מה מקומה של התורה בחיינו?

החידוש הנפלא של החזרה לארץ מלמד אותנו שאנו חיים מערכת חיים כוללת שיש בה תורה, עבודה ודברים רבים אחרים, הכל יחד הוא דרך הארץ - בה נמצאת התורה עצמה

חדשות כיפה אביע"ד סנדרס 14/05/13 13:45 ה בסיון התשעג

מה מקומה של התורה בחיינו?
n0nick-CC-BY-SA, צילום: n0nick-CC-BY-SA

בהגדרת שלושת הרגלים אותם אנו חוגגים טמון מתח.
נדמה שהחגים נעים בשני מעגלים שונים,
מעגל חקלאי- החריש, הקציר, האסיף והביכורים אל מול המעגל הדתי היסטורי, פסח, שבועות וסוכות.

את המתח החריף ביותר נמצא בחג השבועות, חג הביכורים מחד וחג מתן תורה מאידך. המתח בין המימד הדתי למימד החקלאי ממשיך ומלווה את עם ישראל לאורך הדורות. כך מובא בגמרא:

תנו רבנן: "ואספת דגנך" [דברים יא, יד] מה תלמוד לומר - לפי שנאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" [יהושע א, ח]. יכול דברים ככתבן [כיצד ניתן להבין את הסתירה שבין הדרישה לעבוד מצד אחד, והדרישה ללמוד מצד שני]? תלמוד לומר: "ואספת דגנך" - הנהג בהן [=בלימודי התורה שלך] מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל.

רבי שמעון בן יוחי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנאמר: "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'" [ישעיהו סא, ה] ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנאמר: "ואספת דגנך" [דברים יא, יד] ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנאמר "ועבדת את אויביך וגו'" [דברים כח, מח] (תלמוד בבלי ברכות לה עמוד ב)

המחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי היא אותו המתח אותו אנו מוצאים ביחס לחגים, חקלאות או דת, תורה או עבודה.

אך אם מדייקים בגמרא ניתן לראות שהדברים אינם כה פשוטים, דבריו של רבי ישמעאל אינם מבכרים את העבודה על פני התורה, הלב של דבריו הוא- הנהג בהם מנהג דרך ארץ. השאלה הגדולה היא מה מקומה של התורה בחיינו, האם היא אידיאל עליון הדוחה הכל, או שמא היא חלק ממערכת החיים של האדם - מגיע רבי ישמעאל ואומר שגם בתורה יש לנהוג מנהג דרך ארץ.

רבי שמעון בר יוחאי אינו מתעלם מן העבודה, הוא מבין שהיא נצרכת והוא מאמין שהעבודה תעשה, אך לא בידי ישראל, על פי רשב״י התורה דוחה כל אידיאל אחר, היא אינה חלק מן מערכת החיים הרגילה ועל כן היא דוחה אותם ומשנה את טבע העולם.

הרבה שנים (לאורך כל הגלות), פסקנו מבחינה אידיאלית כרבי שמעון בר יוחאי - התורה השומרת את העם כעם, עליה להיות מעל הכל. אך עכשיו שחזרנו לארץ ישראל, הגיע הזמן להנהיג מנהג דרך ארץ, לזכור שהמימד הדתי של החג משולב והנו חלק ממעגל השנה החקלאי ולא נבדל ונפרד ממנו.

בכל דבר, גם בתורה, יש חובה להנהיג מנהג דרך ארץ. החידוש הנפלא של החזרה לארץ מלמד אותנו שאנו חיים מערכת חיים כוללת שיש בה תורה, עבודה ודברים רבים אחרים, הכל יחד הוא דרך הארץ- דרך ארץ לא קדמה לתורה, בה נמצאת התורה עצמה.

הכותב הינו חבר ארגון הרבנים "בית הלל"