רבים מאד מתכננים לבלות את ליל שבועות כשהם ערים ולומדים תורה באופן כזה או אחר. למה בעצם? איזה מין לימוד אמור הלימוד בליל שבועות להיות? איזה תהליך אנחנו מנסים לעבור בלילה חשוב זה?
ברבות מדרשותיו לחג השבועות עוסק ה"שפת אמת" במנהג ללמוד תורה בליל שבועות. בדברים שלהלן נעיין בשלוש מדרשותיו בנושא. ננסה להבין מתוך עיון בקטעים קצרים אלו אל איזה מין לימוד חשב ה"שפת אמת" שעלינו לכוון את עצמינו.
בדרשתו בשנת תר"ס אמר ה'שפת אמת':
... כמו כן בכל חג שבועות זמן מתן תורתנו מקבלין בני ישראל חלק התורה המתחדשת על כל ימי השנה ואחר כך מוציאים מכח אל הפועל כל אחד במקומו ושעתו. וזה ההתחדשות תלוי כפי הכנת כל אחד ועל זה רמזו 'התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך' שיכין כל אחד את עצמו לקבל חלק מתורה המתחדשת בכל שנה שאינה ירושה רק מתחדשת בכל עת. ויום זה שורש התורה של כל השנה.
השפת אמת מסביר שחג מתן תורה הוא זמן שורש התורה המחודשת מדי שנה. בכל שנה מחדש מתבצעת בחג מתן תורה מסירה של התורה של אותה שנה - החלק מהתורה הניתנת בסיני שהגיע שעתו להתגלות בעולם - לעם ישראל. כל דברי התורה שיתחדשו בשנה הקרובה יורדים אל בני ישראל בחג השבועות. היכולת לחדש ולהתחדש בתורה במהלך כל השנה תלויה ביכולת לקבל חלק מהתורה המתחדשת שיורדת לעולם. עצמת ההתחדשות ומידתה תלויה בעשיה האנושית ונקבעת על ידי ההשתדלות והמוכנות של כל אחד ואחד.
מטרת הלימוד בליל שבועות הוא, אם כן, הכנת האדם. באופן שאינו מתפרש בדברים שבקטע זה, הלימוד במהלך הלילה מאפשר להתכונן לקבלת התורה באופן שעושה אותנו מתאימים לקבל את חלקינו בתורה המתחדשת לשנה הקרובה.
בשנים שקדמו לדרשתו זו דרש ה'שפת אמת' מספר דרשות לגבי מהות ההכנה, כך למשל בשנת תר"מ:
הלימוד בליל שבועות על פי אומרם ז"ל 'אם שמוע בישן תשמע בחדש' (ברכות מ' ע"א וסוכה מ"ו ע"ב). לכן צריכין לקבל בלילה זו התורה שלמדנו עד עתה. וזה הכנה להחדש.
על פי דרשה זו ההכנה הנדרשת היא קבלת התורה שכבר ניתנה לנו עד תום. כהכנה לחדש יש לעסוק בישן, להפנימו ולהעמיק בו. הלימוד בליל שבועות הוא התעמקות בתורה שלמדנו עד עתה על מנת לאפשר לימודים חדשים. יתרה מזאת, ה'שפת אמת' מדבר על הצורך 'לקבל...את התורה שלמדנו עד עתה': עצם הלימוד אינו מחייב קבלה אמיתית של הנלמד אולם אין אפשרות להתכונן באופן אמיתי לקבלת תורה המחודשת של השנה הבאה לפני שהלימוד הקודם יהפוך מדבר נלמד לדבר שבאמת התקבל אצלנו.
להכנה מסוג אחר התייחס ה'שפת אמת' בשנת תרמ"ד:
עניין הלימוד בליל שבועות להכין הלב לקבל התורה דכתיב 'לב טהור ברא לי' אחר כך 'רוח נכון חדש', שצריכין מקודם לטהר הלב. ועיקר הטהרה בכח התורה... לכן צריך כל אחד לייגע עצמו בתורה בלילה זו למצוא איזה התחדשות השייך לנפשו ויזכה לטהרה...
ההתייחסות ללימוד כאן היא כאמצעי לטהרת הלב ההכרחית כדי לאפשר קבלת תורה. הלימוד מטרתו "למצוא איזה התחדשות השייך לנפשו". בניגוד לדרשה הקודמת אליה התייחסנו מדובר כאן לא על לימוד ועיסוק בדברים שכבר נלמדו אלא בלימוד שמטרתו לחדש ולהתחדש, אולם כמו בדרשתו בשנת תר"מ גם כאן התמקדותו של ה'שפת אמת' אינה בלימוד השכלי אלא בהשפעתו על פנימיות האדם ונפשו: בדרשה הקודמת דובר על ההפנמה והקבלה הפנימית, כאן מדובר בלימוד שהאדם מתחבר אליו באופן מיוחד שמטרתו 'טהרת הלב'. ההכנה היא נפשית אך היא נוצרת מתוך מאמץ הלימוד עצמו. מדברי השפת אמת משמע שקיימת אפשרות ללימוד שלא יביא ל'בינת הלב' או ל'התחדשות השייך לנפשו', אך במקביל ברור מדבריו שהאפשרות ליצור את החיבור הפנימי אליו שואפים תלויה באדם ובהשתדלותו.
הלימוד לאורך כל הלילה מטרתו ליצור את הרגע האחד המיוחד שבו פוגש האדם מתוך תוכו ומתוך לימודו בדבר התחדשות שמדבר אליו באופן ייחודי.
בבואנו לתכנן את ליל שבועות שלנו יש בפנינו ב"ה מגון רחב של אפשרויות. האם נאזין לשיעור כזה? שיעור אחר? נלמד לבד? נלמד בחברותא? בקבוצה? ומה נלמד? הלכה? אגדה? תלמוד? מחשבה?
אם בתהליך הלימוד נשאף להתחדשות ולהטמעת התורה שיש לנו במטרה להכין את עצמינו לקבלת התורה בבוקרו של יום יתכן ויהיו לנו שיקולים חדשים לשקול בהתלבטות בין האפשרויות השונות. ובעז"ה נזכה כולנו לקבל את החלק שלנו בתורה המתחדשת השנה בשמחה ובעצמה.
תרצה קלמן, יועצת הלכה, מנהלת אתר יועצות ההלכה של נשמת