תהא שנת תש"ף – בקשה לשנה החדשה בסדר אקרוסטי

יעל לוין חיברה בקשה מיוחדת לשנת תש"ף לפי סדר אותיות האלף בית. חלק מההיגדים מתבסס על לשונות תנ"כיים, מקורות ספרות חז"ל ועל נוסחאות מהתפילה, וחלק מהם התנסחו במיוחד עבור היצירה הנוכחית

ד"ר יעל לוין
ד באלול התשעט
,
04 בספטמבר, 2019 20:15
תפילה

תפילהצילום: shutterstock

מבוא
לפני חודשים אחדים עלה על דעתי לחבר נוסח שלם של בקשות מלפני בורא עולם לשנת תש"ף על פי סדר האלף בית. חיבור טקסט כזה, גם בשעה שהשנה היא בעלת שלוש אותיות בלבד, נראה לכאורה קל יותר לחיבור בהשוואה לתבנית בעלת ארבע אותיות, ואולם אף דבר זה איננו אפשרי לגבי כלל ההרכבים. כך חיבור תבנית שלמה הנוגעת לשנת תש"ע לדוגמה הוא משימה בלתי אפשרית. שכן אין קיימות מילים המתחילות בחלק מהאותיות הללו, ובכלל זה באותיות "עא", "עה", "עע" (מלבד "עיין ערך"). 
ואולם במה שנוגע לשנת תש"ף עלה בידי למצוא רפרטואר שלם של בקשות לפי סדר אקרוסטי. חלק הארי שלהן נשען על היגדים מוכרים מתוך התנ"ך, ספרות חז"ל ועל נוסחאות מעולם הליטורגיה היהודית. במקרים אחדים היה צורך לשנות את סדר המילים כדי להתאים את הבקשה לתבנית החיצונית. ישנם אף ניסוחים שנוצרו באורח מיוחד עבור הבקשה הנוכחית. הבקשות נוגעות הן לכלל ישראל ברמה הלאומית והן ליחיד מישראל ברמה הפרטית בעניינים הנחוצים להם.
להלן מובא נוסח הבקשה, ולאחריה – מראי מקום למקורותיה השונים.

נוסח הבקשה
שנת תש"ף –
תְּהֵא שְׁנַת פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ
תְּהֵא שְׁנַת פב"פ מוֹצֵא אֶת זִוּוּגוֹ / מוֹצֵאת אֶת זִוּוּגָהּ
תְּהֵא שְׁנַת פְּגִיעַת יִשְׂרָאֵל עֲנֵה וְשַׁוְעָתָם שְׁעֵה
תְּהֵא שְׁנַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיֵי יִשְׂרָאֵל
תְּהֵא שְׁנַת פֹּה בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ נֶחֱזֶה נִסִּים גְּלוּיִים
תְּהֵא שְׁנַת פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה
תְּהֵא שְׁנַת פְּזוּרֵינוּ קָרֵב מִבֵּין הַגּוֹיִם
תְּהֵא שְׁנַת פָּחוֹת שִׂנְאַת חִנָּם, יוֹתֵר אַהֲבַת חִנָּם
תְּהֵא שְׁנַת פִּטּוּרִין בְּגֵט לַעֲגּוּנִים וְלַעֲגוּנוֹת 
תְּהֵא שְׁנַת פִּינוּ יִמָּלֵא תְהִלּוֹת
תְּהֵא שְׁנַת פַּךְ הַשֶּׁמֶן לֹא יִכְלֶה
תְּהֵא שְׁנַת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, נִפְלָאוֹת עַל נִפְלָאוֹת
תְּהֵא שְׁנַת פָּמוֹטֵי נֵרוֹת שַׁבָּת יִדְלְקוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת
תְּהֵא שְׁנַת פְּנֵה אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים וְחָנֵּנוּ
תְּהֵא שְׁנַת פְּסָחִים וּזְבָחִים נֹאכַל שָׁם
תְּהֵא שְׁנַת פְּעֻלָּתְךָ וְרַעְיָתֶךָ הוֹשַׁע נָא 
תְּהֵא שְׁנַת פִּפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל תְּקַבֵּל
תְּהֵא שְׁנַת פְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִיַּד בְּנֵי נֵכָר 
תְּהֵא שְׁנַת פָּקְדֵנוּ בִּפְקוּדַת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים
תְּהֵא שְׁנַת פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה טוֹבָה
תְּהֵא שְׁנַת פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ תִּמְחַל
תְּהֵא שְׁנַת פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ.
 

מראי מקום למקורות הבקשה

פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ – זהו קטע מתוך הפיוט "אֵ-ל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִֹים" בברכת "יוֹצֵר אוֹר" שבשחרית של שבת.

פְּגִיעַת יִשְׂרָאֵל עֲנֵה וְשַׁוְעָתָם שְׁעֵה – חלקו הראשון של ההיגד מיוסד על הנאמר בפיוט להושענא רבה "רַחֵם נָא קְהַל עֲדַת יְשֻׁרוּן": "עֲנֵם בְּקוֹל פְּגִיעָתָם / וְהוֹשִׁיעֵנוּ אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ" (ראו בין היתר מחזור סוכות שמיני עצרת ושמחת תורה – לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מהדורת דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, ירושלים ה'תשמ"א, עמ' 201–202). באשר לנוסח "וְשַׁוְעָתָם שְׁעֵה", גרסאות תפילה כיוצא בזה מצויות בווריאציות אחדות, ובכלל זה "שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי" (הזמר "דְּרוֹר יִקְרָא" לדונש בן לברט), ותפילת "אֱ-לֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם" שבה נאמר "אֱ-לֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁעֵה אֶל שַׁוְעָתֵנוּ".

פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה נוסח זה מופיע בברכת "עֲנֵנוּ" הנוספת לתפילת העמידה בתעניות, ונוסח דומה מצוי ב"נִשְׁמַת": "פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס וּמְרַחֵם בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה" (נוסח אשכנז).

פְּזוּרֵינוּ קָרֵב מִבֵּין הַגּוֹיִם – הנוסח "וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ" מופיע במוסף של ראש השנה, יום הכיפורים ושלושת הרגלים.

פָּחוֹת שִׂנְאַת חִנָּם, יוֹתֵר אַהֲבַת חִנָּם – אפשר להצביע על הד רחוק לשירו של יהונתן גפן "יותר" כפי שבוצע בידי הזמר אבישי רוזן, שבו נאמר בין היתר בחלק הראשון של הפזמון החוזר: "יותר אהבה, / יותר הקשבה, / יותר אמונה בין אדם לאדם, / יותר שלום, יותר תקווה, / פחות קנאה ושנאת חינם".

פִּינוּ יִמָּלֵא תְהִלּוֹת – על משקל הנאמר בתהילים עא, ח: "יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ". הביטוי המדויק מופיע בפיוטים אחדים, ובכלל זה בפיוטו של ר' מרדכי עבאדי "מִי לַה' אִתִּי עוֹרֵךְ" (אתר הפיוט).

פַּךְ הַשֶּׁמֶן לֹא יִכְלֶה  על משקל הנאמר בנבואתו של אליהו לאישה מצרפת "כִּי כֹה אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר" (מלכים א' יז, יד), ובלשון דומה שם בעניין מימוש הנבואה: "כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ" (שם שם, טז). השימוש במילים "פַּךְ הַשֶּׁמֶן" מעורר אף הד לנס חנוכה.

פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, נִפְלָאוֹת עַל נִפְלָאוֹת אופן התבטאות זה מופיע בחיבורו של רבי נתן מברסלב, ליקוטי הלכות, או"ח, הלכות תחומין וערובי תחומין, הלכה ה.

פָּמוֹטֵי נֵרוֹת שַׁבָּת יִדְלְקוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת – בקשה זו מעוררת הד לנזכר בשירה של זלדה "שבת וחול", ששתי שורותיו הפותחות הן: "לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּכָל הָעוֹלָמוֹת זוֹהִי שַׁבָּת" (שירי זלדה, תל-אביב תשמ"ה, עמ' 30). ועיינו עוד משה חלמיש, הנהגות קבליות בשבת, ירושלים תשס"ו, עמ' 175.

פְּנֵה אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים וְחָנֵּנוּ – הביטוי "פְּנֵה אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים" מופיע בפיוט מאת המשוררת פריחא בת יוסף מצפון אפריקה [ראו בין היתר יוסף שיטרית, "המשוררת פריחא בת יוסף ותעודה חדשה על חייה ומותה", דְּחָק, א (תשע"א), עמ' 36–42]. המוטיב של חנינה ("חָנֵּנוּ") לצד הפועל "פנה" מצוי במקומות אחדים בתהילים: "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי" (תהילים כה, יז); "פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ" (שם פו, טז) ו"פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ" (שם קיט, קלב). והנה, הפסוק הראשון מבין השלושה מופיע בלשון רבים בסליחות, בין היתר בסליחות לשחרית של יום הכיפורים (ראו מחזור לימים הנוראים, מהדורת דניאל גולדשמידט, יום כיפור, ירושלים ה'תש"ל, עמ' 220).

פְּסָחִים וּזְבָחִים נֹאכַל שָׁם ראו משנת פסחים י, ו, מהדורת אלבק עמ' 179 ("מן הזבחים ומן הפסחים"); פסחים קטז ע"ב; ברכת "אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ", הגדה של פסח, בנוסח הנאמר במוצאי שבת. ועיינו עוד מיכאל אביעוז, "'מן הפסחים ומן הזבחים' במוצאי שבת – מנהג טעות?", דף שבועי, אוניברסיטת בר-אילן, גיליון 804, פסח תשס"ט.

פְּעֻלָּתְךָ וְרַעְיָתֶךָ הוֹשַׁע נָא – נוסח זה מופיע בפיוט להושענא רבה "אֵ-ל נָּא תָּעִינוּ כְּשֶֹה אוֹבֵד": "... אֵ-ל נָא צֹאנְךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ / פְּעֻלָּתְךָ וְרַעְיָתֶךָ / הוֹשַׁע נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא" (ראו בין היתר מחזור סוכות, שם, עמ' 191).

פִּפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל תְּקַבֵּל – לשון זו מופיעה בין היתר בחזרת הש"ץ של תפילת העמידה במוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, בבקשה "אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֱיֵה עִם-פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל" (ראו בין היתר מחזור לימים הנוראים, מהדורת דניאל גולדשמידט, ראש השנה, ירושלים ה'תש"ל, מבוא, עמ' מד; עמ' 230–232). יצוין כי המילה "פִּיפִיּוֹת" נכתבת במקורות גם בצורה "פִּפִיּוֹת", ובה עשינו שימוש כדי ליצור התאמה  לתבנית החיצונית.

פְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִיַּד בְּנֵי נֵכָר – על פי הנאמר בכתובים אחדים בספר תהילים: "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר" (תהילים קמד, ז) ו"פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (שם שם, יא). וכן "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה" (שם שם, י). משמעות המילה "פְּצֵנִי" היא "הוֹצִיאֵנִי" ו"הַצִּילֵנִי" (רש"י, תהילים קמז, ד).

פָּקְדֵנוּ בִּפְקוּדַת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים – הנוסח "וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים" מופיע בקטע התפילה "אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ", הנאמר בתפילות שונות, ובכלל זה בברכת זיכרונות שבמוסף ראש השנה (מחזור ראש השנה, שם, עמ' 152) וב"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ".

פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה טוֹבָה – בקשה זו מעוררת הד מובהק לקטע התפילה הנאמר בימים הנוראים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה טוֹבָה" (נוסח עדות המזרח), וכן "... בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה" (נוסח אשכנז וספרד) ו"בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה".

פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ תִּמְחַל – הביטוי "חַטֹּאתֵינוּ הוּא יִמְחֹל" מופיע בפיוט "הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל", וב"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" מופיע הנוסח "מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ".

פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ הנוסח "וּפִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ" מופיע בקטע התפילה "וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד ה' לְעַמֶּךָ", הנאמר בתפילת העמידה לערבית, שחרית ומנחה של ראש השנה ויום הכיפורים

05.09.2019

1. תשנ"פ - תהא שנת פלאות (שוליית הנפח)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יו"ר 'התעוררות', עופר ברקוביץ' צילום: שרון גבאי

מחלקה בשב"ס עוזבת את ירושלים? "מנוגד להחלטת ממשלה"

קרא עוד