כאיש "אחד"- אבל בלב אחד

הרב דניאל רבקין, מנכ"ל הגרעין התורני הדר חיפה, נזכר בסדרי פסח מצומצמים שנאלצו היהודים לעשות במדינות חבר העמים במשטר הקומוניסטי ומזמין את עם ישראל להתחבר לתחושת אחדות הגורל שיש כשנכפה עלינו ליל סדר מצומצם

חדשות כיפה הרב דניאל רבקין 06/04/20 11:59 יב בניסן התשפ

כאיש "אחד"- אבל בלב אחד
פסח, צילום: shutterstock

ללא ספק הפסח הזה הולך להיות שונה מכל פסח שמוכר לנו בעשרות השנים האחרונות. וזה לא שהעם שלנו לא חוה אירועים קשים במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו, אירועים היסטוריים קשים, מורכבים ומאתגרים היו לנו כבר לרוב, ועם כל זאת עדיין השנה זה הולך להיות שונה.

בתור אדם שלא נולד בארץ אני מכיר מקרוב את הסיפור של מיליוני יהודים מחבר העמים שלא הכירו ולא חגגו כלל במשך שנים  ארוכות את חג הפסח. אני זוכר היטב איך בשנים הראשונות שלנו בארץ דובר על כך שהעלייה הגדולה מחבר העמים היא ה"יציאת מצרים" של הדור שלנו, והאמת כך אכן חשנו ביציאתנו מהשעבוד הקומוניסטי. בשנתיים הראשונות שלנו בארץ אבא שלי העביר סדרי פסח של 500 עד 700 איש בנצרת עלית של אז ובבת ים. זה היה מטורף להגיע מאוקרינה בה מי שחגג את חג הפסח, ואנחנו זכינו להיות מהמעטים הללו, היה רגיל ל"סדר פסח" מאד מצומצם כי זה מה שיכל להתאפשר בתנאים שהיו לנו שם ופתאום הכל השתנה ואתה חוגג עם מאות אנשים ביחד, את גאולתו של עם ישראל אז וכיום. 

עברו 30 שנה מאז עלינו ארצה, בינתיים זכינו לקיים 10 שנים ברציפות לילי סדר בשכונת הדר בחיפה, בה הקמנו את הגרעין התורני בשנת תשס"ט- 2009. אמנם לא קיימנו לילי סדר המוניים של מאות אנשים כמו שחווינו בשנים הראשונות שלנו בארץ אך זאת מכיוון שבחרנו בקונספט של כמה מוקדים משפחתיים של עשרות אנשים בכדי להפוך את הסדר למשהו יותר משפחתי, אמנם רחב אך עדיין משפחתי. אולי מכוון קצת "למקור" לפסח שהיה בירושלים בזמן בית המקדש שהיו מתאספים בחבורות חבורות. בסדרים הללו נכחו אנשים שרובם חגגו את ליל הסדר כהלכתו בפעם הראשונה בחייהם, רבים מהם חיו בארץ לבד והחבורה שהייתה חוגגת אצלנו יחד את ליל הסדר הייתה כנראה התחליף הכי טוב וקרוב לחיק המשפחתי שיכל להיות להם.

אני חושב על אותם אנשים כיום ומבין שלהם כמו לכולנו יהיה השנה  ליל הסדר שונה מאד ממה שהכרנו עד היום, והאמת שלהם הוא לא יהיה רק די בודד אלא ממש בודד, כי רבים מהם יעשו אותו ממש אבל ממש לבד. אני מוכרח לציין שהמציאות הזאת הולידה גם דברים טובים כמו למשל כמות עצומה של שיעורי הכנה לליל הסדר שאנחנו ועוד הרבה מאד ארגונים, רבנים וקהילות ארגנו על מנת שאנשים שמעולם לא ערכו את הסדר ילמדו ויהיו מוכנים "למשימה" זו.
אך אולי את הנחמה הגדולה יותר אני מוצא בכך שבמציאות הזאת כולנו שווים, כולנו באותה סירה גם ראשי ממשלות בעולם ואפילו שרי הבריאות נכנסו לבידוד או חלו בקורונה, בפני המחלה הזאת כולנו שווים. ואמנם השוויון הזה לא מייצר אחדות פיסית אלא להיפך, אך מבחינה נפשית ורגשית ההתמודדות המשותפת שלנו כ"עם ישראל " עם מגפת הקורונה כן מייצרת את תחושת האחדות בלב. 

אז נכון שרבים מאתנו יחגגו את פסח תש"פ במעגלים משפחתיים מצומצמים מאד וחלקנו יהיו ממש לבד, אך אני מזמין את כולנו להתחבר לתחושת אחדות הגורל שיש לנו , אולי כאיש "אחד" בלבד - אבל "בלב אחד" , ומאמין שהמציאות תוליד ותצמיח אותנו לעידן חדש פוסט קורונה.
 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן