השיא של תפילות הימים הנוראים

חיים אקשטיין לא נותן למאה תקיעות לבלבל אותו: התפילה לשלום המדינה עומדת בשיא תפילות הימים הנוראים, שהרי ממש בהם נחרץ גורלן של המדינות. וגם שלנו

חדשות כיפה חיים אקשטיין 15/09/12 21:23 כח באלול התשעב

השיא של תפילות הימים הנוראים
Assaf Shtilman-cc-by, צילום: Assaf Shtilman-cc-by

שוב אתם מנסים לבלבל אותי. מאות שנים, אולי אלפים, עם אותם טריקים. “לבלבל את השטן", אתם אומרים כל הזמן, ובונים על זה שאני לא שומע. האמת? בהתחלה הלך לכם לא רע. כשלא אמרתם ברכת החודש בשבת שלפני ראש השנה, אשכרה בלעתי את זה. אבל לפני שישים ומשהו שנה החלטתי לתפוס את העניינים בידיים, ולשנות את התמונה: הפעם אני אהיה זה שמבלבל אתכם. אמרתי ועשיתי, ועד היום עוד לא עליתם עלי.

* * *

הכל קרה במהלך ישיבה של מועצת הרבנות הראשית. זה היה זמן לא רב אחרי שהגיתם את אחד הרעיונות היותר מוצלחים שלכם - תפילה לשלום המדינה. פשוט לרכז בתפילה אחת את הדברים הכי חשובים: שהמדינה תתברך, שראשיה ושריה יקבלו את ההחלטות הנכונות, שהצבא יצליח, שיהיה שלום, שתהליך קיבוץ הגלויות יימשך ושבסופו של דבר תתגלה מלכות ה' בכל העולם. נפלא. נשארה לכם רק שאלה אחת לטפל בה: איפה בדיוק למקם את התפילה הזאת.

"יהיה קשה להכניס בכוח קטע חדש לאמצע התפילה,” אמר הרב ליכטהיימר (השם האמתי שמור במערכת. גם שמות שאר הרבנים להלן שמורים במערכת, וגם התשובה לשאלה אם הישיבה הזאת התקיימה באמת). “הציבור יתקשה לקבל זאת. עדיף אחרי 'עלינו לשבח'”.

אף אחד לא ראה את התלהבותי מהרעיון.

"זה מסוכן,” זיהה הרב מועלם את הבעיה המובנת מאליה, “אנשים עלולים לצאת לפני סוף התפילה. רק שני אנשים יישארו להקשיב לחזן, וגם זה תוך כדי קיפול טלית. אולי לפני הוצאת ספר תורה?”

"זה יהיה קצת מוזר, לטעמי,” אמר הרב לוין, “וחוץ מזה - יש מקום טבעי לתפילות כאלה: אחרי יקום פורקן. אחרי התפילה על החכמים, התפילה על הקהל והתפילה על כל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה, יכולה להשתלב בטבעיות תפילה על המדינה.”

הראש השטני שלי זיהה כאן פוטנציאל לא רע.

"רעיון יפה,” אמר הרב מועלם.

"רעיון מוצלח, אבל יש איתו בעיה קטנה,” אמר הרב ליכטהיימר. “בחגים אין יקום פורקן, מתחילים ישר מ'אשרי' או מ'יזכור'. מה נעשה אז?”

לא, אל תהרוס לי.

"אולי לא נגיד אותה בחגים, באותה מידה שלא אומרים יקום פורקן?” הציע הרב מועלם.

נופפתי בקלשון לכל עבר מרוב שמחה.

"זה אפשרי, אבל אין סיבה לעשות זאת,” אמר הרב לוין, “לא יקרה כולם אם במקום להתחיל מאשרי, יתחילו מתפילה לשלום המדינה. אם יתרגלו לומר אותה בשבת, יזכרו להגיד אותה גם בחגים. אולי יהיה קצת בלבול בהתחלה, אבל אחר כך הנוהל החדש כבר ישתרש.”

"בסדר, נסתדר בחגים,” אמר הרב ליכטהיימר, “אבל מה עם ראש השנה?”

"מה ההבדל?”

"הנקודה הזאת בתפילה, שאתה מציע לשים בה את התפילה לשלום המדינה, לא כל כך קיימת בראש השנה. אחרי קריאת התורה וההפטרה עוברים מיד לתקיעת שופר, או גרוע מכך - לפחות לענייננו - להפסקה שלפני תקיעת השופר. אצל הספרדים אומרים 'עת שערי רצון'. איפה בדיוק תיכנס תפילה לשלום המדינה?”

"אני לא מבין מה הבעיה,” אמר הרב לוין, “שהקהל יואיל בטובו לחכות דקה, ויגידו תפילה לשלום המדינה. לא יקרה כלום.”

"גם אם הקהל יואיל בטובו, הוא יעשה את זה עם רגל וחצי מחוץ לבית הכנסת. וגם אף אחד לא יוצא מבית הכנסת - איך בדיוק יגידו את התפילה הזאת? החזן של שחרית יחזור שוב לבימה, ואחרי דקה יפנה שוב את מקומו לבעל התוקע? או שהחזן של מוסף יעשה פרומו לתפילה שלו, יעלה לדקה על הבימה ויירד עד אחרי התקיעות?”

כן, כן, זה בדיוק מה שאני רוצה! שהתפילה לשלום המדינה בראש השנה תראה צולעת, שתהיה תקועה בזמן לא טוב, שבמקרה הטוב יזכרו שאמורים להגיד אותה!

"אני מאמין שאפשר למצוא פתרון טכני כלשהו לבעיות הללו,” אמר הרב מועלם.

"אם נמצא פתרון טכני - התפילה הזאת תראה טכנית,” הבהיר הרב ליכטהיימר, “היא תהפוך לחלק שולי בתפילה, בין לבין. תפילת שחרית תכלול קטעי חזנות עוצמתיים, תפילת מוסף תגרום לאנשים להזיל דמעות ולהתכוון בתפילה, רק התפילה לשלום המדינה תאמר בראש השנה ללא שום התרגשות מיוחדת.”

* * *

לעזאזל איתכם, בני תמותה, יש לכם ראש על הכתפיים. אתם יודעים לראות את הנולד. אבל אל דאגה: כבר גרמתי לאדם וחווה לאכול מעץ הדעת טוב ורע, דחפתי את המהלך של ייסורי איוב ושכנעתי את דיזנגוף להקים עיר עברית באמצע הלחות של מישור החוף, שום דבר לא ירתיע אותי.

"יהיה בסדר,” לחשתי את המשפט הקבוע שלי באזני הרב לוין.

"יהיה בסדר, אני מאמין שהציבור יידע להסתדר,” אמר הרב לוין. “אנשים מבינים שזו תפילה קריטית, שבימים הנוראים נחתם גורלה של המדינה, ולכן חיוני בימים אלה להתפלל עליה בשיא הכוונה. התפילה תאמר בשיא הריכוז ותשומת הלב, גם אם לא יגידו אותה בניגון מיוחד של ימים נוראים, וגם אם זה יקרה בזמן הביניים שבין קריאת התורה לתקיעות.”

* * *

המזימה שלי הצליחה. עד היום, התפילה לשלום המדינה היא אחד השלבים הפחות חזקים בראש השנה, אף על פי שמדובר באחד הקטעים המשמעותיים ביותר בתפילות הימים הנוראים. ואתם עדיין מנסים לבלבל אותי עם מאה תקיעות.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן