סגור
חדשות כיפה

בחוקותי- חשיבות לימוד תורה בעומק ורצינות

בפרשה מתוארות הברכות והקללות. בפתיחת פרשת הברכות מתואר שאדם גם לומד תורה וגם מקיים מצוות. בפתיחת פרשת הקללות מתוארת הידרדרות רוחנית, שמתחילה מחוסר לימוד תורה בעמקות מספקת.

ספר תורה

ספר תורהצילום: shutterstock

בפרשתנו אנו קוראים על הברכות במידה ונשמור את חוקי התורה, וגם להבדיל על הקללות, ח"ו, במידה שלא נשמור את חוקי התורה. מתחילה פרשתנו את הברכות במשפט (פרק כ"ו, פס' ג'): "אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". אנו יודעים שאף מילה בתורה איננה מיותרת, ולכן נשאלת השאלה מדוע צריכה התורה לכפול גם "בחוקותי תלכו" וגם "ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". מתרץ רש"י במקום: "אם בחוקותי תלכו-יכול זה קיום המצות? כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו, הרי קיום המצוות אמור. הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו? שתהיו עמלים בתורה". כלומר, התנאי לברכות איננו רק קיום המצוות בפועל, אלא גם להיות עמלים בתורה. 

פרשת הקללות מתחילה לא רק במשפט כפול, אלא עם שבעה פרטים (שם, פס' י"ד-ט"ו): "וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל-הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה: וְאִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת-מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת-בְּרִיתִי". מדוע צריכה התורה לכתוב גם "לא תשמעו לי", וגם "ולא תעשו את כל המצוות האלה", וגם "בחוקותי תמאסו", וגם "את משפטי תגעל נפשכם", וגם "לבלתי עשות", וגם שוב להדגיש "את כל מצוותי" (אחרי שכבר ברור מתחילת הפיסקה שמדובר על כל המצוות), וגם "להפרכם את בריתי"? כאן מתרץ רש"י במקום: "ואם לא תשמעו לי -להיות עמלים בתורה, לדעת מדרש חכמים. יכול לקיום המצוות? כשהוא אומר ולא תעשו וגו', הרי קיום מצוות אמור. הא מה אני מקיים ואם לא תשמעו לי?  להיות עמלים בתורה. ומה תלמוד לומר לי? אין לי אלא זה המכיר את ריבונו ומתכוון למרוד בו. וכן בנמרוד  'גיבור ציד לפני ה' ', שמכירו ומתכוון למרוד בו. וכן באנשי סדום 'רעים וחטאים לה' מאד', מכירים את ריבונם ומתכוונים למרוד בו: ולא תעשו - משלא תלמדו לא תעשו הרי שתי עבירות: ואם בחקתי תמאסו- מואס באחרים העושים: משפטי תגעל נפשכם- שונא החכמים: לבלתי עשות -מונע את אחרים מעשות: את כל מצוותי -כופר המצוות שלא ציוויתים, לכך נאמר את כל מצוותי, ולא נאמר את כל המצות: להפרכם את בריתי-  כופר בעיקר. הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה, וכן עד השביעית ואלו הן: לא למד,ולא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצות, כופר בעיקר".

נתבונן בדברי רש"י: ההתדרדרות של החוטא מתפתחת שלב אחרי שלב, כאשר כל שלב מוביל לשלב הבא. בשלב הראשון מדובר באדם שהחליט לא ללמוד תורה. התוצאה של זה היא שאותו אדם איננו מקיים מצוות. הרי אם אדם לא למד דיו ונשאר עם הארץ, כיצד ידע איך לקיים את מצוות התורה? 

בשלב הבא אותו עם הארץ לא מסתפק בזה שאינו לומד תורה ואינו מקיים מצוות, אלא מואס באחרים שכן מקיימים. מדוע? משום שההגיון של התורה הוא עמוק בהרבה מאשר ההגיון של האדם הפשוט. ומי שלא מורגל בצורת החשיבה של לימוד התורה לעומקה, חוקי התורה הצדיקים והישרים נראים בעיניו הקטנות והטיפשות כאילו הם חוקים מוזרים, בדיוק כמו שילד קטן לא מבין למה מבוגרים מקבלים החלטות שנראות לילד מוזרות.

בשלב הבא אותו רשע לא מואס רק במקיימי המצוות אלא שונא את החכמים. הרי החכמים הם הייצוג של התורה שנואת נפשו, ומחמת קטנות דעתו המשובשת הוא אינו מבין שהתורה והחכמים צודקים והוא הטועה. ואיך ידע? הרי הוא לא למד תורה ואינו יודע למה חכמים אומרים מה שאומרים. בשלב הבא אותו רשע לא מסתפק רק בהבעת דעה נגד עובדי ה' והחכמים אלא מונע אחרים מלקיים מצוות. בשלב הבא הוא טוען שלא ה' ציווה את המצוות, כי הרי לא ייתכן שה' ציווה דברים כאלו שנראים, בעיניו הטיפשות, כשטויות ח"ו. 


בשלב הזה עולה שאלה. אם נשים לב היטב לדברי רש"י שציטטנו לעיל, בשלב הראשון האדם שלא למד תורה ידע את בוראו והתכוון למרוד בו, אם כן, כיצד ייתכן שאותו אדם יטען שלא ה' ציווה את המצוות? נדקדק שוב בדברי רש"י, ונראה שאותו אדם בשלב הראשון לא בהכרח נמנע לגמרי מלימוד תורה אלא "לא עמל בדברי תורה לדעת מדרש חכמים". כלומר, האדם למד תורה בצורה שטחית, בלי להעמיק בדברי חכמים ולהבין מדוע הבינו דווקא כך בפסוק, וזה מה שגרם לו לזלזל בקיום המצוות ואז בהדרגה לחשוב שה' לא ציווה אותם כלל. 

בשלב הבא אותו רשע כבר כופר בעיקר ולא מאמין כלל שיש ה'. מה גרם לו את כל זה? שלא למד תורה בעמקות וברצינות הראויה. אם היה לומד לעומק, היה מבין איזו חכמה אדירה ועמוקה יש בתורה, מה שאין באף מדע אחר, ולא היתה עולה בדעתו השטות שאין בורא לעולם

היפוכו של הליך ההידרדרות הרוחנית רח"ל הוא בתהליך העליה הרוחנית. הזכרנו לעיל את לשונו של רש"י בתחילת פרשיית הברכות. גם שם רש"י מציין שהכוונה להיות עמלים בתורה. לא מספיק רק ללמוד תורה, אלא יש צורך לעמול בה, כלומר להתאמץ להבינה על בוריה בכמה שיותר עמקות. 

ב"ה זכה דורנו שאנשים רבים, שלצערנו לא זכו ללמוד תורה בצעירותם, רוצים להתקרב לקב"ה ולהתקדם בעבודת ה'. מה אחת הקבלות הראשונות שעליהם לקבל על עצמם? לקבוע עיתים לתורה וללמוד אצל תלמיד חכם אמיתי. כאשר האדם לא לומד תורה, או לא לומד מספיק, אין סיכוי שיצליח לשמר את ההתקדמות שלו. כאשר הוא לומד הוא מקבל תזכורות יומיומית לכמה התורה חכמה וישרה, וכמה היא מוסרית, וזה אוטומטית אמור לסייע לו להתקדם ולהתעלות. 

לעומת זאת, גם אדם שזכה ללמוד בעבר, אבל בהווה לא לומד מספיק, הוא שוכח בהדרגה את צורת החשיבה התורנית הישרה ומתפתה להרבה דברים שלא היו עולים על דעתו לו למד את התורה ברצינות הראויה. לכן בשלב הראשון עליו להגביר את לימוד התורה שלו. 

היום ב"ה יש כל כך הרבה אפשרויות ללמוד- מי שאינו ברמה המספקת, הרי שכנראה יש שיעורים פרונטליים כמעט בכל שכונה ושכונה. מי שיותר מתקדם- יש ספרים והרצאות מוקלטות. מי שיותר מתקדם- כבר קובע עם חברותות. אדם ממוצע מוציא הרבה שעות ביום על תרבות פנאי, שעל פי רוב היא ריקה מתוכן רוחני. היום בקלות הוא יכול לנצל את אותן שעות, או לפחות חלקן, ללימוד התורה.  

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
24.05.2019

1. גם "אחד וחצי" קוראיי ,יתקומם עתה למקרא הדברים (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
האם אכן לימוד התורה הוא בחזקת "חוקותיי" כערך על שמפניו נסוגים כל יתר הערכים כך למשל שערך יסוד בראשיתי של "לעובדה ולשומרה" את הבריאה והעולם נדחק ומתבטל בפניו.וכפועל יוצא מצופה הוא מכלל ישראל שיהיו אך ספונים באוהל של תלמוד [ולא באוהלי יעקב הרבים יותר אוהל מלאכה אוהל ילדים ועוד] וכך יוצא שגישה זו מבטלת למעשה את חומש בראשית ואת כלל ערכיו ערכי על בראשיתיים שהם הם בחזקת "חוקות ה'" ואשר גוברים על כל מצווה שניתנה מאוחר יותר. מאוחר יותר הם הוטמעו מאוחר יותרבלוחות הברית בעשרת הדברות]
כך היהדות השמרנית התעקשה להבין ןלתרגם באופן מגמתי וכך הביטוי המונומנטלי הבראשיתי "חוקות ה' רוקן מתוכנו הממשי והוא הפך "חד פני" של לימוד תורה בלבד משל אין חוקות של שמים וארץכאמור ואין פה לשון רבים "חוקותיי" ואין פה פעולה הסותרת לכאורה לימוד בישיבה :"תלכו" .
וגם אם אכן ניתן לפרש "בחוקותיי כמכוון לתלמוד תורה הרי היסוד הדומנטטי המעשי של הציווי הוא "הליכה" התקדמות לעבר היעד של ומלאה הארץ דעה את ה'. אל עבר אור של חידוש וגאולה והנה הרי מבוקר עד ערב אתם לועסים כאן תורת גלות קפואה ומדשדשת
הנה כי כן היהדות הפוריטנית חטאה ועדיין חוטאת בשניים :
ראשית בהפיכת לימוד התורה כחזות הכל וכמעשה בלעדי המבטל מעשים אחרים המתחייבים מאושיותיו של ספר בראשית ספר הישר כמו "צלם אלוהים" לגבי כל אדם באשר הוא אדם.
וכמו לעובדה ולשומרה לשמר העולם והבריאה ועוד.
אני מניח כי אחד וחצי קוראיי חשים עתה זעזוע או למצער אי נוחות כאילו לא בת הקול היא שנזפה ברשבי שתיקון העולם אינו מסתכם בהסתגרות במערה של תלמוד וכאילו תורתו של מי שהניח את העמל [רעיית הצאן] ואף הניח את אשתו כעגונה והכל ללמוד תורה מהשמיים לא הראו לו כי 24 שנות לימוד ו24 אלף התלמידים שהפיק כולם ירדו לטמיון בגין הסיבה שתלמוד תורה אינו יכול לגבי שום אדם להיות מתוקן מתיקון העולם וכי חוקות ה' הבראשיתיים הם הם המסלול לילך בן של וחי בהם לחיות גם בהם - באחיו בני האדם.

דווח על תגובה לא ראויה
26.05.2019

2. כשסיני מתחבר לבראשית - ה"טוב" מתחבר עם ה"ישר" (משה אהרון עו"ד)

כשאושיות הבריאה מתחברים לסיני
26/05/2019 07:01:08
בס"ד.

המשך לתגובהה קודמת.

למעשה רוקנו מתוכן אפקטיבי לא רק את ערכי ספר בראשית ספר הישר - כחוקות ה' שוות ערך לחוקות שמים וארץ.

אלא גם מוססנו את הסימבול להם בדמות עשרת הדברו שלא בכדי נחקקו עלי אבן.

הנה כי כן כשבני ישראל יצאו ממצרים ביקש הקב"ה לתן להם תורת חיים .תוך חיבור לראשיתם של החיים ויציאה דווקא מהן .

בכוונת מכוון ביקש להתחיל מהמסד מבראשית מערכי היסוד של הבריאה אותן נורמות חקוקות כאמור שוות ערך לחוקות שמים וארץ.

לפיכך לב ליבו של מעמד סיני הוא מתן לוחות הברית על עשרת הדברים.

מן תרגום פרקטי לערכי היסוד של בראשית . כאמור בדמות עשרת הדברות שלא בכדי נחקקו גם עלי אבן .

בכך גם ביקש הקב"ה להעביר שני מסרי יסוד : ראשית כל המצוות שבאות אחר כך משועבדות לחוקת היסוד שהם עשרת הדברות .

ושלפיכך עשרת הדברות הן בבחינת חוקת יסוד הגוברת על הכל .

הנה כי כן האנטרקציה של סיני עם הבריאה הולידה גם יותר מאוחר את ערך העל הכללי של "הישר והטוב"

חיבור כאמור של ערכי ספר הישר [בראשית] עם שאר מצוות התורה בבחינת : "טוב".

ערך שמשה בשלהי נאומו האחרון בחומש דברים שב והדגיש כמעט בכל הזדמנות .

שוב ערך על כללי שלא תפש את מקומו הדומיננטי הראוי.

והנה להוותנו גם בזה נכשלנו :

עשרת הדברות הפכו לפלקט ויזואלי ולא חוקת יסוד שמפניהן נסוגים כל יתר הנורמות האחרות והפרטניות .

ערכי היסוד של בראשית הושלכו עד כי היה מי שהעיז להכניס תחת הגדרת "אדם" רק איש ישראלי.

משל כל מה שבא אחר כך ביטל את נפקותן הגלובלית והכללי של כל אושיות בראשית .

משה אהרון.

דווח על תגובה לא ראויה
26.05.2019

3. למשה אהרן - אתה שייך לדת הקראית??? (אורי)

כל כך הרבה שטויות כתבת וערבבת בין רשב"י לבין רבי עקיבא שהוא זה ש"זנח" את אשתו...
אל תפגין בורות ברבים...

דווח על תגובה לא ראויה
26.05.2019

4. לחצי הקורא שלי אהבה ושלום.... (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
ידעתי שאתה קורא אותי אבל אין לך כנראה הכלים להבין את הדברים עד תום .
לא ערבבתי כלשונך בין רשבי לרבי העקיבא. הנחתי שבשביל אנשים מלומדים אשר כמוך .
אפשר לקצר : והרי לא יכול להיות רשבי שהוא מי שהניח לרעיית הצאן ואף זנח את אשתן מרצון וברור שהכוונה לרבי עקיבא מה עוד שבהמשך יש התייחסות ל24 אלף תלמידיו שמתו בין פסח לעצרת .
לגופם של דברים יתכן שכדבריך דבריי הם שטויות ימים יגידו .אך אם לו רק 10% ממה שאני כותב נושקים לאמת איפה תהיו אתם כשאמת זו תטפח על פניכם
ולמרות הלשון הבוטה אוהב אותך אחי ואולי בני.

דווח על תגובה לא ראויה
26.05.2019

5. ל3- אני מקראי לא קראי (משה אהרון עו"ד)

אנשים אשר חושבים כי האמת המקראית נמצאת בכיסם או שהפרשנים הקלסים מיצו את האמת וכי הם גם חסינים מטעות יקפצו לכנות של מי שמביא אופציה אחרת של המקרא כקראי .
אז אני לא קראי אני "מקראי" .
תנוח דעתך למרות דעותיי אני חלק מהקהילה לפחות כמוך

דווח על תגובה לא ראויה
26.05.2019

6. ההבדל..... (משה אהרון עו"ד)

דווח על תגובה לא ראויה
26.05.2019

7. ההבדל.... (משה אהרון עו"ד)

..

ההבדל בין קראי למקראי:

הקראי :: קרא פעם אחת את הפשט ובעינין זה חזות הכל.

המקראי : ממשיך לקרוא ללטש את הכתוב כיהלום.
לרענן שוב ושוב את התורה שבעל פה למצוא במסגרתה נגוהות חדשות .
ולנסות להאיר את העולם באור חדש של גאולה
בבחינת : "שיר חדש".

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נתניהו: "תוקעים פגיונות בי ובמשפחתי"

קרא עוד