פרשת בהר: בלי מגזר שלישי אין מגזר ראשון ושני

חוקי הכלכלה העברית מבקשים לשנות את תפיסת העולם החומרית ולקרוא עליה תיגר, כדי שנבין שהתנדבות ותרומה לקהילה אינן מותרות אלא הם היסודות שעליהם החברה מתקיימת | זיו אלול עם דבר תורה חדש על פרשת בהר

חדשות כיפה זיו אלול 10/05/23 19:09 יט באייר התשפג

פרשת בהר: בלי מגזר שלישי אין מגזר ראשון ושני
זיו אלול, צילום: טל שחר

וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ

 

בעולם קפיטליסטי, המקדש את השוק החופשי, את הקניין הפרטי, את התחרות ואת הרווחיות, קשה להבין מה מקומה של הנתינה מבחינה כלכלית. בעולם שבו החזק שורד, ושה"ווינר", המצליחן הוא זה שגרף מליונים, קצת מוזר לחשוב על נתינה ללא קבלת תמורה. אולם זו ראייה צרה, שרואה את העולם בצורה חד ממדית ומתעלמת מהמורכבות של החברה האנושית.

בשרשרת מרתקת של מצוות סוציאליות, מעניקה היהדות בפרשת השבוע הנחיה מדהימה: נכון, אני תומכת בשוק חופשי, אני רוצה שתשתכרו ואף תתעשרו, אבל אני לא רוצה שתהיו משועבדים לקריירה, לנכסים ולהון.

"הרעיון מאחורי השבתת הקרקע הוא מתן עצירה לאדם מהמרוץ אחר הבהלה "לזהב"'

כך מנתח רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, את רבדי פרשת השבוע, "בהר סיני". היא פותחת בהנחיה על שמיטת הקרקעות אחת לשבע שנים מעניקים מנוחה לאדמה. מנוחה לאדמה, ובכן, מועילה אמנם לקרקע. אבל שלא נתבלבל- הרעיון מאחורי השבתת הקרקע הוא מתן עצירה לאדם מהמרוץ אחר הבהלה "לזהב". החירות מלרוץ ולאסוף עוד – כשהדבר לא נחוץ.

כך גם המצווה הבאה, יובל, שמטרתה היא, כפי שמתואר בכתוב לתת "דרור בארץ לכל יושביה", מבקשת, כך נרמז בכתוב, להעניק דרור לאדם מהשיעבוד אחר הרדיפה, הלא תמיד מוצדקת, אחר הון, רווחים, קריירה ו"מאסר התאווה" כלשונו של רבי יצחק עראמה, כלומר התמסרות מלאה לתשוקות באופן שהאדם נאלץ לעבוד קשה הרבה יותר ממה שהוא נדרש, וכל זאת כדי לספק גחמה של מותרות שאינן נחוצות – אך הוא כבר התמכר להן. כהשלמה למצוות אלו ממשיכה התורה עם אחת המצוות הדרמטיות ביותר בכלכלה העברית: מענק של הלוואה ללא ריבית כלל.

היהדות מבקשת לייצג כאן עיקרון סולדרי חשוב

זהו שינוי תפיסה המשליך באופן העמוק ביותר על המשק: לא עוד בנקים וריביות. מעתה תוכל לקבל הלוואה מכל אחד ולכל מטרה, מבלי לשלם עליה כלל. הצורה היחידה שבה ניתן לשלם ריבית היא ב"השקעה", מענין משקיעי 'סיד' ראשוניים שנוטלים חלק לאחר שהמיזם עושה אקזיט, ואז הם מתחלקים ברווחים.

היהדות מבקשת לייצג כאן עיקרון סולדרי חשוב: כשלחבר שלך אין מה לאכול בבית, זה לא הזמן שלך לעשות ביזנס. לך תיתן לו הלוואה בחינם. זהו מבט חדש על האדם, על יחסו לסביבה, ועל תפקידו של ההון, בדרך לבנות חברת מופת.

ערבות הדדית - זה הדרור האמיתי

ארגון שמנחיל תרבות ארגונית של סולידריות; תרומה לקהילה, חלוקת מתנות בחגים שמשלבות תרומה, שמקצות אופציות למשל לארגון כמו תמורה, שמסייעות לגייס עובדים ממגזרים שונים מאפשרות עשיית עסקים תוך אחריות חברתית.

באופן מיידי הערבות ההדדית בתוך הארגון מושפעת מזה ובעקבותיה החברה כולה תהנה מהנחלת הערכים הללו. הרדיפה אחרי מותרות לא מקדמת למול רדיפה להון שמאפשר נתינה חברתית, ערבות הדדית וזה הדרור האמיתי- לראות מעגלי השפעה ואימפקט חברתי מההצלחה.