שבת זכור
המוקד של שבת זכור היא קריאת המפטיר - "זכור את אשר עשה לך עמלק". קריאה זו היא חובה מהתורה. חכמים סמכו את קריאת זכור לקריאת המגילה שיש בה מחיית עמלק. הואיל וקריאה זו מהתורה מדקדקים בקריאתה בטעמים ובדקדוק לשוני. הקורא מכוון להוציא את כולם ידי חובה מצות 'זכירת עמלק'.
לפי רוב הפוסקים נשים חייבות לשמוע פרשת זכור. לכן תהיה קריאה מיוחדת ונוספת לנשים.
חייל שלא שמע קריאת פרשת זכור בשבת יכוון לצאת ידי חובה בקריאת התורה של פורים – "ויבוא עמלק". מי שלא שמע גם בפורים יצא ידי חובה כאשר יקראו בסוף השנה את פרשת כי תצא. (פרשת עמלק חותמת את פרשת כי תצא).
מותר להתאמן ולקרוא ממגילה כשרה במהלך השבת. למרות, שאין קוראים מגילה בשבת כאשר ט"ו באדר הוא פורים, המגילה אינה נחשבת מוקצה והלימוד אינו נחשב כהכנה אסורה מקדש לחול (שו"ע או"ח שח,ד)
זכר למחצית השקל
מנהג ישראל לתת כסף "זכר למחצית השקל" למנהג אשכנז נותנים מחצית מן המטבע הנהוג באותו מקום ובאותו זמן דהיינו שלש מחציות של חצי שקל . מנהג ספרד מדובר בערך של 10 ג' כסף (30 ₪ לערך). המנהג לתת עבור כל אדם מעל גיל מצוות ויש הנוהגים לתת עבור כל נפשות הבית.
פורים במוצאי שבת (רקע)
בספרות ההלכתית מובא, שכאשר פורים חל במוצאי שבת, נהגו להביא את המגילה בערב שבת לבית הכנסת, ובצאת השבת היו מתפללים ערבית ואומרים ברכת מאורי האש ולאחריה היו קוראים את המגילה. לאחר סיום הקריאה היו עושים הבדלה (מלבד בורא מאורי האש). והיו קהילות שהיו עושים את ההבדלה כולה לפני קריאת המגילה.
הואיל ואסור להכין בשבת לצורך מוצ"ש לכן נכון לאחר את התפילה על מנת, שתהיה אפשרות להתכונן עם צאת השבת ולהביא את המגילה, להתחפש ולעשות את כל הנדרש. במוצ"ש זה אנו מקדימים את ההבדלה לתפילת ערבית להלן סדר הפעולות:
- מיד עם צאת השבת, נשארים בבית ועושים הבדלה רגילה לכל אנשי הבית. מי שעושה את ההבדלה ומדליק את הנר שיאמר לפני כן: 'ברוך המבדיל בין קדש לחול.'
- לאחר ההבדלה מתארגנים להליכה לבית הכנסת. הבאת מגילות, תחפושות וכו'.
הבסיס לדחיית תפילת ערבית ואף להקדמתה של ההבדלה הוא למנוע חילול שבת והכנה מקודש לחול ומצד שני להימנע מלשכוח לעשות את ההבדלה לאחר קריאת מגילה. הלכתית, מותר לעשות הבדלה לפני תפילת ערבית. גם לאחר שעורכים הבדלה על הכוס לפני תפילת ערבית מזכירים בתפילה 'אתה חוננתנו'. חז"ל תקנו הבדלה בתפילה (אתה חוננתנו) והבדלה על הכוס ואין הסדר בניהן מעכב.
הלכות קריאת מגילה
מי יכול לקרוא מגילה ולהוציא ידי חובה
רק אדם שחייב בקריאת המגילה יכול להוציא אחרים ידי חובת מקרא מגילה. לכן למעשה מי שחייב במגילה בט"ו (בן כרך) אינו מוציא ידי חובה פרוז בי"ד וכן להיפך. יש להימנע מלקרוא מגילה במיקרופון ורק בשעת הדחק התירו. בשעת הקריאה פושטים את המגילה כאגרת ויש שנוהגים רק בקריאה ציבורית של גברים או נשים ולא ביחידות.
חיוב נשים בקריאת מגילה
נשים חייבות בקריאת מגילה. אם "בעל הקורא" קורא לנשים והוא כבר יצא ידי חובה עדיף שאחת מהנשים תברכנה. ואם עדיין לא יצא, הוא יברך את הברכות.
כמובן בקריאת מגילה שנשים קוראות הן אלו שמברכות. למנהג עדות המזרח, הגר"א – "על מקרא מגילה" מנהג אשכנז – "לשמוע מגילה".
ברכות המגילה
בלילה:
לפני קריאת מגילה - "על מקרא מגילה", " שעשה ניסים" " שהחיינו"
ברכה אחרונה: "הרב את ריבנו" (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)
ביום:
ברכה ראשונה: מברכים את אותן ברכות .
לגבי ברכת שהחיינו ביום נחלקו: שולחן ערוך – לא מברכים רמ"א: מברכים. (שו"ע תרצב,א)
נוסח הברכה לנשים – למנהג עדות המזרח "על מקרא מגילה" למנהג אשכנז "לשמוע מגילה".
מי ששכח לברך
שליח ציבור ששכח לברך את אחת הברכות, אם לא סיים את המגילה יברך במקום שנזכר, אפילו נזכר בפסוק האחרון של המגילה. שליח ציבור ששכח לברך ברכת "שהחיינו", וסיים את המגילה כולה, לא יברך עכשיו "שהחיינו" אלא יברך בקריאת המגילה שבבוקר את ברכת "שהחיינו".
ברכות אינן מעכבות ולכן אם התברר שלא ברכו יצאו ידי חובה. גם אם אדם בירך את כל הברכות כולן, יכול לחזור ולברך שוב, אם מוציא ידי חובה אנשים שלא שמעו מקרא מגילה.
טעויות בקריאת מגילה
אין מדקדקים בטעויות מקרא מגילה כשאין הבדל במשמעות המילה. כגון אם קרא יהודיים במקום יהודים או להפך – יצא, שהכול עניין אחד. אבל טעות אחרת כגון שאמר ומרדכי ישב במקום ומרדכי יושב, וכגון שאמר והמן נפל במקום והמן נופל – לא יצא, שהרי יש כאן משמעות שונה. וצריך לחזור למקום הטעות ולקרוא כראוי משם ואילך, מפני שהדבר נחשב כאילו דילג על אותה מילה שטעה בה.
חזרות בקריאת מגילה
כשמגיעים לפרק ח' פסוק יא', יש נוהגים לכפול את התיבה: להשמיד "להרוג", "ולהרוג", משום שישנן שתי נוסחאות במילה זו. ובדיעבד אם לא חזר ואמר "ולהרוג" יצא ידי חובה, ואין צריך לקרוא את המגילה שוב.
וכן יש נוהגים לכפול את התיבה: ואיש לא עמד "בפניהם", כופלים ואומרים ואיש לא עמד "לפניהם", משום שישנן שתי נוסחאות במילה זו.
את תיבת "באומרם" הכתובה במגילה קוראים "כאומרם". ואין כופלים אלא אומרים "כאומרם" אעפ"י שכתוב "באומרם" (כמו כל קרי וכתיב שבתורה שהקורא מבטא את הקרי ולא את הכתיב).
לכתחילה צריך לומר את שמות עשרת בני המן בנשימה אחת, כדי להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. וטוב לנהוג ולומר בנשימה אחת החל מתיבות "חמש מאות איש" וכו' עד "עשרת". אמנם בדיעבד, אם לא אמרם בנשימה אחת - יצא ידי חובה. חשוב לקרוא ולדייק בכל אות שקוראים ויש להיזהר בכך מאד.
- כשקורא בנשימה אחת "עשרת בני המן", יזהר לומר "ואת" של כל אחד מעשרת בני המן מתוך המגילה כראוי.
- נוהגים לומר כל הקהל יחד ארבעה פסוקים של גאולה, והם:
1. "איש יהודי היה בשושן הבירה"
2. "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"
3. "ומרדכי יצא מלפני המלך"
4. "ליהודים היתה אורה ושמחה"
- כל הפסוקים שהציבור אומרים יחדיו, צריך שליח הציבור לחזור ולקוראם לבדו מתוך המגילה.
- בסיום מקרא מגילה,
ברכה אחרונה – הרב את רבנו
לאחר הקריאה מברכים את ברכת "הרב את רבנו" ברכה זו נאמרת רק בציבור ולא בקריאת יחיד. למעשה, גם בקריאה של נשים יש לברך ברכה זו שכן זו ברכה שמטרתה לפרסם את הנס בציבור ואין צורך בהגדרת מנין רגיל. (הרב פרנק מקראי קדש פורים סי' לה, הרב עובדיה יוסף). לאחר שבירך שליח הציבור ברכה אחרונה, נוהגים לומר: "ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים הרשעים שונאי ה', ברוכים כל הצדיקים המאמינים בה', וגם חרבונה זכור לטוב". ומנהגנו לכופלם שלוש פעמים.
עומדים או יושבים בזמן מקרא מגילה?
בזמן ששליח הציבור מברך את ברכות המגילה, יש מנהגים שונים מה עושה הציבור: יש עומדים ויש יושבים. וכל אחד ינהג כפי המקום שבו קורא את המגילה. בזמן ששליח הציבור קורא את המגילה: שליח הציבור עומד מתחילה עד הסוף (מפני כבוד הציבור) הציבור יכול לשבת. טוב ששני אנשים יעמדו בצדי שליח הציבור, אחד מימינו ואחד משמאלו
דבור בשעת מקרא מגילה
אסור לדבר כלל בשעת מקרא מגילה, מתחילתה ועד שיברך שליח הציבור ברכה אחרונה על המגילה. יש להיזהר ולשמוע מילה במילה משליח הציבור בשעת קריאת המגילה. במקרה ולא שמע מילה משליח הציבור, יקראנה מתוך המגילה כשרה שאוחז בידו או מתוך חומש. אדם שדיבר בשעת מקרא מגילה ולא שמע כמה תיבות, צריך לחזור ולקרוא את המילים שלא שמע מתוך מגילה כשרה או מתוך חומש.
כלל בידינו כל השלמה יכולה להיעשות גם על ידי מגילה שאינה כשרה
משלוח מנות
לפחות לאדם אחד שתי מנות. שני מיני אוכלים (ראויים למאכל מידיי) או אוכל ומשקה. [זוג נשוי לפחות שני משלוחי מנות לשני אנשים מלבד ממה שנותנים במסגרת הפרויקט הקהילתי של משלוח מנות]. כמובן שיש לדאוג שכל בני המשפחה שהגיעו למצוות ישלחו אף הם משלוחי מנות. המנות צריכות להיות מושקעות, ורצוי שיהיו ראויות לסעודת פורים (שו"ע או"ח תרצה,א)
מתנות לאביונים
"מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים". (רמב"ם הל' מגילה פרק ב') כל מי שהגיע לגיל מצוות חייב לתת בפורים שתי מתנות לשני עניים .
כמה יש לתת? בהלכה נאמר שיש לתת שתי סעודות לשני עניים. ניתן לומר שעלות סנדוויץ' הוא לערך 20 ₪. לשני עניים מדובר ב- 40 ₪. וכל המרבה הרי זה משובח.
סעודת פורים
נוהגים לאכול סעודת פורים לאחר תפילת מנחה. ראוי לאכול בשר ולשתות יין [ מצות שתיה] וראוי לאכול לחם. אם נמשכה הסעודה לתוך הלילה אומרים "על הנסים" גם אם יברך במהלך הלילה.
דגשים לחיילים
רבים מהחיילים בסדיר ובמילואים יהיו בצבא נכתוב כמה דגשים עבורם.
קריאת מגילה - רצוי בציבור אם אין קורא ביחיד (לא אומר את הברכה "הרב את רבנו"). כאשר לא ניתן לקרוא את המגילה בזמנה בשל פעילות מבצעית ניתן לקרוא את המגילה כבר מיום י"א אדר (יום חמישי) וקורא ללא ברכות. אם לבסוף תתבטל הפעילות ויוכל לקרוא בזמנו חוזר וקורא בברכות. בשעת הדחק, אם אין מגילה כשרה אפשר לקרוא מתוך מגילה מודפסת כמובן ללא ברכות. במקרה כזה, יש אומרים שיגיד הלל בלי ברכה (משום שקריאת מגילה היא מעין הלל)
משלוח מנות - בשונה מקריאת מגילה משלוח מנות יש לתת בזמנו ולא ניתן להקדים (משנה ברורה תרפח ס"ק כ) לכן, חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית יכולים להחליף אחד עם השני את ארוחת הבקר וכך יוצאים ידי חובת משלוח מנות. או למנות שליח שישלח עבורו משלוח מנות.
מתנות לאביונים - שתי מתנות לשני עניים. מי שנמצא במקום רחוק ואין ביכולתו לתת מתנות לאביונים שימנה את בני משפחתו להיות שליחים למתן מתנות לאביונים.
סעודת פורים - מצוותה דוקא ביום. נכון לאכול בשר ורצוי "לחם". יש להתפלל מנחה ורק לאחר מכן לערוך את הסעודה הגדולה. אם נמצאים בפעילות יאכל סעודת פורים בבקר או בכל שעה שיתאפשר.
שתיית יין – חיילים בצבא אסורים בשתיית יין חייבים להיות מוכנים להקפצה. אם לא נמצאים בפעילות מבצעית יש מקום לשתות יין במידה מועטת (באישורים המקבולים).
קריאת מגילה לאלו שנוסעים ממקום למקום
כל האמור כאן ביחס לקריאת מגילה כוחו יפה גם לשאר מצוות היום. דהיינו מי שחייב בקריאת מגילה חייב אף בשאר מצוות וכן להיפך. כל האמור לקמן מבוסס על סוגית פרוז בן יומו ומוקף בן יומו (מגילה יט ע"א) פירושו: שהחיוב נקבע על פי נוכחותו של האדם ביום הקריאה ולאו דוקא לפי מקום מגוריו. אציין מספר מקרים :
- ירושלמי (מוקף) שמתארח בשבת זכור בתל אביב (פרוז) או שהגיע במוצאי שבת לקריאת מגילה לתל אביב ודעתו להיות שם עד יום ראשון בבקר חייב כדין פרוזים וקורא את המגילה בלילה וביום בי"ד, וכן את שאר מצוות היום. לגבי הקריאה בירושלים יש לעיין בסעיף ד.
- אם היה דעתו לחזור במוצ"ש אלא שברגע האחרון נרדם ולא חזר אינו חייב מעיקר הדין בקריאת המגילה ביום ראשון בבקר אולם רצוי להחמיר ולשמוע מגילה. ויקרא שוב מגילה בט"ו.
- ירושלמי שהגיע לתל אביב בי"ד בבקר אינו קורא בי"ד. אם היה דעתו לחזור לירושלים בט"ו בבקר לחלק גדול מהשיטות פטור לגמרי . אולם למעשה יקרא בט"ו. יש להימנע ממציאויות כאלו.
- ירושלמי שהגיע במוצ"ש לתל אביב והחליט להישאר בפורים בתל אביב. אם בדעתו היה להגיע לירושלים בי"ד אחר הצהרים, או בערב ואכן הגיע לירושלים קיימת מחלוקת אם מתחייב פעם שניה . אולם למעשה חייב בקריאה גם בירושלים.
- מי שלא מתגורר בירושלים וחוגג פורים בי"ד במקומו. ומעוניין להשתתף במסיבות לילה בירושלים לפניו כמה אפשרויות: 1. לנסוע בזהירות מירושלים לפני עלות השחר ולא להתחייב פעם נוספת. 2. להישאר בירושלים ולשמוע מגילה פעם נוספת. אם הגיע לירושלים במהלך יום שני – פטור מקריאת מגילה.
- כל מי שחוגג פורים פעם נוספת בירושלים שיימנע מלהוציא ידי חובה בקריאתה ירושלמיים. כמו כן, שישמע מגילה בציבור ובכך לא ייכנס לספק ברכות.
- חייל שיצא לשבת זכור לביתו שבירושלים ואמור לחזור לבסיס פרוז (שקוראים בו בי"ד) ביום ראשון בבקר נכון שיתארח מחוץ לירושלים כדי להתחייב בחיוב פרוזים לכל השיטות ויקרא בי"ד. או שייסע לבסיסו ביום ראשון בבקר, ויחזור ביום ראשון בלילה לביתו שבירושלים ויקרא בט"ו בירושלים.
שנזכה לבשורות טובות ויהיו ימי הפורים לשמחה ולניצחון על אויבנו .