פרשת בא – מי הקובע בתורה?

מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, למה דווקא זכתה מצוות קידוש החודש להיות המצווה הראשונה? מה מיוחד בה כל כך?

הרב הלל מרצבך 20/01/21 13:15 ז בשבט התשפא

הרב הלל מרצבך, צילום: באדיבות המצולם
הרב הלל מרצבך, צילום: באדיבות המצולם

מה זכתה מצוות קידוש החודש?

מצוות קידוש החודש היא המצווה הראשונה שנצטווינו כעם. ניתן לראות מתוך דברי רש"י, בפירושו הראשון על התורה:

"אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות יב ב) "מהחודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל".

וצריך להבין למה דווקא זכתה מצוות קידוש החודש להיות המצווה הראשונה שלנו כעם? מה מיוחד בה כל כך?

 עם ישראל שולטים בזמן ובמצוות

מצוות קידוש החודש מעידה יותר מכל מצווה על היכולת של עם ישראל לשלוט על הזמן ועל קדושתו. ה' אומר לנו במצווה זו, אתם גם יכולים לקבוע מה קדוש ומה לא, אתם חלק מקובעי התורה. אמנם אני קבעתי לכם את השבת ביום השביעי, אבל גם לכם יש חלק בתורה, אתם קובעים את התאריכים, קובעים את החגים. אתם משפיעים על כל התורה עצמה.

החשיבות בשותפות בתורה

כשה' אומר לנו במצווה הראשונה: 'אתם קובעים' יש בכך מסר עצום. מסר של שייכות, מסר של חיבור פנימי עמוק. התורה היא חלק מהותי מאתנו, לא רק משפיעה אלא גם כביכול מושפעת.

כשאדם נוטל חלק במשהו, הוא מחובר אליו באופן יותר עמוק ופנימי. ה' מדגיש לעם ישראל, אני רוצה במצווה הראשונה לומר לכם, שאתם חלק מהתורה, אתם לא רק עבדים, אלא אתם חלק מהצוות הקובע. כשאנו מבינים שיש לנו חלק בתורה, שאנו משפיעים עליה, היא מחוברת אלינו באופן עמוק ביותר.

עקרון זה נכון בכל מערכת שאדם נמצא בה. לדוגמה, מוסכם בצבא, שחייל חייב להרגיש מחובר למטרות הצבא שאליו הוא משתייך. באופן זה הוא יפעל באופן הרבה יותר איכותי מחייל אחר שמבצע את הפקודות רק כי כך הוא צווה.

כוחה של התורה שבעל פה

היסוד הזה מתגלה בעיקר בתורה שבעל פה, שתפקידה לפרש את התורה שבכתב. חז"ל ידעו על פי המסורת ממשה רבנו כיצד לפרש את התורה באופן הכי מדויק לעם ישראל. ובאמצעות י"ג מידות שהתורה נדרשת קבעו לנו את כל פרטי ההלכה למעשה.

ניתן לראות הוכחה לכך במחלוקת התנאים בעניין "תנורו של עכנאי". מסופר בגמרא (בבא מציעא דף נט ע"ב) שנחלקו חכמים ור' אליעזר בעניין תנור זה.

ר' אליעזר הביא הוכחות על-טבעיות שהלכה כמותו (נעקר חרוב ממקומו, אמת המים זרמה לאחור, וכותלי בית המדרש כמעט נפלו) ובסוף בת קול הכריזה מהשמים: "מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום!"

על אף כל ההוכחות הללו, חכמי ישראל לא קיבלו את דעתו של ר' אליעזר: "עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא!" וכך נפסק למעשה.

בסיום הסיפור בגמרא מובא שר' נתן פגש את אליהו הנביא, ושאלו מה עשה הקב"ה באותה העת. אומר לו אליהו הנביא: הוא חייך ואמר "נצחוני בני, נצחוני בני".

משמעות הדבר שגדולי ישראל מכריעים את המחלוקות, כי התורה היא בארץ ולא בשמים. יש כוח לחכמים להכריע אף כנגד דברים שכביכול אינם האמת הצרופה של כוונות המחוקק. ובכל זאת, ה' מסכים לדעתם. רצון ה' שהתורה תהיה חלק מאתנו, ולכן הוא שמח בכך, שגדולי ישראל מכריעים ומבררים מהו רצון התורה.

כמובן, שדבר זה דורש זהירות מרבית, ויש בו סכנה גדולה. לא ניתן לשנות את ההלכה ככה סתם על פי רצונם של כמה חכמים, ובפרט שכבר מאות שנים שכל עם ישראל קיבל על עצמו את פסק ההלכה על פי התלמוד הבבלי. אך ברמת העיקרון התורה ניתנה לגדולי ישראל להכריע כיצד יש לנהוג בכל דין מדיני התורה.

"כזה ראה וקדש"

לפי הסבר זה ניתן להבין את מאמר חז"ל (ראש הנה כ' ע"א), שמשה התקשה בקידוש החודש וה' אמר לו: "כזה ראה וקדש".

אולי יש בכך מסר שה' אומר למשה, תתבונן בלבנה ותראה פעם אחת, ואח"כ תמשיך כפי מה שהראיתי לך. מכאן אני סומך עליך. מעכשיו אתה ממשיך את המסורת בעל פה להיות חלק מקובעי התורה.

מצווה קידוש החודש היא המצווה הראשונה אלינו , משום שהיא מבטאת לנו יותר מכול את החיבור שיש בין עם ישראל לתורה, את האימון שה' נותן לנו בניו. אנו משפיעים ומושפעים באופן הדדי אחד מהשני. 

לסיום

התורה אינה רק ספר חוקים, אלא יצירה אחדותית אלוקית שנבנית ומתעצמת כל הזמן, מושפעת ומשפיעה על עם ישראל. זה עומק החיבור אל התורה, וכך היא הופכת להיות חלק מאתנו. ולוואי שנזכה לחוש את החיבור העמוק שלנו לתורת ה'.

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר