(ג) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה: (ד) כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם: (פרק טז) בביאורו לפסוק ד כותב רבינו בחיי:
"ידוע כי חלקי גוף האדם שלשה כנגד שלשה חלקי המציאות, וזה להורות כי הוא כולל כל העליונים והתחתונים". בהתאם להשוואה זו שבין חלקי גוף האדם לשלושת חלקי המציאות מבאר רבינו בחיי את רשימת הבגדים הנזכרת בפסוק ד:
"זהו שאמר: "ומכנסי בד יהיו על בשרו", וזהו ממתניו ולמטה שהוא החלק השפל באדם, כנגד עולם השפל, "ובאבנט בד יחגור", זהו אמצעות הגוף כנגד העולם האמצעי, והוא חלק עולם הגלגלים, "ובמצנפת בד יצנוף", דרך המצנפת להניחה בראשו, והראש הוא החלק העליון באדם, והוא מכוון כנגד עולם המלאכים שהוא עליון ונכבד מן השאר".
מכנסי הבד שהם בחלק השפל שבאדם הם כנגד העולם שאנו חיים בו, "העולם השפל", האבנט הנחגר באמצע הגוף הוא כנגד "העולם האמצעי", והמצנפת שעל הראש היא כנגד "עולם המלאכים".
אולם מה מטרתה של השוואה זו? מה ניתן ללמוד ממנה ומכך שהאדם "כולל כל העליונים והתחתונים"?כותב רבינו בחיי: "מזה יש לו כוח להמשיך הברכה ולהשפיע כוח עליון בתחתונים, אף כי הכהן הגדול המיוחד לעבודת המקדש". העובדה שהאדם קשור לא רק לעולם השפל אלא גם לעולמות עליונים יותר היא זו שנותנת לאדם את היכולת להשפיע מהקדושה שבעליונים לעולם התחתון.
עניין זה מתייחס לכל אדם שיכול "להמשיך הברכה ולהשפיע כוח עליון בתחתונים", אבל הוא בא לידי ביטוי במיוחד אצל הכהן הגדול "המיוחד לעבודת המקדש".
רבינו בחיי עומד גם על סדר לבישת הבגדים: "והנה סדר הלבישה ממטה למעלה והייתה מחשבת הכהן משוטטת בשלשה חלקי המציאות ממטה למעלה כסדר לבישת הבגדים ומתקדשת בקדושת העליונים, וזהו שהתחיל הכתוב בקדש וסיים בקדש".
הכהן הגדול לובש את בגדיו מלמטה למעלה (מכנסים, אבנט, מצנפת) ומלמד בכך על הדרך להתקדש "בקדושת העליונים". הדרך היא על ידי מחשבה בשלושת חלקי המציאות, אבל בהדגשה שיהיה זה לפי הסדר "ממטה למעלה". אין קיצורי דרך ואין דילוג על שלבים. הדרך היא שתהיה "מחשבת הכהן משוטטת בשלשה חלקי המציאות ממטה למעלה כסדר לבישת הבגדים", ואם הלך בדרך זו אז מחשבתו "מתקדשת בקדושת העליונים".
עניין הקודש וההתקדשות הוא משמעותי מאד בפסוקים הפותחים את פרשתנו ולכן רשימת הבגדים פותחת בקודש ("כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ") ומסיימת בקודש ("בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם").
נמצאנו למדים מרשימת הבגדים הן על תפקיד האדם – "להמשיך הברכה ולהשפיע כוח עליון בתחתונים", להשפיע קדושה מלמעלה למטה; והן על דרך הפעולה – לפעול כסדר לבישת הבגדים, "ממטה למעלה".