מה גורם לנו להיות מאושרים? כיצד האדם מגיע לתחושה של סיפוק, משמעות, ושמחת הלב?
שאלות אלו ודומות להן, ניצבות כאחד האתגרים הגדולים מולם מנסה העולם הגדול והמתקדם להתמודד. מחקרים רבים ומגוונים מלמדים כי האושר נעדר מן העולם, וככל שהדורות מתקדמים כך עדויותיהם של אנשים על תחושת האושר הפנימית שהם מרגישים וחווים- הולכת ופוחתת בצורה דרסטית. העולם המודרני והטכנולוגי, שמצא פתרונות לנושאים מורכבים ומאתגרים מאוד, עומד בפה פעור מול שאלה זו וצורת ההתמודדות שלו מולה מסתכמת בעיקר באמצעים המסיחים את דעתו של האדם ממנה.
דווקא אחת מברכותיו של בלעם הרשע, טומנת בחובה את היסוד לדרך של אושר אמיתי.
בלעם מאוד מתרשם מצורת חנייתם של ישראל במדבר ומהסדר בו עמדו האוהלים, עד שהוא אומר את הפסוק המפורסם שאנו אומרים בכל בוקר עם כניסתנו לבית הכנסת- "מה טובו אוהליך יעקב". התרשמותו של בלעם נבעה מכך שפתחי אוהליהם של בני ישראל לא היו מכוונים זה כנגד זה, ובביאור הדבר ישנם מספר רבדים.
בהסבר הפשוט יש כאן ביטוי לשמירת ישראל על הצניעות המשפחתית, כשנמנעו מלהביט לתוך האוהל של השכנים. אולם, במבט מעמיק יותר יש כאן ביטוי לתפיסת עולם שיכולה להוביל את האדם לאושר ושמחה פנימית.
הקמת האוהלים במבנה כזה שכל אוהל עומד בפני עצמו ואינו פונה לחברו, מסמלת ומבטאת את העובדה שלכל אחד מאיתנו יש אמת ודרך חיים המיוחדת ומתאימה לו. כולנו כפופים כמובן לכללים הלכתיים ומוסריים, אך הדרך בה אנו מבטאים את אישיותנו שונה ובעלת גוון אחר מזו של חברנו.
פעמים רבות, המבט אל "הדשא של השני" מוביל לניסיון לחקות ולהידמות לאותו אדם, מתוך רצון להשיג אושר ושמחה בדומה לו. אך האמת היא שהתנהלות כזאת גורמת לבלבול ומרחיקה אותנו מהתחברות לזהותנו העצמית והייחודית. אדם שעסוק בהבטה לתוך אוהלו של חברו מתנתק מאישיותו ומשורשו המיוחד וכך הוא מגיע לתחושות של אכזבה, ייאוש ועצב, שיקוננו בו כל עוד הוא לא יכנס ויתמקד באוהלו האישי.
התלהבותו של בלעם מכך שפתחי אוהליהם של ישראל לא היו מכוונים זה כנגד זה נבעה מכך שהבין שכל משפחה בישראל עסוקה בבניינה האישי כפי הראוי, הנכון והמתאים לה על פי ייחודה ואישיותה. דבר זה הוא הגורם לפריחה וצמיחה במסלול חייו המיוחד של כל אחד, ובסופו של דבר מוביל אותו לסיפוק, משמעות, ובעיקר לשמחה אמיתית ופנימית.
הרב אסף הר-נוי הוא רב קהילת אדרת אליהו, וראש בימ"ד מבקשי פניך, גילה ירושלים