הדף החסר

שוב, כמו בכל שנה, אני מוצא את עצמי מתעכב מול המדף. התפילה מתחילה עוד רגע, וכל שאר המשפחה כבר שם, כל אחד עם המחזור שהוא בחר לעצמו. ואני? אני מתלבט בין שני מחזורים

חדשות כיפה חיים אקשטיין 23/09/14 17:42 כח באלול התשעד

הדף החסר
Shutterstock, צילום: Shutterstock

שוב, כמו בכל שנה, אני מוצא את עצמי מתעכב מול המדף. התפילה מתחילה עוד רגע, וכל שאר המשפחה כבר שם, כל אחד עם המחזור שהוא בחר לעצמו. אני, שלא דאגתי מראש לספר שהולך להיות צמוד אלי במשך יומיים, נשארתי עם אפשרות בחירה מוגבלת. זה לא שנשארו לי מחזורים, עם זה הייתי יכול להסתדר. זה גם לא שנשאר לי רק מחזור אחד - אדרבה, הייתי שמח אילו זה היה המצב. אבל כשיש לך שני מחזורים ואתה צריך לבחור ביניהם, ההתלבטות יכולה להימשך עד שכל התפילה תסתיים.

למראית עין, אין הבדל משמעותי בין שני המחזורים האלה; אבל אני מכיר את שניהם לא מהיום, ויודע שבשניהם חסר דף. שניהם יעמידו אותי במצב מביך בתפילת מוסף, באמצע תפילת העמידה, כשאין לי מושג מה אני אמור להגיד עכשיו. הם ידעו איפה ליפול, הדפים האלה. לא בפסוקי דזמרה או בקריאת שמע שזוכרים בעל פה, לא בברכת קדושת השם המורחבת שאחרי שתיים-שלוש תפילות כבר שורקים אותה מחדש, לא בפיוטים שאפשר לזכור במעומעם משנים קודמות, אלא בדיוק באמצע מוסף. במחזור אחד חסר הדף של מלכויות, ובשני הדף של זכרונות. לך תשחזר עכשיו טקסט שאמרת בפעם האחרונה לפני שנה, בלי מנגינה, חרוזים, אקרוסטיכון או כל אמצעי אחר שמקשר בין שורה אחת לבאה אחריה.

כשחושבים על זה, המחזור שיש בו רק זיכרונות, ללא מלכויות, כבר די מרופט. הוא ישן, דפיו מצהיבים, כתוב בגופן שאיבד את הפופולאריות שלו לפני מאה שנה, גדוש בתחינות ופיוטים שנמצאים בו רק בשביל הפרוטוקול. בין כל התפילות שיצאו משימוש, מוקדש בו גם מקום נרחב לדמיון מודרך, או אולי הנחיות פסיכולוגיות: כאן תבכה, כאן תפחד, כאן תדמיין שאתה נשרף על קידוש השם, כאן תצייר לעצמך בראש עשרות מלאכים שחורים שרוצים לעשות לך את המוות, כאן תכרע בלב נשבר. ברכת זכרונות כתובה בו בכתב גדול, כאילו מי שהדפיס אותו ידע שהוא יתמודד מול מחזור אחר, והבליט את יתרונו המרכזי כדי לשווק אותו. המחזור זועק: אתה זוכר מעשה עולם, אין נסתר מנגד עיניך, חוק זיכרון להיפקד כל רוח ונפש. איזו לחרב ואיזו לשלום, מי לא נפקד כהיום הזה. הוא גם מבשר טובות: וגם את נח באהבה זכרת, זכרתי לך חסד נעורייך, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו, פקודת ישועה ורחמים, ועקדת יצחק ברחמים תזכור. אבל דברי הנחמה האלה מצליחים רק להביא לשיווי משקל בין כפות המאזניים. אולי אפילו מטות את הכף החיובית כלפי מעלה, אבל זה לא הופך את מראה המאזניים למאיים פחות. אין לי בעיה להיות מאויים, זה אפילו עושה לי טוב לפעמים, מאפס אותי, מעמיד אותי במקום. אבל זה נראה קצת ארכאי, מי משתמש היום במאזניים כאלה, מכניות? אין איזה מחשב שיעשה את העבודה?

המחזור שיש בו רק מלכויות די חדש. “חדש" זה כמובן עניין יחסי; הוא הודפס כמה שנים טובות אחרי המחזור השני, אבל מה שבפנים עתיק יומין. הוא נוצץ, מהודר, אולי אפילו יוקרתי, בטח הוא גם בא באריזה מכובדת שהלכה לנו לאיבוד. יחסי הכוחות על המדף שלו ברורים, אפשר לדמיין את כל שאר הסידורים והמחזורים מתכופפים בפניו, מצחצחים לו את הכריכה. הדפים ברורים מאוד, שחור על גבי לבן, מה שמשווה למילים אופי מוחלט, יציב, אינסופי, נצחי. בברכת מלכויות, המדפיס נקט באותו תכסיס שיווקי של קודמו, ונדמה כאילו הוא עבר עם משחת נעליים על כל אות כדי להבריק אותה, שתהיה שחורה משחור. הוא אלוקינו, אין עוד, ימלוך לעולם ועד, מלך הכבוד, ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה. אני מתבונן שוב ושוב במחזור ותוהה לעצמי - מי אני, עפר ואפר, שאדפדף במלך המחזורים? האם אצליח לשמור על תקינותו? אני גם לא בטוח שאני מתחבר אליו; נעים לקרוא בו, הוא מקרין אור, שלמות ועוצמה, ובכל זאת הוא נראה גם קצת קר, מנוכר, פחות מדבר אלי.

הזמן רץ, ואני חייב לבחור כבר בין המלך לשופט. שניהם מושכים אותי ומרתיעים אותי, אל שניהם אני מתקרב ופתאום מתרחק. האחד מלא הוד והדר אבל אולי רם ונישא מדי בשבילי, השני מחזיר למוטב ומבשר טובות, אבל קצת מפחיד. אולי הגיע הזמן לקנות מחזור חדש וזהו?

אני לוקח את המחזור עם ברכת מלכויות, ואז מחזיר אותו ולוקח את עמיתו עם ברכת הזיכרונות, וכשאני מחזיר גם אותו - אני נתקל בדף שנשר ממחזור אחר. שופרות. מעניין מי לקח את המחזור הזה, והאם הוא שם לב שחסר בו דף במקום קריטי. המחזור שממנו נפל הדף כנראה מוארך יותר משני אלה שמולי, הדף נראה גבוה ורחב. כל ברכת שופרות נכנסת בו, מהלך ארוך שמתחיל בהר סיני ומסתיים בהר הקודש בירושלים. ואולי שם, על עולותינו ועל זבחי שלמינו, אפשר למצוא גם את המחזור שחסר לי.

אני הולך לבית הכנסת עם שני מחזורים ודף בודד. עומד בתפילה עם לב מתלבט וקרוע, אל מול קול שופר פשוט ושלם.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן