איך מזהים חמץ לפי הרכיבים?
הייתי ממש שמח לכתוב כאן מדריך מפורט על האפשרות לזהות את כשרות המוצר לפסח לפי הרכיבים או סימון האלרגנים. אבל התשובה האמיתית היא שפשוט אי אפשר.
אני לא מדבר רק על האפשרות לאכול את המוצר בפסח, שבכלל לא תלויה רק ברכיבים, אלא גם בכשרות הכלים שבהם השתמשו במפעל, ובכשרות הקיטור ששימש לחימום הכלים. אך גם האפשרות לזהות איזה מוצר אפשר להשאיר בבית בפסח, ואיזה צריך למכור או לבער איננה יכולה להסתמך רק על הרכיבים.
נתחיל מהסיבה הפשוטה – בשונה מהנחת היסוד המקובלת, על פי החוק בכלל אין חובה לסמן את כל הרכיבים על המוצר. במדינות רבות לא חייבים לסמן רכיבים ששיעורם במוצר נמוך (פחות מ-2%), ובאחרות אין כללי סימון ברורים וכלל לא מתקיימת אכיפה כלפיהם. בנוסף, רכיבים שוליים במוצר אינם חייבים בסימון. לדוגמה: כשמוכרים לחם לא צריך לסמן ברכיביו את השומן שעל התבנית. וכשהמוצר מכיל תמצית מסוימת די לסמן אותה ברכיבים ולא צריך לפרט שהיא עצמה מבוססת מאלכוהול ורכיבים נוספים.
לכך יש להוסיף שישנם חומרי גלם רבים שמופקים מחמץ ומופיעים בשמות שונים, ומי שאינו מכיר היטב את התחום אינו יודע לזהות שהם מופקים מחמץ.
יש הטוענים בביטחון – על סימון האלרגנים אפשר לסמוך! הרי אם יש חמץ במוצר היצרנים בוודאי יקפידו לסמן את הגלוטן ברשימת האלרגנים, מחשש להסתבך עם תביעות ענק באם חלילה יקרה משהו לאלרגי. למרות שהטענה נשמעת הגיונית, היא פשוט אינה נכונה. משום שגרעיני הדגן אמנם מכילים גלוטן, אך גם רכיבים נוספים שאינם בעייתיים לאלרגיים לגלוטן. להלן כמה דוגמאות:
עמילן - עמילן החיטה מופרד ממנה ללא הגלוטן, וכך כל מוצר שמכיל 'עמילן' יכול להיות חמץ גמור ללא גלוטן. במהלך השנה משווק אפילו קמח לרגישים לגלוטן שמבוסס ברובו על עמילן החיטה.
אלכוהול - אלכוהול שמופק מדגנים אינו מכיל גלוטן, ולכן כמעט כל המשקאות החריפים הם בחשש חמץ אך ללא גלוטן. בשוק קיימת אפילו בירה (משעורה) שמסומנת ללא גלוטן. האלכוהול מעורב במוצרים רבים, לפעמים הוא מסומן ישירות ברכיבים, ולפעמים הוא חלק מתרכובת אחרת שמסומנת ברכיבים, כמו 'תמצית' או 'חומרי טעם וריח'.
ממתיקים – ישנם כמה ממתיקים שמופקים גם מדגן, ואף הם אינם מכילים חמץ, כגון: גלוקוז, ומלטודקסטרין. כאשר הם מופיעים ברכיבים אין אפשרות לדעת אם הופקו מדגן והם חמץ או ממקורות אחרים, וממילא אם המוצר חמץ.
מלח לימון – למרות שמם, מלח לימון וחומצת לימון (נקראת גם חומצה ציטרית) אינם מופקים מלימון, אלא מדגנים או מקטניות. גם חומרים אלו מעורבים במוצרים רבים ללא חשש גלוטן (הפוסקים נחלקו אם תהליך ההפקה שלהם מפקיע מהם איסור חמץ)
לתת – לתת שעורה הוא כמובן חמץ גמור, אך לא תמיד הוא מכיל גלוטן, ואף הוא מעורב במוצרים רבים.
ויטמינים – ישנם ויטמינים שונים שמופקים גם מדגנים ונחשבים לחמץ, כגון: ויטמין E, ויטמין C, ויטמין B-12, ועוד. ויטמינים אלו גם הם לא תמיד מכילים גלוטן, הם מעשירים חומרי גלם רבים, ולעיתים אף אינם מסומנים בשמם אלא בשם כללי 'ויטמינים'.
שיבולת שועל – אחרונה חביבה היא שיבולת השועל, אחת מחמשת מיני דגן שחימוצם אסור בפסח, אך שיעור הגלוטן שבה מזערי ובמקרים רבים אין צורך לסמן אזהרה לאלרגניים לגלוטן בחומרים שהיא מעורבת.
אין מנוס מההבנה שכדי לזהות את כשרות המוצר לפסח נדרשת היכרות מעמיקה עם תעשיית המזון, שיטות הייצור, חומרי הגלם ועוד. לתועלת הציבור אנחנו עורכים בירורים נרחבים על מאות מוצרים ובאתר האינטרנט שלנו מופיעה רשימה המפרטת באלו מוצרים יש חשש לחמץ.
הרב צבי בן ראובן הוא רב בארגון כושרות