הלכות ראש השנה תשפ"א

הרב מאיר נהוראי מסכם את הלכות ראש השנה תשפ"א שבפתחנו, כיצד יש לנהוג כאשר החג הראשון בשבת והשני מתחיל בצאת השבת. וכמובן כיצד יש לנהוג בראש השנה בצל הקורונה

חדשות כיפה הרב מאיר נהוראי 18/09/20 10:37 כט באלול התשפ

הלכות ראש השנה תשפ"א
ראש השנה, צילום: shutterstock

ראש השנה תשפ"א

הדלקת נרות – 18:20

מומלץ להדליק בערב החג הראשון (יום שישי) 'נר נשמה גדול', כדי שיישאר דלוק עד זמן הדלקת הנרות של ערב החג השני.נבערב שבת, ערב חג ראשון, מברכות הנשים לפני הדלקת נרות: 'להדליק נר של שבת ושל יום טוב' וגם ברכת 'שהחיינו'. גם הנוהגות להדליק נרות חג לאחר התפילה תדלקנה נרות לפני כניסת השבת.

מנחה – 18:35   מזמור שיר    ברכו משעה 19:00   תפילת מעריב 
מזמור שיר ליום השבת, לפני תפילת עמידה (ושמרו בני ישראל , תקעו)  במהלך התפילה אומרים "זכרון תרועה"  החל מתפילה זו יש להקפיד להוסיף בתפילת העמידה את ההוספות השונות: "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב", "בספר חיים", "המלך הקדוש". וכן את התוספות המקובלות בקדיש. 

קידוש 

קדוש של יום טוב מזכירים של שבת : בורא פרי הגפן, קדוש של ראש השנה, אשר בחר בנו, מקדש ישראל השבת ויום הזיכרון. בעל הבית מקדש ומברך "שהחיינו". נוהגים לאכול תפוח בדבש, יש לברך על התפוח "בורא פרי העץ" אפילו שהתפוח נאכל במסגרת הסעודה. לאחר הטעימה יאמר "יהי רצון שתחדש שנה טובה ומתוקה". מאכלים מיוחדים לסימנים: תמרים - ייתמו שונאינו, רימון - שירבו זכויותיו כרימון, סלק - יסתלקו אויבנו. דגים - נפרה ונרבה כדגים. (מי שאוכל פרות משבעת המינים עדיף שיברך קדם על פרי משבעת המינים ואח"כ על התפוח) תפילת שחרית ברחבת בית הכנסת ובשכונות אין תקיעות בשופר

סעודות החג הראשון (שבת)

  • הצעה לתכנון הסעודות בשבת  

השנה היום הראשון הוא שבת.  התפילה תסתיים בכל המקומות מוקדם עד 10:00.  היום הראשון של ראש השנה זו השבת הראשונה של השנה. יש מצווה בשבת לאכול  שלוש סעודות. קיימת אפשרות להדר במצוות סעודה שלישית דווקא בגלל שאנו מסיימים מוקדם. לאחר התפילה, נעשה קדוש וארוחת בקר חלבית קלה עם לחם משנה.   לאחר מכן הפסקה ובצהרים בערך משעה 13:00 ואילך סעודת חג, שהיא תהיה   מוגדרת כסעודה שלישית. כך יהיה הפרש זמן בין הסעודות עצמם, וכן לפני סעודת הלילה של היום השני. כאמור, סעודה שלישית יכולה להיעשות גם לפני תפילת מנחה במיוחד השנה שאנחנו מתפללים בחוץ וחם ולא ניתן להתפלל מנחה גדולה.   כמובן תמיד קיימת האפשרות לעשות סעודה שלישית אחרי הצהרים אבל נראה לי כאפשרות פחות טובה. 

  • הכנה ליום שני של ר"ה 

אסור להכין מיום ראשון של ר"ה למשנהו. השנה זה חמור בהרבה שכן היום הראשון הוא שבת ואסור הכנה משבת ליום טוב. מהי הכנה? כל דבר שאדם עושה ואינו  צריך לאותו היום אפילו טורח מועט.

דוגמאות: 

  • אסור להניח על הפלטה או על הגז תבשילים ביום הראשון לצורך היום השני.
  • אין לשטוף כלים לצורך סעודת ליל חג השני. מי שנוהג  מדי שבת, לשטוף את הכלים בצהרים מחשש  לכלוך וריח  רשאי  לשטוף גם ביום הראשון של ר"ה. הטעם לכך, שאינו מכין ליום הבא אלא שהניקיון מיועד ליום עצמו. 
  •  אין לערוך שולחן או לחתוך ירקות לסלטים לסעודת הערב.
  • מותר להוציא חלות או תבשילים קפואים מהפריזר בצהרים גם שכוונתנו, שיהיו מופשרות לארוחת ערב של היום השני. פעולה זו הלכתית אינה נחשבת הכנה. 

תפילת מנחה   

קוראים בתורה שכן זו שבת. אין אומרים וצדקתך , אבינו מלכנו. לא אומרים תשליך בשבת . 

הדלקת נרות ביום השני,רק אחרי צאת השבת (19:18) 

להגיד קודם "המבדיל בין קודש לקודש". בליל החג השני (מוצ"ש) אין להדביק את הנרות לפמוטים. ניתן כמובן להשתמש בנרונים או להכין נרות כבר מערב החג. בליל החג השני אין לכבות את הגפרור בו הדליקו נרות, אלא להניחו בכלי עד שיכבה מעצמו. 

תפילת ערבית [ כדאי 10 דק' לאחר צאת שבת שגם נשים תוכלנה להתפלל] 

מבדילים גם בתפילת ערבית של ליל חג באמירת 'ותודיענו'. מי ששכח להבדיל בתפילה, אינו חוזר להתפלל, מכיוון שיבדיל על הכוס בתחילת הסעודה.

קידוש ביום השני 

הקידוש בליל החג השני כולל גם את ברכת ההבדלה ('המבדיל בין קודש לקודש'). כדאי לומר את הקידוש מתוך מחזור התפילה כדי שלא נדלג על אף ברכה (סדר הברכות יקנה"ז: יין [גפן], קידוש, נר, הבדלה, זמן [שהחיינו]).   גם בקידוש בליל החג השני יש לברך "שהחיינו", ונהגו להניח על שולחן פרי חדש או ללבוש בגד חדש (מכיוון שיש הסוברים שאין לברך ביום השני וכך ודאי אפשר לברך). גם מי שאין לו פרי או בגד חדש יברך "שהחיינו" . 

תפילת שחרית ותקיעות בשופר כמפורסם
תשליך  - לאחר מנחה בבתים .  

דגשים ליום טוב דהיינו ליום השני של ראש השנה 

  • בישול בגז
  1. התירה התורה להכין ולבשל ביום טוב לצורך סעודת החג, לכן במהלך החג מותר לבשל לצורך החג בלבד. את הגז יש להדליק מנר שהודלק בערב חג ('נר נשמה').
  2. במהלך הבישול ניתן להגביר או להנמיך את השלהבת לצורך התבשיל (שיתבשל יותר או שלא יישרף. 
  3. בגמר הבישול אין לכבות את האש ע"י סיבוב כפתור הגז, מכיוון שכיבוי האש לא נעשה לצורך 'אוכל נפש'. ניתן לכבות את האש  באמצעות חגז או גרמא: משום שגרם כיבוי – מותר. נציע שתי אפשרויות כיצד לכבות את האש בדרך היתר:
  4. להרתיח מים בפינג'אן לצורך הכנת קפה, תה או בישול ביצים. כאשר המים ירתחו ויעלו על גדותיהם הם יכבו את האש, ואז ניתן לסגור את כפתור הגז. אין להרתיח מים לצורך כיבוי בלבד.
  5. ניתן לסגור את הברז של בלון הגז מחוץ לבית (לאחר כמה שניות האש תכבה). לא לשכוח לסגור את כפתור הגז בבית לאחר כיבוי האש (שו"ת שיח נחום, סימן כז).
  • שינוי בשעון שבת 

יתכן מאד שבמהלך ראש השנה,  נדרש לשינויים בשעון שבת.  אתן סקירה קצרה של הלכות אלו. באופן כללי היו פוסקים שאסרו כל שינוי בשעון שבת, אולם הגרש"ז אויערבך התיר במקרים מסוימים כפי שנפרט בהמשך. בכל אופן ראוי שהכל יהיה מוכן, ולא נידרש לשינויים אולם אם בכל זאת יש צורך בכך יש לנהוג כדלקמן.

  1. אם שכח לסדר שעון שבת לא ניתן להעביר למצב של שעון שבת במהלך יום טוב  או שבת . במקרים של צורך גדול (חולה, קור וכו') יהיה מותר להעביר מצב  על ידי גוי. 
  2. מותר להמשיך מצב קיים. דהיינו להאריך את זמן הדלקת האור בשעה שהוא דולק. לדוגמא:  אם כיבוי האור אמור להיות 24:00 מותר להאריך את זמן ההדלקה לשעה 02:00 . בשלב שהאור כבוי מותר לדחות את ההדלקה כך שהאור יהיה כבוי לזמן ארוך יותר. לדוגמא: אור שהיה אמור להידלק בשעה 10:00 ניתן לגרום שיידלק מאוחר יותר  בשעה 11:00. 
  3. גרם הבערה אסור ולכן, אסור להקדים את זמן ההדלקה לדוגמא:  אם השעון אמור להדליק את האור בשעה 10:00 בבקר אסור להקדים ולגרום שיידלק בשעה 9:00 . 
  4. אם בלילה בשעה שהאור דולק מעונין להקדים את זמן ההדלקה כמתואר בסעיף 3 מותר. דוגמא: החשמל דולק עד 24:00 ויחזור ויידלק בשעה 11:00 בבקר. אם בשעה 22:00 בשעה שעדיין החשמל דולק, מבקש להקדים את ההדלקה למחרת לשעה 10:00 מותר. הסיבה לכך, שאין כאן גרם הבערה שהרי בשעה שמקדים את השעון, האור עוד דולק ולאחר מכן ייכבה ורק לאחר הכיבוי יתחדש האור. 
  5. גרם כיבוי אסור – דהיינו אסור לגרום לכך שהאור ייכבה מוקדם יותר. דוגמא: אם האור דולק עד 2:00 ומעונין בשעה שדולק להקדים לשעה 24:00 . 
  6. בשעת הדחק כגון חולה שלא יכול לישון מותר לנהוג כמתואר בסעיף 5. 
  7. מותר למנוע הדלקה עתידית על ידי הזזת הזיזים כך שהשעון לא יידלק. לדוגמא: האור אמור להידלק בשעה 10:00 יכול למנוע את ההדלקה בכך שיזיז את הזיזים.  
  8. כל האמור לעיל נכון גם ביום טוב. אולם המקרים שכתובים בסעיף 3 ו- 5 ניתן להקל ביום טוב יותר משבת דהיינו, בשעת צורך של שמחת יום טוב ולאו דווקא רק לחולה.

הרב מאיר נהוראי, הוא רב המושב משואות יצחק ויו"ר ארגון רבני ורבניות בית הלל

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן