שבועות

עכשיו!! תורה

זה אומנם חג מתן תורה , אבל מה אנחנו עושים כדי לדרוג לקבל אותה?

הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה
כט באייר התשעט
,
03 ביוני, 2019 11:58

צילום: shutterstock

חג השבועות השב ומתחדש בכל שנה ושנה הוא כידוע חג "מתן תורה", אך שנה בשנה זו גם הזדמנות לשאול את עצמנו – הי"ת נתן לנו את התורה, ונתינתה מתחדשת שנה אחר שנה, אך האם וכיצד אנו עמלים על מנת לקבלה?

עכשיו תורה 

תורת משה היא הכח המחייה של המציאות כולה ובפרט שלנו כאומה; היא המונחת בעצם אופיו של עמנו (אורות התורה א, ב); בה גנוזים שמותיו של הבורא והיא היא התגלותו בעולם; בתוכה זורח אור העליון הבלתי מוגבל (שם, ד ד); היא "מעיין האורה היסודי" (שם ט, ז) ממנה שואבים הפרט והכלל את כוחם; היא המענה הממתיק נפש דוויה; היא מקורו המחייה של האדם – "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי".

(דווקא) עכשיו תורה

כי בדורנו שלנו, בו נעות אמות הסיפים, בו ערכי היסוד של המוסר האנושי עוברים טלטלות שלא יאומנו, בו ערכי המשפחה, הנאמנות, המסורת ושאר הערכים עליהם עמד העולם הולכים ונשחקים – היא ורק היא המענה. במעמקיה נוכל למצוא את שדומה כי איבדנו, בתוכה נוכל למצוא עוגנים של אמת בעולם פוסטמודרני – בו "האמת (תהא) נעדרת"; באינסופיות שבה נזכה להרוות את נפשנו הצמאה.

עכשיו תורה

כי בדורנו הצמא כל כך לרוחניות; דורנו הניו אייג'י, המתייגע למצוא כי גילוי של רוח; התועה לעיתים בשדות זרים מתוך חיפוש אחרי קירבת א-ל חי; היא ורק היא השער דרכו ניתן לראות פני אלוקים; אל יחשוב אדם שאפשר לחיות חיים רוחניים בלא אור התורה" (שם יב, ו).

עכשיו – תורה (התור שלה?!)

לא במקום גברים, חלילה חלילה, וגם לא מתוך מניעים פמיניסטיים, אלא מתוך אמונה גמורה שבית ישראל נבנה (גם) על כוחן של נשים, שבזכותן נגאלו ובזכותן עתידים להיגאל; שתהליכי ההתקדמות בעולם, הביאו את הנשים לא רק להיות פנויות יותר מענייני הבית המעשיים, ומשכילות יותר בחכמה ומדע אלא מחובתן וזכותן להיות שייכות גם לעולמה של תורה, לפי עניינן וטבע נפשן, ותכונתן האישית המיוחדת – ובעיקר מתוך יראת שמים טהורה, ונאמנות מוחלטת למצוות; "...לעתיד לבוא תתגלה המעלה ד'אשת חיל עטרת בעלה' 'נקבה תסובב גבר' לכן החידוש וההוספה בלימוד התורה בדורות האחרונים הוא בהדגשה יתירה בנוגע לנשים.." (הרבי מלובביץ', ספר השיחות תש"נ, אמור)

עכשיו, תורה

כי שערי לימוד נפתחו בפני כל דורש ודורשת; כי בתי מדרש ותוכניות לאינספור קיימות ומאפשרות לך ולך ללמוד, להעמיק, להתחבר, לבנות בניין רוחני שמשתלשל מסיני ושיש לו בית אב, מתוך כך גם לבנות בניין עדי עד שמיוסד לא רק על אהבה ואחווה אלא על יסודות איתנים של תורת אמת. ובשביל לבנות בניין כזה במציאות המאתגרת סביבנו, לא מספיק שרק בן הזוג יהיה שייך וקשור לתורה, אלא צריך ששניהם יחד ינקו ממקורות הנצח של תורתנו הקדושה.


חג השבועות השב ומתחדש שנה בשנה – קורא לנו לבוא ולהכריז בקול צלול, קודם כל בתוך נפשנו פנימה ולאחר מכן קבל עם ועדה – עכשיו, תורה!

 

כנס 'עכשיו, תורה', יום ג', א' סיוון, אודיטוריום אולפנית ישורון פתח תקווה. כרטיסים (בהשתתפות סמלית) טיקצ'אק, חפשו אותנו בפייסבוק. 

הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה, רבנית אולפנת אמית להב"ה, מרצה במכללת אורות.

 

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
03.06.2019

1. ללימוד תורה כנשמה לגוף. והגוף : עמל הפרנסה ותיקונו הפיזי של העולם (משה אהרון עו"ד)


עמל ותורה ?
31/05/2019 08:13:01
בס"ד.

בפעם הבא כשתשמעו חרדים או סתם אנשים דתיים המפריחים לחלל האויר את

הביטוי "עמל התורה" ויטענו בהתלהמות על החובה היסודית לעמול בתורה

אני מציע לכם להרהר בדברים הבאים :

צירוף זה : "עמל התורה" אין מקורו לא בתורה ולא בתנ"ך.

הוא הרכבה דוקטרינרית מלאכותית ומאוחרת .

בכלל המונח עמל גזור כנראה משניים . או אחד מהשניים :

מחד "עולם" והשני "מעל". [אותן האותיות]

אישית נוטהאני יותר לשורש השני דווקא.

לשורש שעמל נגזמר מ"מעל ".

שהמעל הוא כנראה תוצאה של העמל.

במילים אחרות מובנו הראשוני של העמל הוא דווקא שלילי עשות רע .

לא בכדי ברוב המקורות בתנ"ך הוא בא בחיבור גם רעיוני עם המילה הקשה :"אוון".

הנה כי ן בתנ"ך אין צירוף שכזה : "עמל התורה".

אומנם ישנה התייחסות אחרת עקיפה משהו בקוהלת לאמור :

"כִּי-יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלּא עָמַל-בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם-זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה"

הנה כי כן כאן אכן מוצאים חיבור בין עמל לדעת וחכמה. אך בהתייחסות הפוכה

שעמל באלה בחכמה ובדעת אין לו יתרון והוא למעשה שווה ערך בסופו של דבר לאי עמל באלה .

קהלת משווה וטוען שזה העמל בחכמה שווה לבסוף לזה שאינו עמל בה.

סוף דבר בתנ"ך אין חיבור וצירוף של עמל לתורה .

ההפך בכלל כאמור רוב משמעויות הביטוי בתנ"ך הינו במובן שלילי [הרו עמל ולידת אוון]

אך הגרוע מכל שכשיצרו צירוף זה דחקו גם צירוף משמעותי אחר של : "עמל העולם"

אותו העמל של "אשר ברא לעשות" [פיזית] וכן של הציווי " לעובדה ולשומרה" [ לשמור ולתחזק את הבריאה]

והביאו את לימוד התורה לכלל יסוד על המבטל אפילו את עמל הפרנסה ושמירת הבריאה .

ובכך חללו גם את גופו של המושג "עמל", אחרי שניטלה ממנו נשמתו .

תורה מצריכה לימוד והגיה.

אך העמל מיוחד לפרנסה .

פרנסה ללא מעל

ובשום ערך.

דווח על תגובה לא ראויה
04.06.2019

2. חגיגה בקטן לקראת חג מתן התורה האמיתי והמושלם (משה אהרון עו"ד)

"חג מתן תורה" על שם העתיד לבוא
04/06/2019 13:53:47
בס"ד.

התורה לא ציוותה על חג שהוא חג מתן תורה ובכלל לא מוזכר חג בשם אשר כזה.בתורה.

חג השבועות מכונה בתורה חג הביכורים א חג השבועות . וגם אז לא נקבע תאריךמוגדר וברור ,

אלא מנגנון רעיוני של ספירת חמישים יום ממוחרת הפסח ועד חג השבועות .

והטעם לכל האמור שאין זיהוי מידי ברור בין חג השבועות לחג מתן תורה .

יש אך זיהוי מטודי על חשבון העתיד הגאולי הנכסף.

משום שאין מתן אלוקי מושלם ללא קבלה מושלמת .

למרבה הצער אין בידנו לפי שעה קבלה מושלמת של התורה לא במדרש ולא במעשה .

לכן גם הצהרנו "נעשה ונשמע" לאמור :נקבלנה לפי שעה לפי השגתנו המוגבלת

ואט אט תוך העשיה והתקדמות של עוד הבנת עוד משמעות נוספת

תבוא העשייה המושלמת יותר .

חז"ל בכל זאת שדכו בין חג השבועות לחג מתן תורה לסמנו כיום העתיד למתן מושלם של התורה .

עת התורה תנתן שוב גם לכלל העמים והגויים ועת כלל האדם יהא בהכשרה מלאה בעידן של ומלאה הארץ דעה את ה' ..

להיות ה' אחד ושמו אחד.

מעתה אמור ספירת הימים בין פסח לחג שבועות הן לסמל מתח ומעבר בין חירות ישראל [פסח] לחירות כלל האדם באשר הוא אדם

בקבלה עתידית של התורה.

שמספר חמישים = "דרור" = דור של אור .

כאמור לעתיד לבוא נהיה דור של אור שחירותו הקולקטיבית והמוחלטת של האדם

תאפשר לו גם קבלה מושלמת של התורה הדבר שיצדיק סוף סוף

חגיגה מושלמת של "שמחת עולם".

ובינתיים אנו חוגגים בקטן לזכר החג הגדול של העתיד.

וניתן יהא אזיי לקבל התורה בשלמותה וניתן יהא לחגוג חג מתן תורה כשה' אחד ושמו אחד.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נפתלי בנט צילום: עודד קרני, לע"מ

המתווה של בנט: משוגעים רדו מהעץ

קרא עוד