סגור

צרעת מרים: הסיפור הכי יפה על יחסים בין אחים

הרב אברהם סתיו במאמר לכבוד פרשת השבוע, מדבר על הקשר ההדוק בין שלושת האחים: מרים אהרון ומשה, דווקא בעת משבר ביחסים. "שלושה אחים ששכחו לרגע ששלושתם חלק מגוף אחד של אבא עמרם"

הרב אברהם סתיו
יא בסיון התשפ
,
03 ביוני, 2020 20:15
הרב אברהם סתיו

הרב אברהם סתיוצילום: מרים צחי

אני מבקש לתת לכם במתנה את הקטע הכי יפה שאני מכיר על יחסים בין אחים. זה קטע במסכת אבות דרבי נתן, שמגיע אחרי שמרים מדברת במשה ואף ה' חורה בה והענן סר מעל האהל והנה מרים מצורעת כשלג:

"באותה שעה אמר אהרן למשה: משה אחי כסבור אתה שצרעת זו על מרים נתונה? הא אינה נתונה אלא בבשרו של אבא עמרם.

משלו משל למה הדבר דומה: לאחד שנתנו לו גחלת לתוך ידו אף על פי שהוא מופנה ממקום למקום בשרו נכווה."

כשאהרן מזהה שהאחווה קצת נסדקת, הוא מזכיר למשה שהצרעת הזו שעל גופה של מרים צורבת בבשר המשותף של שלושתם ושל אבא עמרם. וזה בכלל לא משנה באיזה אח תפגע הגחלת הזו שבוערת עכשיו ביניהם, בסופו של דבר הם גוף אחד שבשרו נכווה. והמדרש ממשיך ומספר:

"התחיל אהרן לפייס את משה. אמר לו: משה אחי כלום עשינו רעה לאחד מן העולם? אמר לו: לאו. ואם לאחד מן העולם לא עשינו רעה, אתה אחינו והיאך נעשה עמך רעה? אלא מה נעשה שגגה היא שהיתה בידינו. ברית שבינינו לבינך ביטלנו, שנאמר ולא זכרו ברית אחים. מפני ברית הכרותה בינינו שביטלנו נאבד את אחותינו?

באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר איני זז מכאן עד שתרפא מרים אחותי, שנאמר: אל נא רפא נא לה."

ואיך זה באמת, שאהרן ומרים, שלא עשו רע לשום אדם בעולם, פגעו כך דווקא במשה? "שכחנו", אומר אהרן, לא זכרנו ברית אחים. כי הברית הזו יש בה משהו שנוטה להישכח, שנוטה לפנות מהר מדי מקום להמון מתחים ומריבות. אבל כל מה שצריך זה משהו שיזכיר לנו. שיאפס אותנו. ולפעמים זו צריכה להיות צרעת.

"באותה שעה", ממשיך המדרש, "אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: אילו מלך נזף בה, אילו אביה נזף בה, היה לה שתכלם שבעת ימים. אני שאני מלך מלכי המלכים על אחת כמה וכמה לא דין הוא שתכלם ארבעה עשר יום. אלא למענך מחוּל לה".

הפגיעה מתוארת במדרש כמשהו חיצוני, "אילו מלך נזף בה, אילו אביה נזף בה", אבל הסיפור היה ונשאר סיפור פנימי. סיפור של שלושה אחים ששכחו לרגע ששלושתם חלק מגוף אחד של אבא עמרם. ולכן ברגע שבו הם נזכרו אפשר להמשיך לנסוע.

מדרש מקביל מוסיף ודורש את המילים "אל נא תהי כמת" שאומר אהרן למשה: "אמר לו: אדוני, אין האחים מתפרשים [=נפרדים] אלא מתוך המות". וזה נכון. כמה שזה נכון.

04.06.2020

1. גם לניהול החיים של אחרים יש גבול (משה אהרון )

פרשת מרים
==============.
כשבאים לדון בפרשת מרים ומשה
אי אפשר שלא להעמיד ברקע את סיפור חוה ואדם בגן עדן.
אחד מיסודות הבריאה שלמעשה ובסופו של דבר ,האישה היא שמנהלת את החיים
[שהרי גם מעשה הגאולה תלוי בהן].
בין חווה לאדם הקב"ה לא התערב.
לא רק שבין איש ואישה לא מתערבים [גם לא האלוהים] .
אלא משום הצפייה מהאדם לחתירה לסוברניות מאזנת.
וכן משום שהאמת לא "נפלה" בצד אחד..
ובין משה למרים הקב"ה מיהר להתערב ובגדול .
לומר לה לאישה שיש להשים גם גבול לנטייתה:
לנהל את החיים
וכשהיא משתמשת בנטייתה זו לפגוע גם באמת .
אלוהי האמת אינו מחריש.
וכך במקרה זה, מי שברא עולם במאמרות - בשבעה ימים
גוזר אלם של "תכלם"
שבעה ימים

דווח על תגובה לא ראויה
04.06.2020

2. צריך וחובה להרהר אחר כל מדרש ויהא מתוק ככל שיהא (משה אהרון )

המדרש יפה .
אך לעניות דעתי היתכנותו קלושה.
משה האיש הענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה.
לא היה זקוק ללקח מאדם אחר.
השתלשלות הדברים במקרא דומה שקצת אחרת :
הקב"ה נכנס מיד לתמונה ונזף בהם.
הנזיפה והתוצאה הולידו שניים :
ראשית התנצלות של אהרון גם בשם מרים.
מיד צעקה של משה אל ה'
צעקה אינה תולדה של משא ומתן.
זו באה מעומק ליבו של האיש פנימה.
לא צריך היה בשביל משה
תיווך של כאב של אבא........
מצטער לקלקל את ההתבשמות .......

דווח על תגובה לא ראויה
04.06.2020

3. טיפים להבנת הנרטיב (משה אהרון )


טיפים להבנת הנרטיב
=====================

"וישמע ה'. והאיש משה ענו..."
משל ביקש הכתוב להדגיש כי לכתחילה משה אטם אוזניו וסרב לשמוע ולייחס לדבר חשיבות כל שהיא.
"ויאמר ה' פתאום ...."
למה ההדגשה "פתאום" לומר לך שביקש הקב"ה שלא תיווצר אפילו שהות קצרה
שידברו זה עם זה משה לכתחילה יגזור ויחייב הקב"ה על מחילתם.
"ויקרא אהרון ומרים ויצאו שניהם [מאוהל מועד"] היא ביקשה להשוות בניהם כשלושה שווים לכאורה והקב"ה בידל אותם בהפגנתיות.
"ויחר אף ה' בם וילך"
חרון האף כלל הליכה מאיתם כלומר מאותו הרגע חדלו להיות "נביאים" כפי שמרים "התפארה" .
"מצורעת כשלג"
וכי למה ההדגשה "כשלג"
אלא שמידת הדין הצטברה לדון אותה למיתה לכפר על כל עוונותיה להיותה צחה כשלג ונמסה כשלג " [מתה].
אל נא תהי כמת" - ביקש שמרים לא תמות וודאי מיד כעונש ישיר.
"ואביה ירוק ירק בפניה" - כשכבר בעבר הכעיסה את עמרם אביה עד כי ירק בפניה ולא דיבר עימה שבוע ימים.
ואחר תאסף" שאומנם נגזר דינה למיתה [להיאסף אל עמה].
אך לא מיד ולא בקשר ישיר עם זו המעידה
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ח"כ גפני למען עובדי אל-על צילום: שריה דיאמנט

גפני מבהיר: חוק הפונדקאות ללהט"ב יעבור רק בהסכמה

קרא עוד