ש: רבים שואלים האם מותר לצרוך סמים קלים?
ת: נקוה שלא רבים שואלים, אלא רק מועטים, ושרבים עדיין שפויים לא לעסוק בזה. על כל פנים, מבחינה בריאותית ,אין הבחנה כזו בין סמים קשים לבין סמים קלים. כל הסמים הם קשים וכולם אסורים. יש על זה תשובה של הגר"מ פיינשטיין (שו"ת אגרות משה יו"ד ג לה).
ש: איפה כתוב בתורה שאסור לקחת סמים?
ת: הרמב"ם בהלכות דעות פרק ד כותב שאדם חייב להתנהג בצורה בריאה, וזה מדין של הליכה בדרכי ד', שזו מצוה מן התורה של והלכת בדרכיו, כמבואר בפרק א.
ש: יש טוענים שסמים קלים לא מזיקים יותר מאלכוהול?
ת: איני יודע, אך גם אלכוהול אסור. כמובן אינינו מדברים על כוס קידוש, הבדלה וכדומה.
ש: הנסיון מראה שבעולם כולו, כולל ארצנו, ממילא לא מצליחים לאכוף הימנעות מסמים, אז אולי עדיף שזה יהיה חוקי ואז אפשר ליהיה עקוב בנעשה, הן מבחינת השיווק, הן מבחינת השימוש?
ת: בודאי לא. זה מזיק לאנשים ויש להילחם נגד זה בכל תוקף. נכון שלא מצליחים למגר את התופעה, אבל מצליחים לצמצמה. אין להתיאש. יש הבדל גדול בין מדינה בה האזרחים חוטאים אך השלטון נלחם נגד וגם אנשי הרוח לוחמים נגד, ואז יש תקוה, לבין מדינה שכולם מרכינים את ראשם מתוך יאוש, ואז המצב אבוד. רבי יצחק עראמה מסביר בספר עקדת יצחק שער כ, שזה היה החטא של סדום, כלומר מתן גושפנקא חוקית לחטא, כמו בעניינינו לגליזציה של סמים קלים.
ש: ומה עם חופש הפרט?
ת: אם כך, אפשר להתעלם מכל נבלה! קודם כל, כל ישראל ערבים זה בזה, אנחנו לא אגואיסטים, אנו דואגים לא רק לעצמנו, אלא גם לאחרים, כמה שאנו יכולים. שנית, אותם האנשים אינם בני חורין, הם משועבדים לסמים, ואדרבה אנו מצילים אותם מאותם עבדות בזויה, ועושים אותם בני חורין.
ש: ואנו לא סומכים על אותם צרכנים של סמים קלים שהם יודעים לשלוט על עצמם ורק לקחת במידה מזערית?
ת: לא! יש בכך מדרון חלקלק להרבה אנשים, במיוחד כאשר הם במצוקה, אז הם מוצאים שם מפלט. ובמיוחד, שאם זה הופך לחוקי, זה גם יגיע לקטינים בהיקף רב והם בודאי לא שולטים על עצמם וזה יביא חורבן.
ש: אז באמת מה יעשה אדם שהוא במצוקה? יש חלופה כשרה?
ת: ודאי. תורה ומצוות ומעשים טובים ומידות טובות. פיקודי ד' ישרים משמחי לב. אשרי יושבי ביתך. אשרי העם שככה לו. אשרי תמימי דרך. אשרי האיש... אשר בתורת ד' חפצו.
[ראיין: הרב מרדכי ציון]