חדשות כיפה

פרשת בחוקותי: מהי משמעות הגלות?

הגלות יכולה להיות פיזית ומטפיזית, גאוגרפית ורוחנית. העם היהודי גלה והקב"ה גלה עמהם. התיקון לגלות הוא הגאולה, קיבוץ גלויות וחזרה לארץ, לגן עדן, למצב הנורמלי של העם היהודי. דבר תורה מיוחד מורשה, פולין

הרב אליהו בירנבוים

הרב אליהו בירנבויםצילום: באדיבות המצולם

09.05.2018

1. כל גלות המתארכת יותר מחמישים שנה היא גלות מרצון (משה אהרון)

בס"ד

החידה ההיסטורית חידת גלות אלפיים דומה תובעת סוף סוף את פתרונה.
כמו גם חידת השואה
חידותיים אלו כרוכות זו בזו ופתרונן התיאולוגי חד הוא.
. מי המעמיק בפרשת הגלות שבפרשת בחוקותיי ויבין לסוף כל העומקים יתחוור לו
כי בשום פנים ואופן אין התורה מתיימרת לתאר גלות אין סופית של אלפי שנים.
מתוך כל מכלול הרמזים עולה כי מטרת הגלות היא לשתי פונקציות ראשית שהארץ תרץ את שבתותיה והכוונה לשבע שמיטות בלבד עד היובל. שהיובל הוא הצומת לכל הגאולות.וככזה הוא מביא דרור לכל ומהכל
מאידך בדיוק באותה תקופה צריכים עם ישראל לרצות עוונם בגלות .
והנה נתפסנו למהות שגויה ונוראית חיפשנו אלף הצדקות מופרכות להאריך את הגלות ולמעשה למאוס בארץ חמדה עד שהכורת עלה ברעה של אחרית הימים - השואה.
הכל היה יכול להימנע......

דווח על תגובה לא ראויה
11.05.2018

2. חטא הרגליים הממאנות לרוץ לארץ ישראל גרוע מחטא המרגלים (משה אהרון)


אם הייתה נכתבת גם "מסכת הגלות" בתלמוד..........

בס"ד.
כי אז לא הייתה גלות אלפיים ושואה בחיתומה

בוַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי, אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם, הַיֹּשְׁבִים בָּהּ. לג וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב; וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה. לד אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם; אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ. לה כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ. לו וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶםוְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם; וְרָדַף אֹתָם, קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת-חֶרֶב וְנָפְלוּ, וְאֵין רֹדֵף. לז וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי-חֶרֶב, וְרֹדֵף אָיִן; וְלֹא-תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה, לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם. לח וַאֲבַדְתֶּם, בַּגּוֹיִם; וְאָכְלָה אֶתְכֶם, אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם. לט וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם, יִמַּקּוּ בַּעֲוֺנָם, בְּאַרְצֹת, אֹיְבֵיכֶם; וְאַף בַּעֲוֺנֹת אֲבֹתָם, אִתָּם יִמָּקּוּ. מ וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲוֺנָם וְאֶת-עֲוֺן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי. מא אַף-אֲנִי, אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, וְהֵבֵאתִי אֹתָם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; אוֹ-אָז יִכָּנַע, לְבָבָם הֶעָרֵל, וְאָז, יִרְצוּ אֶת-עֲוֺנָם. מב וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּרוְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. מג וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת-שַׁבְּתֹתֶיהָ, בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם, יִרְצוּ אֶת-עֲוֺנָם; יַעַן וּבְיַעַןבְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְאֶת-חֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם. מד וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָםלְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם: כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיהֶם. מה וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית רִאשֹׁנִים: אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִיםאֲנִי יְהוָה. מו אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, וְהַתּוֹרֹת, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה, בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵלבְּהַר סִינַי, בְּיַד-מֹשֶׁה. {פ}

קראו בבקשה שוב ושוב את קטע המקרא המצוטט ועיל ושימו ליבכם אל שלל הרמזים הבאים:
שלל רמזים שהם אדניה העיקריים של תורת הגלות. תורה שפיספסנו
כן, "תורה" בכלל "התורות שמופיעות לעיל בפסוק מו'.

אם כן להלן הרמזים והביטויים:

"והשימותי אני את הארץ" .דגש על "אני". שאתם רשאים מתוך אהבת ארץ ישראל הטהורה להתעקש לשוב אליה שוב ושוב ולנסות להפריחה לחונן את עפרה ואבניה וכך מתקיים בכם "וכיפר אדמתו עמו" ואזיי מתקיים גם : "והארץ אזכור". והגלות מתבטלת מאליה.
זאת ועוד הדגש הוא "ושממו עליה אויבכם" דגש על אויבכם שכאמור אם אתם מתעקשים לשוב ןלהאחז בה במסירות נפש כבאמא מכורה היא בת חורין להענות לבניה והיא פורחת בעבורכם.
וכתןב : "ואתכם אזרה בגויים " אהפוך אותכם תמיד זרים בעיניהם של הגויים שלעולם לא תחושו בינותם כרצויים ולא תשתלבו בהם עד שכחת ארץ מכורה.
הנה אם כן, גבולותיה של הגלות - של כל גלות :
" אז תרצץ הארץ את שבתותיה" . "אז"=8 . כלומר תקופת הריצוי של הארץ השווה לכל תקופת גלות אפשרית היא לכל היותר 8 שמיטות ודי גם בשבע וקצת עד היובל .כל המשך גלות שלאחר מכן היא אך מתוך רצון או אדישות של הגולים.
והנה אם בכל זאת מתעקשים כפי שאכן אירע לנו היסטורית כי אז אנו בכלל אנו עוברים לקטגורה אחרת - שלילית .הקטגוריה החדשה של "הנשארים" בארץ אויבהם.
הביטוי "נשארים" הוא נורא , הוא פונקציה של רצון או ייחוס רצון שכזה.
שימו לב לעיקר הטרגדיה של הגלות לגבי אותם "נשארים" : ימקו בעוונם וכן מורך בלבבם ורדף אותם כל עלה נידף ונסו מנוסת חרב ונפלו ואין רודף.
הנה כי כן לאחר חמישים שנות גלות הארץ נעזבת מסיבתם של הגולים בלבד שנאמר "והארץ תיעזב מהם" . הדגש על "מהם" מפניהם שלאחר יובל גלות הכל תלוי אך בהם.
והנה עתה דומה בא החלק המסכם והיותר מופלא שבכל הפרשייה הלזו על הגלות .
אותו שמחולל את סיום הגלות והגאולה וכאן יש שתי אפשרויות :
שהקב"ה יגאל אותנו מתוך זכרון ראשונים של ברית האבות במילים אחרןת "זכות אבות". או האפשרות העצמאית האחרת שאם אנו מתעקשים לשוב ולסיים הגלות לאחר חמישים שנה מבטיח הקב"ה את האפשרות השנייה "והארץ אזכור".כלומר אם הארץ מקבלת בניה ומכפרת עליהם זה היסוד לגאולה
אם אחרי חמישים שנה מנהיגנו הרוחניים היו משעבדים כל מעייניהם להנחות צאן מרעיתם לשוב לארץ ויהא המחיר אשר יהא הגלות הייתה מסתיימת לאחר חמישים שנה היה מתקיים כאמור "והארץ אזכור".
גלות אלפיים על כל מוראותיה הייתה נחסכת
ואם חמישים שנה לפני השואה היינו נעתרים לקול התור גם השואה הייתה נחסכת .

הנה אם כן חטא הרגליים הממאנות לצעוד לפאתי מזרח קדימה - לארץ ישראל גרוע מחטא המרגלים


נכתב על ידי Moshe.Aharon , 11/5/2018 09:32

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

פורצים את הכביש צילום: יחצ

תושבי בבנימין פרצו את הכביש לירושלים

קרא עוד