לקראת חג הפסח, מאז כינון בתי הדין הרבניים בישראל לפני מאה שנים ועד היום מתדיינים הורים גרושים בשאלה היכן ישהו הילדים בליל הסדר: עם האב ומשפחתו או עם האם ומשפחתה. השנה החליטו חברי בית הדין הרבני הגדול לערעורים, בעקבות ערעור בניתן, לפרסם פסק דין ארוך, מבוסס ומנומק שיהווה מורה נבוכים לבתי הדין בעתיד.
במקרה המסוים בית הדין הרבני האזורי פסק כי מצוות "והגדת לבנך" חלה על האב וכמו כן גם חובת האב לחנך את בנו ועל כן הילד הנתון במשמורת האם ייסב בליל הסדר עם אביו ומשפחתו הגרעינית. אמו ערערה לבית הדין הרבני הגדול.
הדיינים, הרב שלמה שפירא והרב אליעזר איגרא, כתבו פסק דין המהווה קונטרס – חוברת של עשרות עמודים עם מאות מקורות ובה סקרו את ההיסטוריה ההלכתית של הנושא. החל מהתורה והשולחן ערוך דרך הפוסקים הראשונים והאחרונים וכלה בפסקי דין של בתי הדין הרבניים במאה השנים האחרונות.
בסוגיה המרכזית הדיינים ניסו למצוא את נקודת האיזון בין החובה ההלכתית של "והגדת לבנך" וחובת החינוך החלה על האב, לבין טובת הילד המעוגנת גם היא בהלכה. כמו כן ניסו הרבנים לאתר את נקודת האיזון במקרה של ניגוד אינטרסים.
לאחר ה"שקלא וטריא" הם עברו מן הכלל את הפרט וכתבו: "אין ספק שגירושין בין בני זוג במקום שיש ילדים, הופכים את הילדים ל'יתומים בחיי הוריהם' עם התפרקות התא המשפחתי הגרעיני. ילדים אלו זקוקים לתמיכה ולקשר חזק יותר עם משפחות המוצא של הוריהם.
הקשר עם הסבים והסבתות מתקיים בעיקר בשבתות וימים טובים ושהות עם המשפחה המורחבת. קשר זה צריך להיות קבוע ויציב, כשהילד יודע עם איזו משפחה ישהה בחג ובמועד הקרובים וכן בחגים והמועדים העתידים לבוא. מאבקים על הסדרי שהות משתנים יגרמו בוודאי לערעור מצבו הנפשי של הילד ועל ההורים ועל המשפחות, וכן על בית הדין שהוא 'אביהם של קטינים', לדאוג ליצירת מעטפת קבועה ותומכת".
"בנידון דידן", כתבו הדיינים, "שמנהגם של ההורים היה להתארח אצל הסבים והסבתות לסירוגין אין סיבה לשינוי, ואדרבא יש חובה שההסדר ימשיך ללא מריבות וללא שינויים כדי להבטיח את ביטחונם הנפשי.
משכך אלה הם הסדרי השהות הרואים את טובתם הגשמית והרוחנית של הילדים וכמו שנהגו לפני הגירושין כך ראוי שינהגו גם מכאן ולהבא. ומעתה אף אם האב טוען שהוא רוצה לקיים את הכתוב "והגדת לבנך" דבר זה לא יוכל להתקיים במקום שבו תהיה פגיעה מהותית בצרכיו של הבן. לפיכך יש לדחות את תביעת האב ולקבל את ערעור האם, ולקבוע שהילדים ישהו בליל הסדר עם ההורים לסירוגין. בשנה אחת ישהו עם האב או בבית הוריו או בביתו ובשנה לאחריה עם האם בבית הוריה או במקום אחר שתחפוץ".