה "בבחינת כללם", אבל "בבחינת פרטיהם תחול עליהם הקללה".   

אמנם לדעת "צרור המור" ידיעה זו ידע בלק כבר בנסיון הקללה הראשון ולכן לקח את בלעם לבמות בעל "וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם" (כב, מא). אבל לאחר הכשלון הוא ניסה לשפר את  סיכויי ההצלחה ולכן לקח את בלעם לשדה צופים והודיע לו "אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה". "צרור המור" סובר שיש הבדל בין שני המצבים:

"ולפי שבראשונה כתב "וירא משם קצה העם", אולי כשאמר "אפס קצהו תראה" רמז על קצת הקצה, וכל הקצה לא תראה, בענין שלא יראה בהם אלא מעט ורעים".   

לראות את כל העם זו בוודאי לא הייתה אפשרות טובה לדעת בלק ולכן מלכתחילה לקח את בלעם למקום שיראה בו רק את קצה העם. אבל לאחר כשלון הנסיון הזה לקח בלק את בלעם למקום שאפילו את קצה העם לא רואים אלא רואים רק את הקצה של הקצה. התקווה של בלק הייתה שבמיעוט שבמיעוט של ישראל תוכל לחול הקללה של בלעם.

"צרור המור" מבאר את הביטוי "אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה" באופן ייחודי. לדעתו, הכינוי הרומז במילה "קָצֵהוּ" אינו מתייחס לעם, קצה העם לא תראה, אלא מתייחס ל"קצה העם" שנזכר בנסיון הראשון. לפי זה משמעות "קָצֵהוּ תִרְאֶה" היא קצה של קצה העם תראה. בהתאם לזה גם המילה "וְכֻלּוֹ" בביטוי "וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה" אינה מתייחסת לעם, כל העם לא תראה, אלא מתייחסת ל"קצה העם" – כל קצה העם לא תראה. בלק אומר לבלעם: "אֶפֶס קָצֵהוּ (=קצה קצה העם) תִרְאֶה וְכֻלּוֹ (=כל קצה העם) לֹא תִרְאֶה".

כאמור, בלק מנסה לשפר את סיכויי ההצלחה ולכן הוא דואג לכך שבלעם יראה בנסיון השני פחות אנשים מבני ישראל, "מעט ורעים". במיעוט שבמיעוט של בני ישראל אולי יימצאו אנשים רעים כדי שתוכל לחול עליהם הקללה.  

כידוע, גם הנסיון השני נכשל. הנסיון השלישי של בלעם היה "להזיקם בעין רעה", כפי שכותב "צרור המור" על הביטוי "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו" (ראו רש"י על פי תנחומא בלק סימן ו). בלעם ראה את ישראל "שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" – "כל אחד לעצמו מוכנים לקבל נזק" (לשון "צרור המור").

אבל גם הנסיון השלישי נכשל כי "וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים" – "עָלָיו" = "על ישראל" (לשון "צרור המור"). הקב"ה הגן על ישראל מעינו הרעה של בלעם, וכפי שממשיך וכותב "צרור המור" בלשון ציורית:

"כי ה' יתברך בחמלתו פרש סוכת שלומו עליהם וכסה אותם באדרתו, בענין שלא תשלוט בהם עינו הרעה. משל למינקת שמוליכה תינוק בחיקה וראתה אשה רעה לקראתה, מה עשתה? פרשה הסודר על התינוק".

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
11.07.2019

1. לרשעים קשה להתמודד עם חזוננו כעם (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
בלק מבלי משים אמר אמירה איסטרטגית לדורות.
הרשעים מבקשים לראות תמיד את אפסות הקצה של עם ישראל .
את הששוליים המועדים והכושלים שבו.
כי קשה להם לראותו במלוא חזונו כעם .
שאזי חזונו ועתידו מכריע , מצמית
ומרפה ידי כל

דווח על תגובה לא ראויה
12.07.2019

2. עוד מדרש - על עם שהוא "אימא (משה אהרון עו"ד)


עם שהוא "אמא" לכל הגויים
12/07/2019 11:11:39
בס"ד.

מדרש : "ובגויים לא יתחשב" - כעוד גוי

. ===============================

דווקא נביא הגויים חייב היה לבטא את שני היסודות הנצחיים :

לא רק את גאולתו העתידית של עם ישראל בגאולה השלמה - גאולת הקץ.

אלא גם את ייחודו כ"עם" .

שמבריאת העולם יועד להיות "בדד" ומיוחד כבן זוגו של הקב"ה.

הנה אם כן :

"הן עם לבדד ישכון . "עם" גם מלשון "עים" .

להיותו ראוי למשכן עים האלוהים ה"אחד".

ומשום כך הופרש הוא מכל העמים למעלתה של "רעיה".

המחוברת לדודה :

משל האב העליון ביקש לו "אמא"

לכל יתר בניו בני האדם ......

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: כיפה

ראש הממשלה נתניהו לכיפה: "אולי לשקד יש איבה כלפי"

קרא עוד