חדשות כיפה

לימוד תורה: מענה ותיקון לחילול השבת סביב האירוויזיון

יעל לוין מתווה נתיב פעולה רוחני חיובי כדי להתמודד עם חילול השבת הצפוי בעקבות תחרות האירוויזיון

צילום: shutterstock

חילולי השבת ההמוניים שיהיו כרוכים בקיום תחרות האירוויזיון בתל אביב במהלך השבת ומוצאי השבת הקרובות, ה-17 וה-18 במאי 2019, אמורים לכאוב לכל אדם שומר מצוות, וכידוע הוענקו לאחרונה בצורה חריגה שלושים אלף היתרי עבודה לשבת הזו.
בהקשר זה יש לציין כי בתקופה שלאחר זכייתה של ישראל בגמר האירוויזיון במוצאי שבת ה-12 במאי 2018, הייתה בתחילה מחשבה לקיים את התחרות בירושלים, אולם לאחר שהתחוור כי קיומה יהיה כרוך בחילול שבת הייתה הכרה מצד הנוגעים בדבר שלא ניתן יהיה לציינה בבירה מפאת אופייה המיוחד של העיר.

המחאה כנגד קיום האירוויזיון בארץ, מתוך ידיעה וודאית שלא ניתן להימנע מחילול שבת בזיקה לאירועים סביבו, הושמעה בחוגים שונים; הן בידי אישים מקרב הציבור הדתי לאומי והן בידי גורמים בציבור החרדי.

הקדשת השבת הקרובה ללימוד בנושא השבת
למרות שאין לאל ידינו לבטל את המציאות שנוצרה ושהתהוותה שלא בטובתנו, יש באפשרותנו להיערך ולנקוט דרך פעולה חיובית שתוכל להקטין את ההשלכות של חילולי השבת ההמוניים; מבחינה אמונית אפשר לומר בצורה כללית כי חילולי שבת רחבי היקף אינם תורמים למאזן הרוחני של עם ישראל. אין אנו יודעים חשבונות שמים ואני מציינת עיקרון כללי זה שאנו אמונים עליו, ואין ראוי לדעתי להאריך את היריעה יתר על המידה בנושא זה.  

והנה, כפי שאראה אפשר להתוות על בסיס מקורות דרך שהיא כלי אפקטיבי שיוכל לשמש כמענה רוחני בדיעבד לאי שמירת השבת ההמונית שתחול בעקבות קיום תחרות האירוויזיון – הקדשת השבת ללימוד נושא השבת בבחינת "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱ-לֹהִים" (קהלת ז, יד).

במדרש ויקרא רבה מוזכר כי הכהן הגדול היה נכנס לפני ולפנים ביום הכיפורים כשהוא מצויד בזכויות בגין מצוות שונות של העם וכן הודות לפועלם של אישים שונים ובזכותה של ירושלים. זכויות אלה היו ביכולתן לסתום ולסכור את פי השטן המקטרג.

וכך נאמר:
"'כי בתחבולות תעשה לך מלחמה' (משלי כד, ו). ר' נתן ור' אחא בש'[ם] ר' סימון אם עשיתה חבילות חבילות שלעבירות עשה כנגדן חבילות חבילות שלמצוות. 'עינים רמות' (שם ו, יז), 'והיו לטוטפות בין עיניך' (דברים ו, ח). 'לשון שקר' (משלי, שם), 'ולמדתם אתם את בניכם' (דברים יא, יט)... ר' יודן פתר קריה בכהן גדול בכניסתו לבית קדש הקדשים, חבילות חבילות שלמצוות יש בידו. זכות התורה, 'וזאת התורה' (שם ד, מד). בזכות מילה... בזכות שבת... בזכות ירושלם... בזכות שבטים... בזכות יהודה... בזכות ישראל... בזכות התרומה... בזכות מעשרות... בזכות קורבנות, 'בזאת יבא אהרן'" (ויקרא רבה כא, ה-ו, מהדורת מרגליות עמ' תפ–תפב). יוער עוד כי בהתאם לדרשה המופיעה בהמשך אותה פרשה בוויקרא רבה, כפרת עם ישראל ביום הכיפורים הייתה אף בשל זכויותיהם של אבות ואמהות האומה (שם שם, יא, עמ' תצ–תצב).

השל"ה הקדוש כותב בעניין תהליך החזרה בתשובה כי אדם שחטא צריך להימנע מכאן ואילך "מהחטא הזה בתכלית המניעה... ונוסף על זה באבר שחטא יראה שיעשה עמו קדושה כמו שאמר [!] רז"ל הצדיקים באותו דבר שחוטאים בו מתרצים (ראו שמות רבה כג, ג, מב ע"ג–ע"ד: "אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך... בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים") עו'[ד] אמרו אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות חבילות של מצות רגלים ממהרות לרוץ לרעה יהיו רצין לדבר מצוה..." (ר' ישעיה הורוויץ, שני לוחות הברית, אמשטרדם ת"ט, מסכת יומא, הלכות תשובה, רל ע"א).

רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, מבאר את מהות המונח "חבילות" בהוראה שהעבירות הן בבחינת חבילות וקשרים, וכנגדן צריך לעשות חבילות של מצוות כדי לסתור את קשריהן על ידי החבילות והקשרים שבקדושה, והוא מדמה זאת לכריכות ולקשרים של הציצית (ליקוטי הלכות, או"ח, הלכות ציצית, הלכה ג).

על בסיס מקורות אלה, יש להעיר תחילה כי בדומה לנושא האקטואלי שהוא נשוא דיוננו, אף כניסתו של הכהן הגדול לבית קודשי הקודשים הייתה קשורה לעם ישראל כולו. מכיוון שכל ישראל ערבים זה בזה, יש לראות את עם ישראל כמכלול וכקולקטיב אחד, וציבור כלשהו יכול לבוא ולעלות ולהתעלות בקדושה עבור חלק אחר של העם, ובכך לנטרל השפעות רוחניות בלתי רצויות. מעבר להיותה של שמירת השבת בפועל אנטיתזה לחילול שבת, על רקע המקורות שהוזכרו נראה להציע כי ראוי שציבור שומרי המצוות יאחז בשבת הקרובה ביתר שאת במצווה חשובה שתוכל לשמש אנטיתזה לאי שמירת השבת שתהיה בעקבות האירוויזיון. את הדגם המקביל לחילול שבת אפשר לראות בראש ובראשונה בהקשר של לימוד תורה, מתוך התפיסה הרואה בו מצווה השקולה כנגד כל המצוות שעליו נאמר "ותלמוד תורה כנגד כולם" (משנת פאה א, א). זאת בדומה לשבת שאף על אודותיה נאמר שהיא שקולה כנגד כל המצוות (ראו בפירוט מאמרו של פרופ' נחום מאיר ברוזניק, "לשקילותן של המצוות השקולות כנגד כל המצוות", המעין, ניסן תשע"ג [נג, ג], גיליון 205, עמ' 47–55), ולכן ראוי לקבוע ביתר שאת עתים לתורה בשבת הקרובה.

אולם יתר על כן, נראה בבירור לומר כי לימוד התורה בשבת הקרובה אמור להתמקד במצוות השבת ככלל ובאורח מיוחד בהלכות שבת. שכן כשם שאדם העוסק בפרשת חטאת ובפרשת אשם, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קורבנות אלה (מנחות קי ע"א), בה במידה ראוי למקד את הלימוד בהיבטים הלכתיים, ולא באספקטים רעיוניים בלבד, והלכות שבת הן הנושא המתאים וההולם ביותר ללימוד ולעיון כמשקל נגד וכמהלך תיקון למציאות הבלתי רצויה; זהו תיקון במרחב ובתחום המדויקים הדורשים והמצריכים תיקון.

בהתאם לדגם של הכהן הגדול שנכנס עם זכויות מסוגים שונים שנצברו קודם לכן, נראה לומר כי אדם היכול להקדים ולהקדיש עתים לנושא לימוד הלכות שבת טרם כניסת השבת – מה טוב שיעשה כן כדי להיכנס לשבת מצוידים זה כבר בזכויות הקשורות ללימוד הספציפי הייעודי של השבת של האירוויזיון. לצד האמור עד כה, ראוי אף בעת הזאת להזכיר את שבחו של ישראל וללמד עליו זכות, ולומר שזכויותיו המרובות משכבר, כולל זכות ארץ ישראל וירושלים המצויה באמתחתו, וכן שמירת השבת הקרובה בידי רבים מעם ישראל, יסייעו בידו.

לסיכום
בשבת הקרובה שבה מתקיימים אירועים שהם חלק מתחרות האירוויזיון לשנת 2019, קוראים בתורה את פרשת בהר, לפי סדר קריאת הפרשות בארץ – ולא בחו"ל. לעומת זאת בשנת 2018 פרשת בהר נקראה בארץ שבוע קודם השבת שבמוצאיה זכתה ישראל במקום הראשון בתחרות גמר האירוויזיון, ובחו"ל קראו בשבת הצמודה לגמר האירוויזיון את בהר-בחוקותי. והנה, פרשת בהר מסתיימת, באופן אירוני משהו בהקשר שלפנינו, בציווי לשמירת השבת: "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'" (ויקרא כו, ב). כמו כן הפרשה פותחת במצוות השמיטה, ואף בהקשרה נעשה שימוש בפועל "שבת" בהתייחסות לשביתת הארץ: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'" (שם כה, א-ב).

במקרה של האירוויזיון השנה אין כבר אפשרות מעשית להביא לביטולו. לפיכך במקום לקונן ולהצר כל העת על המצב, דבר שיכול גם להביא חלילה לקטרוג שאין אנו מעוניינים בו, מוטב לנקוט בשבת הזו, בתור אנטיתזה למציאות הבלתי אופטימאלית בעליל הצפויה, גישה פרואקטיבית של "ועשה טוב". כך רצוי להרבות בה בלימוד תורה ולייחד לימוד זה, הן האישי והמשפחתי והן הקהילתי, לעיון בסוגיות ובשאלות הקשורות לשמירת השבת, וכפי שהעליתי עדיף לכתחילה להקדיש את הלימוד להגייה בסוגיות הלכתיות.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נחל דרגה. ייסגר צילום: פלאש 90. עופר צידון

בשל עומס החום: נחלים במדבר יהודה ייסגרו

קרא עוד