פרשת המרגלים מוזכרת שלוש פעמים בחמשת חומשי התורה: בפרשת שלח שנקראה בשנה הנוכחית בשבת מברכים של חודש תמוז; בפרשת מטות שנקראה בשבת הראשונה של חודש מנחם-אב; ובפרשת דברים הנקראת בשבת חזון. מסורת בידינו היא כי חטא המרגלים, שהוציאו את דיבת הארץ רעה, אירע בליל תשעה באב. שליחת המרגלים לתור את הארץ הייתה בשנה השנייה לצאתם של בני ישראל ממצרים. המרגלים יצאו לדרכם בכ"ט בסיוון, ועם שובם למחנה ישראל כחלוף ארבעים יום בליל תשעה באב (סדר עולם רבה, ח; תענית כט ע"א ומקבילות), בכה העם אותה בכיית חינם, ונגזר עליהם שימותו במדבר ולא ייכנסו לארץ.
חטא המרגלים מוזכר במשנת ערכין (ג, ה) כדוגמה מובהקת של הוצאת שם רע: "במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד? אחד שהוציא שם רע על גדולה שבכהונה ועל קטנה שבישראל נותן מאה סלע. נמצא האומר בפיו יתר מן העושה מעשה, שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר 'וינסו אותי זה עשר פעמים' וגו'" (במדבר יד, כב). בבבלי ערכין על אתר (טו ע"א) מובאת ברייתא מעובדת, שהקבלה לה בתוספתא ערכין (ב, 11, עמ' 545), וממנה לומדים את חומרתו המרובה של חטא המרגלים: "תניא א"ר אלעזר בן פרטא בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע. מנלן? ממרגלים. ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך, המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה". בהמשך הסוגיה שם דן התלמוד באריכות בחומרת עוון לשון הרע.
חטא המרגלים מופיע בספר במדבר מיד לאחר פרשת דיבורה של מרים בגנות משה רבנו והצטרעותה. במקרא עצמו לא מוזכרים המועדים המדויקים של שתי ההתרחשויות הללו. אולם ב"סדר עולם רבה" (פרק ח) ובמקורות מקבילים נזכר שחטא המרגלים אירע סמוך לאחר מעשה מרים, וזאת בהתאם לסדר הכרונולוגי של המקראות. מדרש תנחומא (שלח, ה) עומד על חומרתו היתירה של חטא המרגלים על רקע דיבורה של מרים נגד משה רבנו. לפי הנאמר שם צפה הקב"ה שעתידים המרגלים לומר לשון הרע על הארץ, ולפיכך הסמיך את שתי הפרשות כדי ש"לא יהיה להם פתחון פה לומר לא היינו יודעים עונש של לשון הרע... כדי שידעו הכל עונשו של לשון הרע שאם בקשו לומר לשון הרע, יהו מסתכלין מה נעשה במרים, אעפ"כ לא רצו ללמוד". אמנם צריך לומר שלפי הבבלי בערכין חטאם של המרגלים היה בעל תוקף פחות בהשוואה לחטאה של מרים, היבט שאינו זוכה להתייחסות בתנחומא.
* * *
הרמב"ם בהלכות תעניות (ה, א) סובר שימי הצום אינם נוגעים למעשיהם של ישראל בעבר בלבד, כי אם אף למעשים ולמאורעות בני זמננו המזקיקים תיקון: "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר 'והתודו את עונם ואת עון אבותם' וגו'" (ויקרא כו, מ).
בהקשר לדברי הרמב"ם הללו ראוי לציין כי בשנים האחרונות מתמקדים ערבי לימוד בליל תשעה באב במידה לא מבוטלת בנושאים חברתיים הקשורים להיבט של שנאת החינם שהובילו לחורבן, למרות שבספרות חז"ל נמנית למעשה שורה ארוכה של טעמים נוספים (ראו בין היתר שבת קיט ע"ב). לעומת זאת, יש הבוחרים למקד את תשעה באב בזיכרון השואה, והרב עדין שטיינזלץ הציע לאחד את יום השואה עם תשעה באב. כמו כן, לאחרונה ממש התבטא סגן הרמטכ"ל לשעבר, האל"מ עוזי דיין, באומרו שהעקירה מגוש קטיף מתווספת לחמשת האסונות של תשעה באב.
והנה, נודעת חשיבות מרובה לנתינת הדעת בתשעה באב השתא גם להיבטים הכרוכים בחטא המרגלים; הוצאת דיבת הארץ רעה והתופעה החברתית של לשון הרע. למרבה הצער צריך לומר כי כל עוד נמצאים בקרבנו מוציאי דיבת הארץ והעם, חטא המרגלים לא תם. לעומת זאת, כל כמה שבליל תשעה באב התרחש החטא, תשעה באב הוא אף מועד המסוגל לתיקון ולפעילות בנושא זה.
על רקע ההחרפה בזמן האחרון בדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל מבית ומבחוץ על התגלמויותיה השונות, והאנטישמיות הגואה באירופה ובעולם, תשעה באב השנה הוא יום מתאים מאין כמוהו להיקבע כמועד שאפשר לעורר בו את התודעה הציבורית לנושא זה, ולקיים פעילות והסברה במאבק נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ושל חלקים מארץ ישראל.
כמו כן, אפשר להצביע על החרפה משמעותית בכל הנוגע להוצאת שם רע ולאמירת לשון הרע בתקשורת וברשתות החברתיות. מציאות זו חמורה במיוחד כשמדובר ברשתות חברתיות סגורות שנמען הביקורת אינו חבר בהן, ולא ניתנת לו האפשרות להגן על עצמו כלל, וזהו בבחינת "ארור מכה רעהו בסתר" (דברים כז, כד). מיותר לציין שמציאות זו קיימת גם בפורומים ובקבוצות המתקראים "דתיים". לצד זאת, צריך לומר שהתבשרנו לאחרונה כי שרת המשפטים איילת שקד הקימה וועדה שמטרתה להילחם בתופעת "שפיכות הדמים'' ברשתות החברתיות.
חטא המרגלים הביא בעקבותיו לפגימת השכינה, ובמסגרת תחנוניו של משה רבנו לאחר החטא אמר "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר" (במדבר יד, יז). תיקון חטא המרגלים צופן בחובו את הפוטנציאל להעלאת קומת השכינה, לבניינה ולתיקונה, במקום ההוויה הנוכחית המצערת שאנו נתונים בה של המעטת קומת השכינה בגין מקרי הוצאת הדיבה בזמננו על הארץ ועל העם כאחד.
בהקשר לדברינו נראה אף לומר כי פרשת המרגלים מותרת ללימוד בתשעה באב על מקורותיה השונים, מתוך ההנחה שככל שנבין ונכיר יותר את מהות התקלה והמכשלה, כן ניטיב ונשכיל לתקנן.