פרשת בלק: כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי

האם בלעם ציפה להתגלות אלוקית בלילה? ומה חשבו שריו של בלק בעניין זה? לרש"ר הירש יש תשובות מפתיעות

הרב כרמיאל כהן 24/06/21 19:40 יד בתמוז התשפא

אתונו של בלעם. אילוסטרציה, צילום: pexels (Leroy Huckett)
אתונו של בלעם. אילוסטרציה, צילום: pexels (Leroy Huckett)

(ז) וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק: (ח) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם: (ט) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ: (י) וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל הָאֱלֹהִים בָּלָק בֶּן צִפֹּר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי: (יא) הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ עַתָּה לְכָה קָבָה לִּי אֹתוֹ אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ וְגֵרַשְׁתִּיו: (יב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא:

(פרק כב)

האם באמת בלעם ציפה לכך שה' ידבר איתו בלילה ההוא כדי להורות לו מה עליו לעשות? לדעת הרש"ר הירש התשובה היא: לא! בלעם לא ציפה כלל להתגלות אלוקית, וזו באה בהפתעה גמורה עבורו. זאת לומד הרש"ר הירש בעיקר משני חלקיו של פסוק ט: "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ". התגלותו של הקב"ה לבלעם פותחת בלשון "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם". ביטוי דומה מופיע במקרא ביחס לשני אנשים נוספים: אבימלך מלך גרר שלקח את שרה (בראשית כ, ג), ולבן שרדף אחרי יעקב (שם לא, כד). "הצד השוה שבשניהם, שה' בא אליהם באורח לא צפוי ומנע מהם מלבצע את כוונתם". לאור זאת מסיק הרש"ר הירש: "גם כאן אין צורך להניח שבלעם ציפה לפנייה זו של ה' או התפלל עליה".

ובכן, אם אכן בלעם לא ציפה לפנייתו של ה' אליו, מה פשר דבריו לזקני מואב ולזקני מדין "לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי"? דברים אלו מבין הרש"ר הירש הם "מליצה גרידא בפי בלעם".

לדעת הרש"ר הירש גם שרי בלק הבינו כך את הדברים (גם לאחר התגלותו המפתיעה של ה' לבלעם). את דברי בלעם אליהם: "מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם" הם מוסרים לבלק בשינוי "קל": "מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ". הם מפרשים את הסירוב ללכת איתם כסירובו של בלעם משיקולים אישיים; כך כותב הרש"ר הירש:

"כך הבינו שליחי בלק – ובייחוד בלק עצמו – את "מאן ה'" שבפי בלעם; פירושו: אין בדעתי ללכת עמכם מפני שאין זה לפי כבודי ואין זה לטובתי. הם בודאי היו מן החכמים המרמים, ולא מן הבורים המרומים; הם ידעו מה משמעות הדברים האלה בפי הקוסם; הלה עושה את מלאכתו בשירות השליט – ותולה את עצמו באילן גדול של רצון האלים. הם ידעו אפוא שפירוש "מאן ה'" שבפי בלעם איננו אלא "מאן בלעם"".

איש (מלבד בלעם לאחר ההתגלות בלילה) אינו מעלה בדעתו דיבור אלוקי לבלעם. הכל זה משחקי רמאות וכבוד – "הם בודאי היו מן החכמים המרמים, ולא מן הבורים המרומים". מטרתו של בלק בכל העניין היתה ככל הנראה לרַצות את העם, והוא לא האמין שיש ממש בכל ההצגה הזו. בהמשך בלק שולח "שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה" – "שכן בלק לא יכול היה להעלות בדעתו נימוק לסירובו של בלעם, שהרי קיום דרישתו הוא במסגרת אומנותו". בלעם הוא מקלל מקצועי הוא "עושה את מלאכתו בשירות השליט", אין כאן משהו אמיתי, ולכן הסירוב לבוא מתפרש כסירובו של בלעם.

"ראייה מכרעת לתפיסה זו", שההתגלות האלוקית בלילה היא הפתעה במשחק הונאת "הבורים המרומים", מביא הרש"ר הירש מחציו השני של פסוק ט: "וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ"; כותב הרש"ר הירש:

"אם בלעם פנה באמת להכרעת ה' ואם ביקש שה' יכריע בעניין זה, לא היה שום מקום לשאלת "מי האנשים" וגו'; שאלה זו מוכיחה שהיתה זו התערבות אלוהית שבלעם עצמו לא ציפה לה כלל. כל ימיו שיחק משחק וערך הצגה לבני דורו, והנה לפתע המשחק הפך למציאות של אמת – בניגוד לצפוי, וכנראה גם בניגוד לרצוי".

לוּ בלעם היה באמת ובתמים מתכוון להשיב תשובה כאשר ידבר ה' אליו בלילה, היה בוודאי פונה לה' בבקשה שיכריע עבורו אם ללכת או לאו. אז היה מראש מציג בשאלתו את הפרטים בדבר זהות האנשים הלנים אצלו באותו לילה ורצונם ממנו. שאלתו של ה' "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ" שרק בעקבותיה פרט בלעם את כל הסיפור מהווה "ראייה מכריעה", לדעת הרש"ר הירש, שבלעם כלל לא התכוון שה' יתגלה אליו, בדיוק כשם שה' לא התגלה אליו בכל הפעמים שבהם נקרא לבצע את אומנותו והלך. "כל ימיו שיחק משחק וערך הצגה לבני דורו" – "החכמים המרמים" הבינו את המשחק ואת כלליו, "הבורים המרומים" לא הבינו.

הבעיה מבחינת בלעם היתה ש"לפתע המשחק הפך למציאות של אמת". ה' באמת התגלה אליו "בניגוד לצפוי, וכנראה גם בניגוד לרצוי". זאת בלעם יודע, אך בלק ושליחיו עדיין משחקים את המשחק. בלעם הוא היחיד ששמע את ההוראה האלוקית הברורה והחד-משמעית (שאת עיקרה כלל לא אמר לשלוחים): "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִּי בָרוּךְ הוּא".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר