כיצד ננהג בערב פסח שחל בשבת?

לקט דיני פסח שחל בשבת, וכן הבטים חינוכיים ורעיוניים לקראת החג.

חדשות כיפה הרב דוד סתיו 17/01/03 00:00 יד בשבט התשסג



אכילת חמץ:
גם אחרי ששרפנו את החמץ ביום שישי, מותר לאכול חמץ ואין לחשוש שנלמד מכאן לשנים הבאות. חשוב ליחד מקום לחמץ ולאכילתו כדי שלא יתפזר ברחבי הבית. נכון שלא לאכול ליד שטיח או על שולחן שיש בו חריצים.
סעודות השבת:
מחד, אנו מצווים לאכול את שלש סעודות השבת. מאידך, אסור לנו לאכול מצה בערב פסח. השבת המיוחדת יוצרת מפגש בין חמץ ומצה ועלינו ללמוד להפריד בניהם. עלינו למצוא דרך על מה לברך את ברכת "המוציא"? קיימים מספר פתרונות אפשריים:
1. מצה עשירה: אומנם האשכנזים אינם אוכלים אותה בפסח אבל היא אינה חמץ. לכן מותר לאוכלה בשבת, לקבוע עליה סעודה ולברך עליה "המוציא". אלא שיש לעשות כן בכלים חד פעמיים. לספרדים מותר לאכול מצה עשירה גם בפסח ולכן יוכלו לאכול הסעודות הללו בכלי פסח.
2. מצה מבושלת או מטוגנת: לספרדים מותר לאכול בערב פסח מצה מבושלת או מטוגנת. לכן יוכלו לברך על מצה זו ברכת "המוציא". האשכנזים מחמירים שלא לאכול מצה מטוגנת או מבושלת בערב פסח.
3. אכילת חמץ בתחילת הסעודה: ניתן לאכול חמץ שאינו מתפורר כמו פיתות וכד'. לאחר ברכת "המוציא" והדחת הפה והידיים, ניתן לעבור לשולחן ובו כלי פסח ומאכלים כשרים לפסח. מובן, שיש להצניע את המפה עליה אכלו חמץ ואת גביע הקידוש במקום המיועד לכלי חמץ. הנוהגים בדרך זו, צריכים לחזור ולברך ברכת המזון במקום בו אכלו את הלחם. ניתן להמשיך את הסעודה באותו מקום, באוכל כשר לפסח שהועבר לכלים חד פעמיים.
הרוצים באכילת חמץ, יצטרכו להקדים את תפילתם בשבת כדי שיסיימו את אכילת החמץ עד סוף השעה הרביעית.
סעודה שלישית:
כאמור לעיל, אסור לאכול מצה בערב פסח. כמו כן, אין לאכול חמץ אחר שעה רביעית. כיצד ננהג?
האשכנזים יוכלו לחלק את סעודת השבת לשניים. מיד לאחר התפילה יקדשו ויאכלו ארוחה קלה, יברכו ברכת המזון, יעשו הפסקה קלה של כמחצית השעה ומיד לאחריה יטלו ידיים ויסעדו סעודה שלישית.
אומנם, הספרדים שלא אוכלים סעודה שלישית לפני חצות היום, יסמכו על הדעה שאפשר לצאת ידי חובת סעודה שלישית בבשר דגים ופירות.


ערב פסח שחל בשבת - היבטים חינוכיים ורעיוניים
ערב פסח שחל בשבת מפגיש אותנו עם תופעות מעניינות וייחודיות: אף ששרפנו את החמץ ביום שישי, אנו ממשיכים לאוכלו בשבת. יש, שבמהלך השבת יאכלו "מצות עשירות", יש שישכימו להתפלל כך שיאכלו לסיים את אכילת החמץ לפני השעה 09:00 בבוקר. בשנים רגילות מזדרזים להכין את השולחן מבעוד יום. השנה נאלץ לאחר את הכנת השולחן עד לאחר צאת השבת. בכך, תתאחר התחלת הסדר באורח משמעותי.
מאידך, נוכל לנוח בשבת כך שבמוצאי שבת נהיה מלאי כוח. קדושת השבת תשבית את בולמוס העשיה של "החרוצים" שבנינו. אולם, להבחנות אלה משמעויות רוחניות רבות: בשנה רגילה אנו מבערים את החמץ בשריפה. בפסח שחל בשבת אנו מבערים את החמץ באכילה. שתי דרכים יש לו לאדם בבואו להתמודד ברוע, במידות הרעות שהחמץ מסמל אותן. האחת היא שריפה. מאבק חסק פשרות שסופו בכיליון ושריפה. לעומת זאת, השבת מסמלת את הקדושה. היא מאפשרת להתמודד עם הרוע על ידי אכילה היינו: על ידי עיכול ועידון. ביעור החמץ נעשה דרך סעודת השבת. העלאת הרע ועידונו מביאים לידי ביטוי דרך אחרת להתמודדות עם סוגיית הרע.

מימד נוסף קשור בקורבנות היום. הלכה פסוקה היא שקורבנות ציבור קרבים בשבת מה שאין כן ביחס לקורבנות יחיד שאינם קרבים בשבת. חכמים התלבטו בשאלת הקרבת קורבן הפסח בשבת. שורש ההתלבטות ברור: קורבן הפסח אינו קורבן ציבור!
נראה שהכרעת חכמים מביאה לידי ביטוי את ערכה של המשפחה. קורבן הפסח נאכל בחבורה : "איש איש שה לבית". הקורבן מבטא את התא הראשוני, את התא המשפחתי. ממנו מתגבשת האומה. הקרבת קורבן הפסח בשבת מדגישה את ערכה של המשפחה ומקומה היחודי בבנין האומה.