מגילת רות ממשיכה ובונה את מלכות ישראל, הדרך אל המלכות אינה מובנת מאליה מלאה היא מהמורות החל בטרגדיה משפחתית וכלה בבירור ניצוץ משיח ה'.
בין המאורעות וההתרחשוית ישנו עניין מסתורי במגילה, המסתיר טפח ומוסתר טפחיים. למעשה נעמי היא הכוח המניע את המאורעות במגילה, וככזו היא מבינה שלאור ההשגחה המנתבת את דרכה של רות לצאת וללקט שיבולים דווקא בשדהו של בועז שאר משפחתו של אלימלך ולא בשדה אחר שהרי עונת הקציר והרבה חקלאים קוצרים בעומרים, ומה גם שרות מתקבלת ע"י בועז בדרך סבלנית וסובלנית היפך היחס המצופה לאשה זרה נוכריה עם משקעים שליליים, הן מצד אלימלך שעוזב את ארץ מולדתו בזמן של רעב ובצורת במקום לתת שכם ולהתמודד עם מצב כלכלי ומורלי ירוד, והן מצד מקורה ושורשה של רות המואביה.
לאור היחס החיובי והארת הפנים מצד בועז הדברים מקבלים אצל נעמי משמעות של "גאולה" תרתי משמע, ומכאן נעמי מציבה לעצמה יעד ומקדמת את סדר יומה מאחורי הקלעים עד אשר היא מבקשת מרות להתייבם באותה דרך ובאותה צורה המזכירים את הייבום של תמר עם יהודה.
אומנם הטרגדיה דומה כששני בני יהודה מתים והאלמנה תמר מבקשת להתייבם אצל יהודה כמו גם כאן רות מבקשת להתייבם אצל בועז (עקב מותם של מחלון וכליון) ואף באותה דרך של זנות כביכול ("ותשכב למרגלותיו").
אך כאן מגיעה נקודת המפנה ובועז אינו פועל עפ"י תוכניתה של נעמי ומבקש לעשות זאת בדרך ממלכתית הלכתית הוגנת וראויה כיאה וכיאות לראש סנהדרין ומבקש לכנס את הפורום הראוי (עשרה זקנים) לשם ליבון סוגיית הייבום: הן מצד מעמדה של רות, והן מצד הזכות ליבם לייבם.
וכאן בועז מבקש לשלוח לנעמי דרך רות "שש שעורים".
המתבונן בפרושי חז"ל לבאור "חידת שש השעורים" ייחשף לבאורים דחוקים ואכן כמעט כל המפרשים מבארים שהכוונה למידה וכמות, מה שאין דרך המקרא לתאר מידה וכמות בדרך זו, גם הגמרא (בסנהדרין שלהי צ"ג. ותחילת עמו' ב':)דוחה השערה זו ודורשת: "אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי: מאי דכתיב שש השערים האלה נתן לי. מאי שש השערים? אילימא שש שעורים ממש - וכי דרכו של בועז ליתן מתנה שש שעורים? אלא שש סאין. וכי דרכה של אשה ליטול שש סאין? אלא, רמז [רמז] לה שעתידין ששה בנים לצאת ממנה שמתברכין בשש [שש] ברכות, ואלו הן: דוד, ומשיח, דניאל, חנניה, מישאל ועזריה".
אך לעניות דעתי ובעזרת החונן לאדם דעת, גילה עיני ואחווה דעה אף אני ואביטה נפלאות.
שש שעורים הם למעשה מילת קוד בין נעמי לבועז, בועז מבין את כוונתה הטובה של נעמי המבקשת להקים זרע לאלימלך דרך רות, אך יחד עם זאת בועז מבין שנפלה בחלקו האחריות והזכות לתקן את הראוי לתיקון, בדרך הייבום שעשה זקנו יהודה שלמרות התוצאה, הדרך הייתה פגומה זאת משום שבתחילה במחשבתו של יהודה הייתה זו בעילת פנויה "ותשב בפתח עינים ... ויט אליה אל הדרך" (בראשית ל"ח י"ד- ט"ז) ולא לשם ייבום אומנם למרות שהתגלה למפרע שזו הייתה כלתו תמר ואכן היה כאן ייבום, מבין בועז שעליו להסיר את המונע ולהניע את מרכבת המלכות כדי שתעלה במסילה העולה בית- אל לתקן מלכות יהודה. האנלוגיה בין ייבום רות לייבום תמר מרומזת בברכת העם והזקנים לבועז: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בת ישראל ועשה חייל באפרתה וקרא שם בבית לחם ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת" (רות י"א י"ב).
ולכן אותם שש השעורים מעבירים מסר לנעמי לאמור שש שעורים הם שש דורות לשעבר ולהבא,
לשעבר דהיינו שעלינו לתקן את מצוות הייבום שנעשתה לפני כשש דורות עוד בימי זקני יהודה עד שלמה (שלמון) אבי, ומאבי שלמה (ושלמה בכלל) עוד שש דורות לנעיצת והשרשת מלכות בית דוד דרך בנו שלמה כפי שחז"ל ביארו שמלכות דוד תיכון לעד גם אם חלילה יקלקלו (רמב"ם ה' מלכים א' הלכה ז') היא רק משלמה והלאה לנצח נצחים.
(אגב שלמה אביו של בועז ושלמה בנו של דוד הם אותן אתיות לאמור שרק מבועז בנו של שלמה הדרך אל מלכות שלמה בנו של דוד שהוא הדור השישי)
אכן נעמי מקבלת את הצופן ומבינה את כוונת בועז ותכף מודיעה לרות שבועז לא ישקוט ולא ירפה "כי לא ישקוט האיש כי אם כילה הדבר היום" (רות ג' י"ח) ואכן מרצף הארועים והדברים הקוראים בדרך הדבר מצביע על תוכנית אלוהית המבקשת להעמיד, להשריש ולבצר, את מלכות בית דוד ללא שום רבב, שהרי אם הגואל היה מסכים לגאול לא היה כאן שום תיקון למעשה יהודה, והרי ידוע שיסוד גדול מדרכי התשובה הוא שאם מגיעה אותה סיטואציה של החטא והחטא לא נעשה בשנית אזי תשובה כזו באה לביטוי המקסימאלי שבה (רמב"ם ה' תשובה ב' הלכה א' ), תיקון זה התגלגל 'למרגלותיו' של בועז ורק דרכו תמשיך להיבנות מלכות בית דוד ולא דרך אדם אחר שיהיה קרוב ככל אשר יהיה שלא עמד בניסיון ובפיתוי כפי שעמד בו בועז המתקן את מה שארע לפני שש דורות.
בועז אינו בגדר רק של 'מתקן' ולא 'מנתק' את החוליה בשרשרת מלכות יהודה,אלא גם של מתוקן, כלומר שתיקונו של בועז בעולם הוא תיקון הייבום של יהודה, הראיה שחז"ל אמרו על בועז (במדרש זוטא רות ד') "ויקח בועז את רות-אמרו אותו הלילה שבא עליה מת".
ועדיין יש לברר מדוע בועז נותן שש שעורים ולא שש שיבולים הרי רות מבקשת , "אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים" ?
בידוע ששעורים הוא מאכל בהמה ולכן אשה סוטה מביאה קורבן מנחה מקמח שעורים זאת משום שחשודה על מעשה בהמה (ניאוף) כדברי חז"ל (סוטה י"ב) "היא עשתה מעשה בהמה וקורבנה מאכל בהמה" .
אגב גם קורבן זה מובא על חשד במחשבה כמו אצל יהודה שחטאו היה במחשבה, לכן מובן מדוע בועז נותן לנעמי דווקא שש שעורים המזכירים את מעשה יהודה שהיה במחשבה, מעשה שעל שכמותו מבאים קורבן מנחת שעורים.
עוד ביקש לרמוז לה על דרך מה שמובא במשנה: "מי שלקה ושנה - בית דין מכניסין אותו לכיפה, ומאכילין אותו שעורין, עד שכריסו מתבקעת" (סנהדרין פרק ט' משנ' ה'). כלומר איני רוצה לשנות ולייבם באותה דרך שעשה זקני יהודה שהרי יעודי הוא לתקן את הצריך תיקון לבל 'תלין' עמי משוגתי.
ומעתה יובן מדוע כאשר המגילה בסופה מתארת את אילן היוחסין של דוד, היא מתחילה מפרץ דווקא ולא מיהודה, והלא כבר נאמר: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים" (בראשית מ"ט י')?
א. כדי לקבל את מספר שש דורות מפרץ ופרץ בכלל.
ב. לרמוז שמעשה יהודה לא היה מתוקן.
*יש לציין שהגואל עפ"י חז"ל היה דור חמישי לפרץ ולא דור שישי כבועז שהרי הגואל היה דודו של בועז אח של אלימלך ואילו בועז הוא אחיין של אלימלך "בדור השישי" כמאמר חז"ל (בבא בתרא צ"א) "אמר רב חנן בר רבא אלימלך ושלמן ופלוני אלמוני ואבי נעמי כולן בני נחשון בן עמינדב". הנה איפה חידת שש השעורים באה על פתרונה.
זאת ועוד המתבונן על פסוקי מגילת רות יזהה בעליל עד כמה מבקשת המגילה לרמוז זאת, כאשר כמעט רוב פסוקי המגילה מתחילים באות ו' חוץ משבע פסוקים המבקשים אולי לרמוז שמזרעו של שלמה ("לשלמה אלוקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך" (תהילים ע"ב) ולמעשה מהדור השביעי לא תיפסק מלכות בית דוד לעד אמן.
"בעזרת החונן לאדם דעת," ובחינת "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם".
יהי רצון מלפני אלוהי השמים שישלח לנו במהרה את משיח צדקנו לבנות לנו את בית הבחירה ולהקים שכינתא מעפרא אמן ואמן .
כה דיברי הנבזה הלזה כבד לשון וכבד פה שלמה בן יוסף סבג נר"ו ומסיטרא דנוקבא נין לאותו צדיק חסידא קדישא ופרישא ענוותן כהילל אין גומרין עליו את ההלל ראש ישיבה הדיין המצויין נטע נעמן צינצנת המן אדמו"ר רבי משה בן יוסף אתורג'מאן זצוקללה"ה וזיע"א.
הכותב משמש כרב אזורי במועצה האזורית דרום השרון